אחד מתהליכי הרקע בחברה הישראלית נוגע לדת — חזרה בתשובה מצד אחד ויציאה לשאלה מצד שני. והבוקר נתקלתי במקרה בטבלה ששופכת קצת אור על מה שקורה ברמת המאקרו של כלל האוכלוסיה. זה לוח ג מתוך סקירת הממצאים העיקריים של הסקר החברתי של הלמ"ס משנת 2009, שהתמקד בנושאי דתיות ומסורת (כל שנה הסקר כולל גרעין קבוע והרחבה על נושא מסוים). הנה הוא:
מה שיש כאן הוא נתונים על איך הנסקרים (יהודים בני 20 ומעלה) מגדירים את יהדותם כיום ואיך הייתה בעבר. מטבע הדברים קשה לראות בדיוק מה הולך כאן כשזה רק אוסף מספרים בטבלה, ובפרט שהלמ"ס החליטו להציג אחוזים של כל שורה במקום מספרים אבסולוטיים (למשל, ה-3% של החילונים שהתחילו בתור דתיים זה יותר או פחות מה-6% של דתיים שהיו בעבר חילונים?). אז החלטתי להציג את זה בדיאגרמת sankey. זו דיאגרמה שבאמצעותה אפשר לתאר זרימה בין קבוצות שונות ואת הגדלים היחסיים של הקבוצות והזרימות. במקרה שלנו הקבוצות הן לפי רמת דתיות באוכלוסייה, והזרימות מייצגות שינויים ברמת הדתיות בין הבית שבו אנשים גדלו לבין מה שהם כיום (או ליתר דיוק היו ב-2009). התוצאה נראית כך (המספרים באלפים, וזה לא יוצא מדויק כי האחוזים מעוגלים). מצד ימין קבוצות האוכלוסייה כיום, כשהגובה מייצג את גודל הקבוצה. מצד שמאל השיוך לאותן הקבוצות כפי שהיה בגיל 15. העובי של הסרטים שמקשרים בין שמאל לימין מייצג את המספר שעברו מקבוצה לקבוצה, והם צבועים לפי הצבע של הקבוצה שעברו אליה.
עכשיו אפשר לראות שיש מגמה מעורבת: מצד אחד קצת התחרדות, שבמספרים אבסולוטיים היא בעצם די קטנה (רוב הגידול של החרדים הוא מילודה), וגם מידה מסוימת של "התחזקות"; ומצד שני התפקרות: הקבוצות של דתיים ומסורתים-דתיים קטנות, ואלה של מסורתיים-לא-דתיים וחילונים גדלות. למשל בין מי שגדלו כדתיים פחות מחצי נשארו דתיים: קצת התחרדו, קצת התחלנו, וקבוצה גדולה הפכה למסורתיים.
עכשיו רק צריך לחכות 10-20 שנים כדי לראות אם המאמצים של בנט והעמותות השונות יצליחו להפוך את המגמה ולגרום לילדים של היום להיות יותר דתיים.
מקורות
הנתונים כאמור מהסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2009. בעצם השתמשתי בנתונים כפי שהם בלוח 15, שבו האחוזים ניתנים עם נקודה עשרונית.
את הגרף ציירתי באתר sankeymatic.com עם טיפה עריכה אחרי זה.
נתונים 
8 תגובות
א. הפירוק לקבוצות שונות מעט מטעה, כי יש לקחת את קבוצת המסורתיים/דתי ומעלה ע"מ לבחון את רמת ההתחסדות הכלכלית.
ב. אני חושב שבפירוש שלך לנסיונות של בנט כניסיון להפוך אנשים לדתיים לא מגובים בנתונים או מספרים ככה שהיתרון היחסי שלך הבלוג הנל קצת מאבד מעוקצו.
די ברור שזה נאמר באירוניה.
פריט-המידע שהפתיע אותי הוא שיעור זניח או אפס של חרדים שהפכו לחילונים לא-דתיים ממש.
יש נתונים על המאמצים של בנט?
הפורום החילוני אוסף מידע קונקרטי על תהליכי הדתה בבתי ספר של הזרם הממלכתי, למשל הטיה בספרי לימוד ופעילות עמותות, אבל אני לא מכיר מידע סטטיסטי שאפשר לצייר ממנו גרף.
הלמסוש שלנו, שיהיו בריאים.. איך נפלת לבור הזה ? אף אחד לא הפך לשומדבר.
א) לפי הסקר 30% מה"חילונים" שומרי מסורת במידה רבה או מאוד. 40% מהחילונים מאוד רוצים שילדיהם יקפידו לשמור על המסורת, ורבע מהחילונים בעד תגבור לימודי דת… קשה להגיד ש-"החילונים גדלו" אולי הם 'התחזקו' ? 😉
ב) בגרף רואים ש-24% עברו ל'מחנה' חילוני יותר. אבל רק 14% אומרים שהם פחות דתיים מבעבר. כי אלה ש'עברו' למחנה חילוני לא 'עברו' הם כבר היו חילונים. אין התחרדות התחזקות והתפקרות – זה בהשוואה להוריהם. למעשה יותר אנשים ציינו שהם כיום דתיים *יותר*. הגרף מטעה אם משייכים לו פעולה אקטיבית, כאילו אנשים השתנו או עברו. הם לא, הם רק שינו שיוך חברתי – את הכותרת שלהם – ורק בהשוואה להוריהם.
ג) שאלה 5.30 בסקר היא סרגל סדר קלאסי של עמדה, מה מידת הדתיות שלך, מאוד/הרבה/מעט/לא. אף אחד לא טרח להשתמש בה. גם לא הלמס. שאלה 5.40 לפיה כל הסקר מפולח (וגם הגרף) היא סרגל שמי שרירותי של חלוקה לקבוצות. יש בו סדר מה, חרדי הרי יותר אדוק מחילוני, אבל כל השאר באמצע פחות, וגם ההגדרות לא ברורות ומשתנות.
בקיצור לא פילחו לפי רמת דתיות ואמונה אלא הכל נשען על שיוך חברתי נזיל בנקודת זמן מוגבלת ובהשוואה להורים.. אין כאן מה להשוות. זה כמו פתולוג שלוקח פרוסת מוח דקיקה ומשער ממנה מה ה- IQ של הגופה. כשאין לה בכלל IQ כי היא מתה כבר. מסקנות על אמונה תהיינה השערות גסות…
החלוקה לדתיים / מסורתיים / מסורתיים-לייט היא תרבותית חברתית וטעונה. גם ההתייחסות *רק* לדיווח עצמי כללי ומעורפל. וגם כשיוצאים משם ועוברים לתשובות אובייקטיביות מדידות המצב לא יותר טוב. כך בסקר תדירות הביקור בבית-כנסת: כל יום (365), שבתות וחגים (60), רק חגים (8), רוהש או כיפור (1-2), הלוויות וחתונות (1-4?), כלל לא (0). בסוגריים מספר הביקורים השנתי המשוער בבית כנסת. תלוי כמה הלוויות… תלוי אם בין פסח לרוה"ש אני בחופש מבית-הכנסת או שחגים כולל גם את ימי-הצום…. זה פחות חשוב כי להבין סדר גודל ומניעים, אבל הפואנטה נותרת בעינה: גם השאלות אינן ברורות וגם התשובות אינן כמותיות. למה כשזה מגיע לאינטרנט הלמס ישאל כמה שעות גלשתי או באיזו תדירות, אבל בנושאי דת לא? מה הבעיה ב-"מבקר בבית כנסת פעם ביום/בשבוע/חודש/שנה", כמו ששואלים בארהב?
הסיבה היא שהלמס לא רצה לדעת תדירות או התחזקות – אלא *סיבות* להתנהגות חברתית (לא דתית). ולכן גם בדק כאן את היחס בין הילדים-להורים. המטרה הייתה המון שאלות בהמון כיוונים כדי לבנות מסקנות סוציולוגיות מאוסף התוצאות (לא שאלה בודדת). אלא שזה לא המומחיות של הלמס, והם לא עשו את זה טוב, ובכלל מטח שאלות לא עובד. כי סקר של מחקר סוציולוגי באונ' מאגף את המוקשים בשאלותיו. הלמס פחות או יותר זרק סלט של Data Dump. באופן מתמיה באנליזה של PEW מהשנים 2011-2014, רק 25% מהישראלים אמרו שהדת משחקת חלק חשוב בחייהם. שאלה מאוד בסיסית ופשוטה, שהלמס לא בדק כאן. בהתחשב במידע שהלמס כן בדק (כולל ירידה לפרטים כמו שמירה על מצוות אמונה בית כנסת וכו) – זה נראה מעט. בינתיים בארהב מקבלים גרפים יפים ואמינים של 75 שנה. באמת אפשר ללמוד על מגמות.
הדבר היחיד שניתן ללמוד בודאות הוא שכולם אשמים: הלמס לא עורך שאלון דת שוטף אחיד וברור, השימוש בנתונים לא הכי קולע, כשכן הנתונים לא שלמים, ובכלל, מה זה משנה, הציבור לא אמין..
(מתנצל על הקטילה, זה לא ביקורת אישית, הגרף עצמו נהדר ונאמן לנתונים, שנאמנים למציאות המדווחת באותה עת… הם פשוט נורא מוגבלים.)
בעיניי הפרטים אולי לא מלאים, אבל הביקורת על הגרך לשעצמו לא כ"כ קולעת.
דבר ראשון, בסופו של דבר מדובר על גרף שמתאר את המעבריות בין קבוצות ולא את מה המשמעות של הקקבוצות האלה. יש עניין בלדעת באיזו קבוצה בן-אדם מגדיר את עצמו. ככה שמעניין לראות את המעבריות הזאת שהיא גדולה יותר בכיוון מטה (חילון) מאשר מעלה (הדתה). גם אם ההגדרה של הקבוצות האלה היא מעורפלת ומישהו יכול להגדיר את עצמו בתור דבר אחד שאתה או אני לא נסכים עם ההגדרה שלו יש פה עדיין אמירה של באיזו קבוצה אני.
בנוסף, אני לא מסכים עם האמירה שזה *רק* ההבדל בינו לבין ההורים (למרות שגם זה מעניין) -אני עוד לא פגשתי ילד שנולד, ירק לאבא שלו בפנים ועבר למחנה אחר. גם פה יש תהליך.
דבר אחרון, ההסתכלות שלך היא כמו שאפשר להגיד על מחנות השמאל והימין: יש שיגידו שהרבה דברים שהשמאל עשה פעם מתאימים לימין של ימינו ובכל זאת יש עניין בלדעת כמה הגדירו את עצמם שמאלנים אז וכמה היום מכיוון שעדיין יש לזה קולרציה די טובה עם הצבעה למפלגת העבודה וגילגוליה הקודמים.
נתקלתי פעם ראשונה בבלוג שלך.
עבודה מדהימה ומרתקת.
הורדתי את הספר לקריאה עתידית.
טרקבאק אחד
[…] נושא האכלוסייה החרדית הוא נושא חוזר, בין היתר כי אין באמת נתונים טובים. ואחד הדברים שעליהם יש הכי מעט נתונים הוא המעבר בין קבוצות דתיות שונות. הנתנונים היחידים שמצאתי עד עכשיו היו מהסקר החברתי של הלמ"ס משנת 2009, שמסכם מגוון פרטים על בני 20 ומעלה. בין היתר היו שם נתונים על רמת הדתיות בהווה, ועל רמת הדתיות בבית ההורים בגיל 15, לפי דיווח עצמי. זה איפשר הבחנה בשינויים ברמת הדתיות בין בית הנעורים ל-20…. […]