ארכיון תג: עליה

דע מאין אתה בא

גלי העליה הם חלק מהותי מההיסטוריה של המדינה, ומסתבר שהלמ"ס מתחזקת נתונים על זה למאה השנים האחרונות (הנתונים על העליה הראשונה והשניה, בין 1882-1915, כלליים ביותר בלי שום פרוט, ובין 1915-1918 כנראה לא היתה שום עליה משמעותית בגלל מלחמת העולם הראשונה).  מה שהכי נגיש הוא המספרים הכוללים והחלוקה לפי יבשת מוצא, כאשר אירופה כולל את מזרח אירופה ובעיקר את ברה"מ ורוסיה, אסיה זה בעיקר ארצות ערב כמו עירק, ואפריקה זה בעיקר ארצות ערב כמו מרוקו.  התמונה הכללית היא כדלקמן:

olim

אז כידוע עליה באה בגלים.  מה שבולט מיד הוא גל העליה העצום עם קום המדינה, וגל העליה הגדול מרוסיה (ואוקראינה) בשנות ה-90 של המאה הקודמת.  ביניהם יש גלי עליה יותר קטנים ממרוקו (בעיקר בשנות ה-60) ומברה"מ (שנות ה-70), שדומים לעליה החמישית בשנות ה-30. חוץ מזה אפשר לראות את הדומיננטות המוחלטת של (מזרח) אירופה לפני קום המדינה, את המיעוט היחסי של עולים מארצות ערב בסך הכל הכללי, ועד כמה העליה מאמריקה (הצפונית והדרומית ביחד) קטנה, כשלפני קום המדינה ובשנים הראשונות היא זניחה לחלוטין.

מעבר למספרים האבסולוטיים, מעניין גם לראות מה היחס בין העליה לבין הישוב היהודי שהיה קיים כבר בארץ בכל שנה.  את זה רואים בגרף הבא, שמראה את מספר העולים לכל 1000 תושבים יהודיים.

olim-rate

כאן רואים שבאופן יחסי העליות השלישית, הרביעית, והחמישית היו לא יותר קטנות מהעליה ההמונית עם הקמת המדינה.  הצרוף של המספרים האבסולוטיים הגבוהים (170-240 אלף עולים בשנה) עם היחס העצום (שיא של מעל 250 עולים לכל 1000 תושבים בשנת 1949) מסביר את הקשיים והכשלים בקליטת העליה בשנים הראשונות.  העליה מרוסיה ארבעים שנה מאוחר יותר הייתה באופן יחסי הרבה יותר קטנה — אפילו יותר קטנה מהעליה ממרוקו בשנות ה-60 חוץ מבשנתיים הראשונות, ורוב הזמן די דומה לעליה מברה"מ בשנות ה-70 (אם כי יותר ארוכה).

מקורות

מספר העולים בכל שנה והחלוקה ליבשות מלוח 4.2 בשנתון הסטטיסטי לישראל של 2016.  הנתונים בלוח הזה לשנים שלפני קום המדינה ניתנים עבור טווחים של שנים, אז הפרוט של המספר כל שנה בא מהמידע על הקצב להלן, והחלוקה ליבשות נעשתה לפי אותו היחס לכל שנה בטווח.  האנוטציות לגבי ארצות ספציפיות מתבססות על שנתונים שונים, שכן המידע הזה ניתן כל פעם רק לגבי שנים ספורות (למשל השנתון הראשון מ-1950, לוח ג/5).

המידע על קצב העליה עד 1980 מלוח ה/1 של השנתון לשנת 1981, שנותן מספר כולל ויחס לכל שנה.  את שאר השנים השלמתי ממספר העולים הכללי לעיל מחולק בגודל האוכלוסיה היהודית כל שנה.

מודעות פרסומת

בלגן בגבולות (או בנתונים)

לוח 4.1 בשנתון הסטטיסטי לישראל של הלמ"ס, למי שלא מכיר אותו אישית, עוסק במספר הנכנסים והיוצאים בגבולות הארץ תוך סיווג לפי הויזה שבה השתמשו.  בגדול, זה מבחין בין ישראלים, עולים, ותיירים.  הלוח כולל גם סיכום של כל הכניסות והיציאות מאז קום המדינה.  אם נסתכל על כמה עמודות נבחרות, זה נראה כך.  המספרים מקום המדינה עד סוף 2015:

עולים ישראלים ארעיים תיירים שיוט ס"ה
כניסות 2,942,456 96,124,986 1,872,924 73,866,722 6,433,415 181,599,476
יציאות 97,227,648 1,727,218 71,806,679 6,433,415 177,502,379

אז סך הכל נכנסו לארץ 181.6 מיליון איש, ויצאו 177.5 מיליון.  חלק מעודף הנכנסים הם כמעט 3 מיליון עולים שהגיעו לכאן, אבל נטו זה פחות, כי 1.1 מיליון יותר ישראלים יצאו מהארץ מאשר נכנסו (ויש להניח שזה משקף ירידה).  לגבי תיירים, מספר אלה שבאו באניות שיט תענוגות בים התיכון שווה בדיוק למספר שיצאו — אנשי ארגון השייט לא איבדו אף אחד.  אבל בתיירים סתם יש עודף מדהים של 2.1 מיליון.  והם הטריגר לפוסט הזה.

כדי להסתכל על זה קצת יותר בפירוט, הנה גרף של ההפרש המצטבר בין כניסות ויציאות לכל סוג ויזה:

in-out-diffנתחיל בקטן — תושבים ארעיים (בעיקר עובדים זרים עם רשיונות, לא כולל מהגרים בלתי חוקיים כי הם כמובן לא נכנסים עם ויזה).  עם השנים הצטבר עודף של כ-150,000 מהם, אבל המספר הזה נוצר לפני 5-10 שנים ומאז הוא די יציב.  זה משקף כנראה את העליה במתן אשרות בתקופה זו.  לפי ויקיפדיה שימוש נרחב בעובדים זרים התחיל כבר בעקבות האינתיפדה הראשונה, אבל בנתונים אין שיקוף לכך.  להיפך: בתחילת שנות ה-90 היה גרעון כשבאופן מצטבר עזבו קצת יותר תושבים ארעיים משנכנסו…

לגבי עולים, הדבר הבולט ביותר הוא העליה התלולה במספרם החל מ-1990, שמשקפת את גל העלייה הגדול מבריה"מ לשעבר.  אחרי שנתיים זה התמתן, אבל המשיך עד תחילת שנות ה-2000.  [הפוסט הנוכחי הוא סטיה קטנה בדרך לפוסט קרוב שיסתכל בפירוט על העלייה לדורותיה].  לגבי ישראלים, מאידך, יש ירידה די רציפה, עם התגברות קטנה בקצב בשנות ה-90 (כי עולים שלא נקלטים ויורדים בחזרה נספרים כבר כישראלים).

והגענו לתיירים.  מסתבר שרוב העודף היה פחות או יותר במקביל לעלייה הגדולה של שנות ה-90, ובממוצע הקצב היה אפילו יותר גדול וגם ההפרש הכולל יותר גדול: עודף של כמעט 1.6 מיליון בין 1990 ל-2006.  זה מעלה את האפשרות של עולים שבאו בתור תיירים והחליטו להישאר.  הבעיה היא שעל זה יש נתונים בנפרד, ולפי לוח 4.3 בכל השנים מ-1969 עד 2015 רק 151,225 תיירים שינו מעמד לעולים.  מה שמשאיר אותנו עם שלוש אפשרויות:

  1. כבר יותר מעשור מסתובבים פה מעל 1.4 מיליון תיירים בלי שנשים לב.  לא כל כך סביר בהנתן שכל אוכלוסית המדינה היא רק קצת יותר מ-8 מיליון.
  2. בכל רגע נתון יש כאן כמעט 2 מיליון תיירים, וכשהם חוזרים לבתיהם אחרים באים במקומם.  זה לא רק בלתי סביר אלא בלתי אפשרי בהנתן שמלאי חדרי המלון בארץ הוא רק כ-50,000, ושחלק מהעלייה במספר היה במהלך האינתיפדה השניה, שבה כזכור התיירות ירדה כמעט לאפס.
  3. הנתונים של רשות האוכלוסין וההגירה על תיירים בשנים 1990-2010 דפוקים לגמרי.  לא נעים, אבל כפי ששרלוק הולמס אמר, אחרי שפסלת את האפשרויות האחרות מה שנשאר הוא כנראה האמת.
  4. לחילופין, תמיד יכול להיות שאני מפספס משהו.

מקורות

כאמור לוח 4.1 של השנתון הסטטיסטי לישראל של 2016 (מאתר הלמ"ס).  הלוח כולל נתונים מפורטים לכל שנה לעשור האחרון, וברזולוציה של 5 שנים לפני כן.  השלמתי את זה ברזולוציה של כל שנה החל מ-1980 משנתונים קודמים.

המספרים של עולים בגרף כוללים עולים, עולים בכוח (כאלה שלא החליטו סופית — מסתבר שניתן לשמור על מעמד כזה למשך 3 שנים), ואזרחים עולים (בעיקר ילדים שנולדו לישראלים בחו"ל).  עולים ואזרחים עולים בהגדרה לא יכולים לצאת מהארץ, כי אז הם נספרים בתור ישראלים יוצאים.  עולים בכוח יכולים להיכנס ולצאת כמה פעמים שירצו.  אז הוספתי את הנטו בין הכניסות והיציאות האלה (יש כ-80,000 יותר יציאות, כנראה עולים בכוח שהחליטו לא לעלות בסופו של דבר) למספר של העולים.

אוכלוסית ישראל — יהודים וערבים

אוכלוסית ישראל נמצאת במגמת עליה, בניגוד לחלק מהמדינות המפותחות, הן כתוצאה מגידול טבעי והן כתוצאה מהגירה.  אבל קצב הגידול שונה עבור מגזרים שונים.

אוכלוסית המדינה

בגדול, קשה לראות תופעות דרמטיות בנתוני הלמ"ס על אוכלוסית המדינה.  בעיקר ניתן להבחין בעליה התלולה יחסית של האוכלוסיה היהודית כתוצאה מגלי העליה בשנים הראשונות של המדינה, ושוב עם גל העליה הרוסית בשנות ה-90.  האוכלוסיה הערבית רשמה גידול ניכר ב-1967 עם סיפוח מזרח ירושלים.

על אותם נתונים ניתן גם להסתכל בתור אחוזים במקום במספרים מוחלטים:

תמונה

במבט זה רואים עדיין את ההשפעה הגדולה של העליה בשנים הראשונות של המדינה ושל סיפוח מזרח ירושלים, ומסתבר שההשפעה היחסית של העליה מרוסיה בשנות ה-90 היתה הרבה פחות דרמטית.

אבל מה שבולט בהצגה הזו הוא הצמצום היחסי המתמשך של האוכלוסיה היהודית.  מצד אחד זה קורה בגלל שהאוכלוסיה הערבית גדלה יותר מהר.  מצד שני חלק ניכר מהעליה הרוסית לא הוכר כיהודים, והם נרשמים בסטטיסטיקה הממשלתית כ"אחרים" — סיווג נפרד שהתחילו להשתמש בו ב-1996 (לפני כן היה סיווג של "נוצרים ואחרים").

מה חסר כאן?  כיוון שמדובר בעצם על פילוח האוכלוסיה לפי דת, היה מעניין לראות איך זה השתנה לגבי תת-זרמים באוכלוסיה היהודית (חילונים, דתיים, וחרדים).  למרבה הצער הלמ"ס לא אספה נתונים כאלה לאורך השנים.

שאלה שניה היא איך כל זה צפוי להשתנות בעתיד.  כדי להבחין בין מה שידוע לבין ספקולציות (אפילו אם הן מבוססות), אני משאיר את זה לרשומה נפרדת.

עוד שאלה שעושה כותרות כל כמה זמן היא היחס בין יהודים לערבים לא במדינת ישראל אלא בארץ ישראל, קרי כולל שטחי הגדה המערבית ורצועת עזה.  כאן הבעיה היא איכות האומדנים של האוכלוסיה הפלסטינית.

מקורות

הנתונים נלקחו מלוח 2.2 של השנתון הסטטיסטי לישראל של הלמ"ס לשנת 2011. נעשה שימוש בנתונים לסוף כל שנה.  פילוח הערבים בשנת 1948 נעשה לפי אותן פרופורציות כמו 1949.  בשנים בהן יש אומדן לפי מפקד קודם ולפי מפקד חדש, שימשו הנתונים החדשים יותר.

%d בלוגרים אהבו את זה: