אודות

me20150806המטרה של הבלוג הזה היא להנגיש נתונים רלוונטיים לחיינו כאן על ידי הצגתם בקונטקסט רחב, ובפרט הצגה גרפית ברורה ככל האפשר ונתונים מחתך זמן ארוך ככל האפשר.

הגרפים נוצרו על ידי  ploticus  וסקריפטים של perl.  הם בפורמט gif או png כי זה הכי פשוט בוורדפרס.  בעקרון יש כוונה להשתלט על העלאת קבצים בפורמט svg.  אז גם יתאפשר לתרגם את הכיתוב לעברית, אבל לא ברור אם ומתי זה יקרה.  אלטרנטיבה יותר סבירה היא לעבור ל-R.

אני פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית, והבלוג הזה נעשה בשעות הפנאי, וחולק אותן עם הבלוג השני שלי שעוסק במגוון המינים — ובפרט בכל מיני רמשים שמבקרים אצלנו בבית. למרבה הפלא דוקא ג'וקים אין לנו.

9 תגובות

  1. קובי
    פרסם את 16/03/2015 ב-12:51 | Permalink | הגב

    שלום!
    אני עוקב אחרי הבלוג והוא נהדר!
    אשמח אם תוכל לכתוב בלוג אודות נתונים על נסיגות ישראליות (לבנון, עזה, סיני) וכיצד הם השפיעו על הרוגים בצד הישראלי (או במילים אחרות – האם נסיגות מורידות או מעלות את כמות ההרוגים מטרור מהאיזור ממנו נסגנו)
    תודה!

    • פרסם את 20/03/2015 ב-15:18 | Permalink | הגב

      ענייני טרור הם בתכנון, אבל צריך למצוא נתונים מסכמים באיכות טובה לאורך זמן. לגבי השאלה הספציפית יש להניח שזה מסובך — הפעילות של הטרוריסטים מושפעת מעיניינים פנימים שלהם לא פחות ואולי יותר ממעשים שלנו.

      • ארז
        פרסם את 24/06/2017 ב-3:59 | Permalink

        ראשת אני רוצה להצטרף למחמאות. הבלוג מעולה. אם אני לא טועה, הוא לא מאוד מוכר בקרב עיתונאים/פוליטיקאים. אתה חייב לעשות יותר כדי לפרסם אותו.

        ואני מצטרף לבקשה לגבי הטרור. זה יהיה נחמד אם לצרכי ויכוחים פוליטיים, וסתם כדי שיהיה ברור מול העיניים, תהיה הצגה של מספרי נפגעים ישראליים (הרוגים ופצועים, חיילים ואזרחים) כתוצאה מאלימות (טרור ומלחמות) שמקורה הוא אחד משלושת השטחים שיצאנו מהם (סיני, לבנון ועזה) — לפני ואחרי הפינויים. למשל, עברו 17 שנים מאז היציאה מלבנון. אם אינני טועה, ב-17 השנים שלפני שנת 2000 (1983-2000) נהרגו מעל אלף ישראלים, בעיקר חיילים, כתוצאה מאלימות לבנונית (אש"ף, סוריה, ארגון אמל – אבל בעיקר חיזבאללה). ב-17 השנים לאחר מכן, נהרגו בסביבות 170-180 ישראלים בלבד (חטיפת החיילים בהר דב ב-2000, מלחמת לבנון השנייה ופיגועים/תקריות נקודתיות נדירות). כך גם לגבי 35 השנים שלפני ואחרי היציאה מסיני במסגרת השלום עם מצרים ו-12 השנים שלפני ואחרי היציאה מרצועת עזה במסגתר ההתנתקות.

        בנוסף, יש לי עוד כמה רעיונות לנתונים:
        * מיקומה היחסי של ישראל במדדי איכות-חיים בינלאומיים (שמשקללים כמה פרמטרים, לעתים כמה עשרות, תלוי במתודלוגיה, שמשתנה לעתים עם הזמן) כמו מדד הפיתוח האנושי של הא"ם, Better life index של ה-OECD, מדד Where-to-be-born Index של מגזין האקנומיסט, ואולי עוד איזה אחד או שניים.
        ָ*שיעורי השינוי הדמוגרפיים בין מגזרי הגדרות-הדתיות השונים בישראל (חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים) לפי הנתונים במחולל הלוחות של הסקר החברתי של הלמ"ס (אם אינני טועה, יש נתונים רק החל מ-2002 שם).
        *בכלל כל נושאי דת ומדינה – עמדות הציבור בנושאי תח' ציבורית בשבת, נישואים אזרחיים וחד מיניים, הכרה רפורמים/קונבסרבטיבים ועוד (אגב, מקור טוב לנתונים על עמדות הציבור, חוץ מאלה שציינת כבר – זה האתר INES -ISRAEL NATIONAL ELECTION STUDIES של חוקרי מדע המדינה בישראל, יש שם קבצי נתונים של תשובות של הציבור לפני כל מערכת בחירות).

        תודה רבה, ושוב – אחלה בלוג

      • ארז
        פרסם את 24/06/2017 ב-4:38 | Permalink

        * עוד משהו שנזכרתי בו: דירוג ישראל לאורך השנים בשני מדדי הדמוקרטיה (שאני מכיר לפחות) העולמיים
        – זה של FREEDOM HOUSE, וזה של מגזין האקונומיסט – DEMOCRACY INDEX

      • פרסם את 05/07/2017 ב-0:01 | Permalink

        ארז – מדדי איכות-חיים בינלאומיים – לוותר מראש. בניגוד למדינות OECD המעסיקות סוקרים עצמאיים בישראל זה מבוצע עי הלמס. כן אותו למס שסיפר לנו על צמיחה של 7% אינפלציה של 1% ואבטלה של 5%. אותו הלמס שבגללו שהפסיקו לפרסם את נתונים השמאיים. בהרבה דוחות בינלאומיים המתבססים על נתונים מהלמס (לדוגמא פורסם בעבר מדד האושר) מצורפת כוכבית עם הערה: אין בידי עורכי הדירוג/מחקר נתונים גולמיים. ישראל.

      • פרסם את 05/07/2017 ב-8:16 | Permalink

        תודה על ההצעות. חלק מהן יקרו עם הזמן, אבל לא תמיד קל לאסוף את הנתונים ולעבד אותם…

  2. פרסם את 10/06/2016 ב-0:24 | Permalink | הגב

    בלוג מאלף. חלק מהגרפים פשוט מהממים, ומראים בבירור עובדות, שאנחנו רחוקים מהם שנות אור. חבל שזה לא מפורסם בציבור (לדוגמא כמות ההרוגים בטרור ומלחמות), וחבל שלא מקבלים החלטות לפי זה (לדוגמא בנושא צוואר בקבוק של דירות). דברים כאלה (ורבים אחרים: קצרה היריעה) מציגים, באופן די אמין, תמונה אחרת לחלוטין מזו הנתפסת על ידי 99% מהציבור ומהפוליטיקאים. זה ממש מעניין, ומאוד מאיר.

  3. גדי
    פרסם את 10/12/2016 ב-11:05 | Permalink | הגב

    שלום דרור,
    הניתוח שלך בנושא כניסות תיירים קיבל מקום של כבוד אצלנו, במסגרת עניין עיתונאי שיש לנו בנושא מול רשות האוכלוסין והלמ"ס בנושא הסטטיסטיקה:
    http://www.tnet.org.il/sitefiles/1/2444/102403.asp
    בקיצור, תודה.

  4. negev western
    פרסם את 19/03/2017 ב-10:45 | Permalink | הגב

    שבוע טוב,
    מעיון בדוחות נש"ם, הם ארוכים וקשה להוציא את המוץ מהתבן. לקראת יום האישה הם פרסמו דו"ח סיכום ל 2015 על שיוויון מגזרי במשרדי ממשלה ומשרדים נוספים. שווה עיון ואולי גם תמצות לקהל הקוראות והקוראים שלך.
    http://www.csc.gov.il/DataBases/Reports/Documents/genderEquality2015.pdf
    בתודה
    נגב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: