ארכיון תג: מוות

פגיעה באזרחים באינתיפדה השנייה

אוי איזו תקופה נוראית הייתה האינתיפדה השנייה.  ואין כמו לעבור על רשימות הקורבנות כדי להיזכר בכל הפיגועים הנוראיים שהיו יום אחרי יום, שאת חלקם אני עוד זוכר בלאו הכי מזמן אמת, למרות שעברו כבר מעל עשר שנים.

הסיבה לעשות את זה היא בדיקת הנושא של פגיעות באזרחים חפים מפשע לעומת לוחמים.  האינתיפדה השנייה היא מקרה בוחן טוב לזה — למרבה הצער יש הרבה נתונים.  שני הצדדים טוענים לפגיעה בלתי מובחנת באזרחים בצד שלהם תוך האשמת הצד השני.  הצד הישראלי לפחות טוען לניסיון לצמצם את הפגיעה באזרחים, ולהתמקד באנשי המיליציות הפלסטינאיות השונות.  הנתונים שמובאים כרגיל לתמוך בעמדה זו או אחרת הם מספר הנפגעים — למשל, כמה ילדים ונשים נהרגו, ואולי השוואה של מספרים אלה עם המספרים של לוחמים שנהרגו.

אני רוצה להציע ניתוח קצת יותר משמעותי — מה שחשוב זה לא המספר של ההרוגים, אלא היחס בין ההרוגים בקבוצות מין וגיל שונות לגודל האוכלוסיה בקבוצות האלה.  הסיבה היא שתמיד יש הרוגים גם מבין האזרחים הבילתי מעורבים.  אז ניסיון לצמצם את זה צריך להתבטא בכך שמספרם יהיה קטן יחסית לאוכלוסיה.

הצורה להציג את הנתונים האלה היא באמצעות תרשים spie chart.  התרשים הזה מורכב משתי שכבות.  הבסיס הוא תרשים עוגה סטנדרטי שמציג את החלוקה של האוכלוסיה לפרוסות מין וגיל.  למשל בנים בגילים 0-4, 5-9, 10-14, וכו', וכנ"ל גם לבנות.  אנחנו נציג את הבנים בצד ימין ואת הבנות בצד שמאל, כשפרוסות הגיל מסודרות מהילדים למעלה אל הקשישים למטה.

השכבה השניה היא החלוקה של ההרוגים לפי אותן פרוסות של מין וגיל.  אפשר לעשות זאת על ידי תרשים עוגה נוסף.  אם החלוקה של ההרוגים בין הקבוצות היא אותו דבר כמו החלוקה של האוכלוסיה, נקבל אותו תרשים עוגה כמו הקודם.  זה יקרה אם ההרג הוא אקראי, ולכל אחד יש את אותו הסיכוי לההרג.  אבל אם לקבוצות אוכלוסיה מסוימות (למשל גברים צעירים שמשתתפים בפעילות מלחמתית) יש יותר סיכוי ליהרג, הפרוסות שמייצגות אותם תהיינה יותר עבות מאשר בתרשים המקורי.  הבעיה היא שקשה להבחין בשינויים כאלה.  אז במקום זה אנחנו נשמור את הפרוסות השונות באותו עובי שהן היו, ונאריך או נקצר אותן כדי לשקף את הנתונים על ההרוגים.  כך אם בפלח מסוים מהאוכלוסיה יש יחסית מעט הרוגים זה יבוא לידי ביטוי בכך שהפרוסה בעוגה תהייה קצרה ולא תגיע להיקף העוגה המקורית.  לעומת זאת אם בפלח אוכלוסיה מסוים יש המון הרוגים באופן יחסי, זה יתבטא בפרוסה ארוכה יותר שבולטת מעבר להיקף העוגה המקורית.

(למי שמתעניין בפרטים, נציין גם שבהצגה הזו הרדיוס של כל פרוסה מייצג את רמת הסכנה לקבוצות מין וגיל שונות — עד כמה הם נוטים ליהרג יותר או פחות מחלקם באוכלוסיה.  השטח של הפרוסה מייצג את מספר ההרוגים.  שימו לב שבפרוסות של עוגה השטח פרופורציוני לריבוע הרדיוס (כמו ששטח עיגול שווה פאי כפול הרדיוס בריבוע).  כך למשל פרוסה שהרדיוס שלה פי 2 יותר גדול מבעוגה המקורית מייצגת פי 4 יותר הרוגים ממה שהיה צפוי לפי חלקם באוכלוסיה.  לכן הרדיוס לא מיצג סכנה באופן לינארי אלא בסקלה ריבועית.)

אם ניישם את מה שתואר לעיל עבור הרוגי האינתיפדה השנייה, נוכל לראות איזה דגם נוצר.  בפרט, מה שאנחנו מצפים לראות הוא שילוב בין שני דגמים.  ההרוגים שהם הרוגים אקראיים מתוך האוכלוסיה הכללית אמורים ליצור מעגל של פרוסות עם רדיוס פחות או יותר קבוע, כי בהגדרה הרוגים אקראיים אמורים להיות מפוזרים באופן אחיד בין כל הקבוצות של מין וגיל לפי הגודל של כל קבוצה כזו.  לעומת זאת לוחמים הם כרגיל גברים צעירים, אז לוחמים הרוגים צפויים ליצר פרוסות ארוכות במיוחד בצד ימין באמצע, במקום של הקבוצות של גברים צעירים.

אחרי כל ההקדמה הזו, הנה התוצאות.  הנתונים הם בעיקרם מאתר בצלם.  ראשית ההרוגים הישראלים (פרטים על מה זה כולל בדיוק בסעיף המקורות בתחתית הדף).  הצבעים הם תכלת לאזרחים, וורוד לאזרחיות, וחאקי לחיילים.  חאקי כהה משמעו חיילים שנהרגו במהלך פעילות מבצעית, וחאקי בהיר זה חיילים שלא היו במהלך פעילות מבצעית (כולל למשל הרבה מקרים של חיילים שנסעו באוטובוסים אזרחיים שהתפוצצו).

spie-isr

בגדול מה שרואים הוא אכן מה שציפינו.  יש עיגול של הרוגים מכל הגילים והמינים, ובליטות המצביעות על ייצוג יתר של חיילים.  אבל מעבר לכך ניתן לראות שלוש תופעות:

  • יש ייצוג חסר של ילדים עד גיל 13, כלומר הם נהרגו פחות מהמבוגרים יותר יחסית לחלקם באוכלוסיה.  רואים את זה בכך שהפרוסות שמייצגות את הגילים האלה יותר קצרות.
  • חלק ניכר מהחיילים וכמעט כל החיילות נהרגו כשבעצם לא היו מעורבים בפעילות מבצעית.  אבל בכל זאת הם בולטים מעבר לפרוסות האחרות, מה שמעיד על כך שהם נהרגו יותר מאשר היה צפוי אם זה היה אקראי בהקשר אזרחי.  יתכן שהסיבה היא שהם נמצאו יותר במקומות המועדים לפורענות, למשל אוטובוסים בין-עירוניים שהיו יעד להתקפה.
  • גברים בגילי הביניים נהרגו קצת יותר מנשים, שוב אולי כי הם הסתובבו יותר בחוץ במקומות שהיו יעד להתקפות.

ועכשיו להרוגים הפלסטינים.  שימו לב שקבוצות הגיל מוגדרות קצת אחרת, כי הרכב הגילים באוכלוסיה הזו שונה למדי, ובפרט יש הרבה יותר צעירים ופחות זקנים.  כאן חאקי כהה הוא אנשים שהשתתפו באופן פעיל בפעילות עויינת בזמן שנהרגו.  חאקי בהיר הם אנשים שמוכרים כחברים באירגונים השונים (כוחות הביטחון של הרשות, החמאס, הג'יהאד האיסלמי, וכו') אבל לא עסקו בפעילות עויינת בזמן שנהרגו.  חלקם היו יעד לחיסול ממוקד.

spie-pal

גם כאן ניתן לראות שילוב של שני הדגמים הצפויים, אבל בפרופורציות לגמרי שונות.  המעגל שמייצג הרוגים אקראיים מתוך האוכלוסיה הוא הרבה הרבה יותר קטן.  זה מצביע על כך שאכן הפגיעה האקראית באוכלוסיה הכללית (ובפרט בנשים וילדים) היתה הרבה יותר נמוכה באופן יחסי.  אבל מצד שני יש הרבה יותר גברים הרוגים בכל קשת הגילים מ-13 עד קרוב ל-30.  אפשר לחשוב על שני הסברים אפשריים לכך.  הראשון הוא שגברים ערבים נמצאים בחוץ הרבה יותר, ובפרט באותם מקומות שהיו יעד להתקפות ישראליות.  השני הוא שחלקם לפחות היו בעצם לוחמים או עסקו בפעילות עויינת, אבל לא זוהו ככאלה בבסיס הנתונים של בצלם.  אני לא רואה איך ניתן להכריע בין האפשרויות, אבל הפער העצום בין המעגל האקראי לבין מספר ההרוגים הגברים מעלה לפחות אפשרות ריאלית של דיווח חסר על השתתפות בפעילות עויינת.

מקורות

כדי לצייר את הגרפים האלה צריך נתונים פרטניים על ההרוגים (בפרט גיל ומין) ואת החלוקה של האוכלוסיה לקבוצות של גיל ומין.  את נתוני האוכלוסיה לקחתי מהלמ"ס, ובפרט מלוח 2.18 של השנתון הסטטיסטי של שנת 2003 שמכיל נתונים עבור 2002.  לגרף הראשון השתמשתי בנתונים של האוכלוסיה היהודית, מתוך הנחה שזה משקף יותר טוב את קהל הנפגעים הישראלים באינתיפדה.  לגרף השני השתמשתי בנתונים אודות האוכלוסיה הערבית בישראל, מתוך הנחה שזה הקרוב הטוב ביותר שיש לי לפילוג של האוכלוסיה הפלסטינית.

המקור של רוב הנתונים על הרוגים הוא מדפי הסטטיסטיקה של בצלם.  כיוון שרציתי להתמקד באינתיפדה השנייה (שהיא התקופה הכי מדממת מבחינת פעולות טרור ופעולות שכנגד) השתמשתי בדף של ההרוגים בתקופה שלפני מבצע "עופרת יצוקה" ב-2008, ובפרט בנתונים עד סוף פברואר 2005 (שזה בערך מתי שהאינתיפדה השנייה דעכה).  הבעיה שזה לא רשימה אחת אלא המון רשימות שונות, שמוגדרות לפי צרוף של שלושה פרמטרים:

  • היכן קרה המקרה שבו נהרגו: בשטחים או בישראל
  • מי נהרג: פלסטינים, אזרחים ישראלים, אנשי כוחות ביטחון ישראלים, או אזרחים זרים
  • מי הרג אותם: פלסטינים, כוחות הביטחון הישראלים, או אזרחים ישראלים (למשל מתנחלים)

לגבי ההרוגים הפלסטינים, השתמשתי ב-5 רשימות: כל הפלסטינים שנהרגו בידי ישראלים (כוחות הביטחון או אזרחים) בכל מקום (בשטחים או בישראל), וגם אזרחים זרים שנהרגו בידי כוחות הביטחון הישראלים.  לא כללתי את הרשימה של פלסטינים שנהרגו בידי פלסטינים (צרוף של חשודים בשיתוף פעולה עם ישראל, סיכסוכים פנימיים, וכאלה שנהרגו במהלך פעולות נגד ישראל).  הסיבה היא שהמטרה היא לאפיין את המידה שישראל פוגעת באזרחים.

לגבי ההרוגים הישראלים, גם השתמשתי ב-5 רשימות: כל הישראלים (כוחות הביטחון או אזרחים) שנהרגו בידי פלסטינים בכל מקום (בשטחים או בישראל), וגם אזרחים זרים שנהרגו בידי פלסטינים.  שוב לא כללתי את הרשימה של פלסטינים שנהרגו בידי פלסטינים.  הסיבה הפעם היא שהמטרה היא לאפיין את המידה שהפלסטינים פוגעים באזרחים.

בנוסף יש באתר של משרד החוץ רשימה של כל ההרוגים בפעולות טרור מאז תחילת האינתיפדה השנייה.  השוותי את הרשימה הזו עם הרשימה של בצלם, והיו בה 58 שמות נוספים.  הסיבות לכך שהם לא נכללו ברשימות של בצלם הן שהפיגוע היה בחו"ל (למשל בהילטון טאבה, במומבסה, או בנמל התעופה של לוס אנג'לס), או שהמפגעים לא היו פלסטינים (למשל התקפה של חיזבאללה או שני המוסלמים הבריטיים שביצעו את הפיגוע ב"מייק'ס פלייס" בתל-אביב), או שההרוגים היו בעצם פלסטינים (ואולי מופיעים ברשימה של הפלסטינים שנהרגו בידי פלסטינים שבה לא השתמשתי).  אני החלטתי לכלול את כל המקרים האלה, ובכל מקרה המספר שלהם נמוך ולא משנה את התוצאות שתוארו לעיל.

מודעות פרסומת

פרופורציות

אנחנו שוב בתקופת פיגועים, וזו "הזדמנות" להשלים חור בנתונים שמוצגים כאן, ושעד כה לא כללו את הנושא הזה.  לא מחוסר רצון או מחוסר נתונים — להיפך, יש ים של נתונים מפורטים על כל נרצח, והבעיה היא למצוא סיכום כללי.  בסוף התפשרתי על רישום ב"ספריה היהודית הורטואלית" שמבוסס ברובו על נתונים שהתפרסמו באתר משרד החוץ, אבל עם עדכון לשנים האחרונות.

הגרף הראשון מראה את מספר הנרצחים כל שנה מאז 1920.  אני לא יודע בדיוק מה ההגדרה שהשתמשו בה למשל בתקופת מלחמת השחרור, שבה היו כ-6000 הרוגים בסך הכל מהאוכלוסיה היהודית, ואילו כאן מצויין כי כ-400 מתוכם נהרגו בפיגועי טרור.  אני מניח כי מדובר בכאלה שלא נהרגו בהקשר לפעילו מלחמתית "רישמית".

killed-yr-all

כדי להכניס את זה לפרופורציה, ציינתי גם את מספר ההרוגים בתאונות דרכים כל שנה. בכל השנים שעבורן יש נתונים (כלומר מקום המדינה חוץ מבתקופת מלחמת השחרור) היו הרבה יותר הרוגים בתאונות דרכים — לפעמים אפילו פי 100 יותר. גם בשיא האינתיפדה השניה היו יותר הרוגים מתאונות דרכים.

אבל גם תאונות דרכים זה לא כל הסיפור.  התרשים הבא מראה את ההתפלגות של כל מקרי המוות הלא טיבעיים בארץ (מספר המתים מסיבות טבעיות — מחלות לב, סרטן, וכו' — הוא הרבה הרבה יותר גבוה).  מצד שמאל מתוארת שנת 2002, שהיא השנה המדממת ביותר של האינתיפדה השניה.  אפילו בשנה זו פחות מחמישית מקרי המוות הלא טבעיים היו כתוצאה מטרור, כשהאחרים מיוחסים לתאונות דרכים, להתאבדויות, ולתאונות אחרות (בעיקר תאונות עבודה).  מימין יש נתונים מעשר השנים האחרונות (2006-2015), וניתן לראות שההרוגים מטרור הם בערך אחוז אחד מכל המיתות הלא טבעיות.  ניתן גם לראות שבשנים האחרונות מספר ההתאבדויות עבר את מספר ההרוגים מתאונות דרכים, ומספר המתים בתאונות אחרות גבוה עוד הרבה יותר.  זה מתאים גם למחקר המתוקשר של אישתון על סיבות מוות והתאבדויות בצבא.

killed-pie

נירמול מעניין אחר הוא יחסית לגודל האוכלוסיה.  מהגרף הראשון ברור שהתקופה שבה נהרגו הכי הרבה ישראלים כתוצאה מטרור היא תקופת האינתיפדה השניה.  בשנות ה-50 נהרגו הרבה פחות, אבל גם האוכלוסיה הייתה הרבה יותר קטנה.  הגרף הבא מראה את הנתונים המנורמלים, כלומר הרוגים לכל 100,000 נפש — ואכן התקפות הפדאיין בשנות ה-50 נראות משמעותיות יותר מהאינתיפדה השניה.  גם גל הטרור אחרי הסכמי אוסלו מסתבר כקטן יותר באופן משמעותי מגל הטרור של שנות ה-70.  בנוסף הכנסתי גם את ההרוגים במלחמות ובמבצעים צבאיים גדולים, מנורמלים באותה צורה.  ברור שההרוגים במלחמות, אפילו מלחמות "קטנות" כמו מבצע קדש, רבים יותר.

killed-yr-pop

וכל זה מראה למה יש טרור: יש טרור כי הוא עובד.  המאות שמתים כל שנה מתאונות עבודה, התאבדויות, ותאונות דרכים הם שגרה לא מעניינית (אלא אם כן היה להם המזל למות בצורה ביזארית במיוחד).  הבודדים שנרצחים בפיגועי טרור מפחידים את כולנו.

מקורות

באתר משרד החוץ יש סיכום מספר הרוגי הטרור כל שנה מ-1920 עד 1999, ודפים נפרדים עם פרוט ההרוגים בין 1993 ל-1999 ועם ההרוגים מאז תחילת האינתיפדה השניה בספטמבר 2000.  תחילת 2000 נופלת בין הכסאות.  באתר הספריה הוירטואלית היהודית (אתר יהודי אמריקאי) טרחו לעשות סיכום שנתי ובזה השתמשתי.

נתוני ההרוגים בתאונות דרכים ומקרי מוות לא טבעיים אחרים הם מהלמ"ס.  אלה אותם נתונים שהשתמשתי בהם כבר בפוסטים אחרים על הנושאים האלה.  למרבה הצער הם לא מלאים.  הנתונים על שנת 2002 הופיעו בשנתון 2007, אבל לא על כל השנים בין 2006 ל-2015 יש נתונים.  כך שבעצם החלק היחסי של הרוגי הטרור הוא עוד יותר קטן.  גם נתונים על נרצחים יש רק בחלק קטן של השנים, וב-2002 למשל אין נתון כזה כלל.

מספר ההרוגים במלחמות ומבצעים מוויקיפדיה.  לגבי מלחמת השחרור אני מציג רק את שנת 1949, אז המספר המצויין הוא שליש מהסך הכל (שמתיחס לטווח 1947-1949).  לגבי מלחמת לבנון יש הפרדה בין המלחמה עצמה ב-1982 לבין 18 השנים הבאות בבוץ הלבנוני.  אני חילקתי את ההרוגים באופן אחיד על 18 השנים האלה.

ביצירת תרשימי העוגה הנחתי שהרוגים מטרור ומבצעים נכללים בתוך "כל הסיבות האחרות" של הלמ"ס, אז כיוון שציירתי אותם בנפרד החסרתי אותם מהנתון הזה — פרט להרוגי מלחמת לבנון השניה ב-2006 שצויין במפורש שהם לא נכללים (כמו גם חללי המלחמות הגדולות הקודמות, ששת הימים, יום כיפור, ולבנון הראשונה).

כמה פלסטינים נהרגו במאה השנים האחרונות?

בתחילת החודש חבר הכנסת ג'מאל זחלקה נזכר שהוא לא אוהב יהודים, ובפרט לא את מפלגת העבודה.  הסיבה העיקרית שהוא נתן לזה היא שסתיו שפיר היא גזענית — עובדה, היא לא מחייכת אליו ולא אומרת לו שלום במסדרונות הכנסת, בניגול לחברי כנסת מהימין הקיצוני שהם ממש סבבה.  בנוסף הוא אמר שמפלגת העבודה הרגה עשרות אלפי פלסטינים.  כיוון שאין (למיטב ידיעתי) נתונים סטטיסטיים על חיוכים בכנסת, אני אנסה להאיר את העניין השני.  השורה התחתונה היא שככל שמתרחקים אחורה בזמן וככל שמתרחקים מישראל והשטחים איכות הנתונים יורדת באופן דרסטי, עד כדי כך שסיכום כולל יכול לטעות באלפים רבים.

נתוני מוות של ערבים במסגרת הססכסוך הישראלי-ערבי כיכבו כבר באחד הפוסטים הראשונים שלי מלפני 3 שנים, אבל שם לא הייתה התמקדות בפלסטינים.  אז התחלתי מאותם נתונים שאספתי אז מוויקיפדיה האנגלית, עדכנתי אותם כדי לשקף את מה שכתוב בוויקיפדיה היום, ומצאתי עוד כמה שפספסתי אז.  כמו בפוסט הקודם, הגרף הבא נותן תאור סכמטי של מספר הפלסטינים שנהרגו בעימותים אלימים כל שנה, כאשר ההרוגים בעימותים שנמשכו יותר משנה (למשל האינתיפדות) מחולקים באופן שווה בין שנות העימות.

pal-dead-wiki

המספר הכולל משנות ה-20 של המאה הקודמת עד עכשיו הוא באיזור ה-54 אלף, מתוכם כ-30 אלף בעימותים עם ישראל וכ-23.5 אלף בעימותים עם שלטונות המנדט, במדינות ערב, ובסיכסוכים פנימיים.  אבל כל המספרים האלה הם בערבון מוגבל מאוד, כי ברוב המקרים אין מידע אמין אלא הערכות, וההערכות יכולות להיות שונות מאוד זו מזו.  מעבר לכך, חלק מההערכות (בפרט במלחמת לבנון) לא מתיחסות במקור לפלסטינים דווקא אלא באופן כללי להרוגים מכמה קבוצות, ובמקרים כאלה חילקתי אותם באופן שווה בין הקבוצות בלית ברירה. המספרים ששימשו בגרף ובסיכומים לעיל הם ממוצעים של הערכות כאלה, ובהחלט יתכן שהמספרים האמיתיים סוטים מהם באופן ניכר ואי אפשר לדעת על זה.

כדי להדגים את ממדי הבעיה, השוותי את ההערכות כפי שהצלחתי לחלץ אותן עכשיו עם ההערכות שחילצתי לפני 3 שנים.  היו שם שלושה שינויים בולטים: הערכת הפסלטינים שנהרגו במלחמת השחרור קפצה מכ-3400 לכ-8000, הערכת אלה שנהרגו במלחמת לבנון ב-1982 עלתה מ-4898 ל-6504, והערכת ההרוגים במלחמת המחנות בלבנון (מאבק פנימי במחנות הפליטים) הוכפל מ-1890 ל-3890.  וכמובן כל המספרים האלה — גם הישנים מלפני 3 שנים וגם החדשים מעכשיו — חשודים בחוסר דיוק רב כפי שהוסבר לעיל.

המצב הזה מחזק את הטוענים נגד וויקיפדיה שהיא לא מקור אמין, ואכן יתכן שחלק מההערכות שמצוטטות שם פחות אמינות מאחרות, ולא ראוי להתיחס אליהן באותה רצינות.  מצד שני יכול להיות גם שבחלק מהמקרים אני לא קראתי בעיון מספיק את הערכים, ועכשיו שמתי לב לפרט שלא שמתי אליו לב בעבר.  בכל מקרה, בתור ביקורת ניסיתי לבדוק באופן פרטני שני מקורות ראשוניים שנחשבים אמינים יחסית: האו"ם ובצלם.  באתר של בצלם מצאתי נתונים משנת 1988 עד היום.  לאו"ם יש המון אתרי מידע שונים, ואני השתמשתי בזה של המשלחת בירושלים שכל עיסוקה מעקב אחרי המצב ההומניטרי של הפלסטינים בשטחים, מתוך הנחה שהם הקרובים ביותר למקור ולכן הנתונים שלהם יהיו האמינים ביותר.  הבעיה היא שהם ניתנים בתור דוחות שבועיים מפורטים (מאז 2002), ולא היה לי מרץ להוריד ולקרוא מאות דוחות כאלה.  למרבה המזל יש דוח מסכם של 2005-2008, ובשנים האחרונות הדוח השבועי האחרון של כל שנה כולל גם סיכום שנתי, כך שבסופו של דבר השגתי נתונים מ-2005 עד היום.  אני מציג את שניהם באותה סקלה כדי להקל על ההשוואה.

pal-dead-betselempal-dead-un

ראשית הסתייגות.  שני המקורות האלה מתמקדים בשטחים ובישראל, ואינם כוללים למשל את הפלסטינים שנהרגו בלבנון או במלחמת האזרחים בסוריה.  בנוסף, ברוב השנים הם מדווחים רק על פלסטינים שנהרגו על ידי ישראל, ולא על פלסטינים שנהרגו בסיכסוכים פנימיים או ב"תאונות עבודה" עם מטעני חבלה.  אבל בכל זאת ניתן לראות את הדברים הבאים:

  • התמונה הכללית המצטיירת היא דומה בשני המקורות.
  • אבל למרות הקרבה והנתונים הפרטניים, יש חילוקי דעות שיכולים להגיע לכ-20% לגבי מספר ההרוגים.
  • הנתונים בוויקיפדיה גם הם די דומים, לפחות עבור המבצעים האחרונים.  יש להניח שזה נובע מכך שוויקיפדיה מסתמכת במידה רבה על האו"ם ובצלם במקרים רלוונטיים.
  • מצד שני, יש גם הבדל ניכר.  וויקיפדיה היא אנציקלופדיה, ומטבע הדברים מתמקדת במאורעות משמעותיים ולא בהתנהלות יומיומית.  כתוצאה יש שם נתונים על מבצעים, אבל לא על ההרוגים במגוון התקלויות קטנות שקורות באופן רציף.  בהקשר הזה בצלם והאו"ם מוסיפים מידע שחסר בוויקיפדיה.

מקורות

הנתונים מוויקיפדיה האנגלית באים ממגוון ערכים כפי שמפורט בטבלה הבאה.

2015 2012 by isr. to from source
48 1921 1921 wiki/Jaffa_riots
116 116 1929 1929 wiki/1929_Palestine_riots
5108 5108 1939 1936 wiki/1936-1939_Arab_revolt_in_Palestine
991 991 yes 1948 1947 wiki/1947-1948_Civil_War_in_Mandatory_Palestine
8000 3400 yes 1949 1948 wiki/1948_Arab-Israeli_War
3850 3850 yes 1956 1949 wiki/Reprisal_operations
1828 1828 yes 1970 1967 wiki/War_of_Attrition
4200 4200 1971 1970 wiki/Black_September_in_Jordan
56 yes 1973 1973 wiki/1973_Israeli_raid_on_Lebanon
3430 1976 1975 wiki/Lebanese_Civil_War
775 yes 1978 1978 wiki/1978_South_Lebanon_conflict
4524 4898 yes 1982 1982 wiki/1982_Lebanon_War
1980
3890 1890 1988 1985 wiki/War_of_the_Camps
1162 1162 yes 1993 1987 wiki/First_Intifada
882 1000
609 609 2005 2000 wiki/Second_Intifada
4907 4907 yes
402 yes 2006 2006 wiki/Operation_Summer_Rains
346 346 2007 2007 wiki/Fatah-Hamas_conflict
1325 1210 yes 2009 2009 wiki/Gaza_War_(2008-09)
112 yes 2009 2009 wiki/Operation_Hot_Winter
2933 2015 2011 wiki/Casualties_of_the_Syrian_Civil_War
168 yes 2012 2012 wiki/Operation_Pillar_of_Defense
8
2060 yes 2014 2014 wiki/2014_Israel-Gaza_conflict

הנתונים של בצלם מטבע הדברים מאתר בצלם.

הנתונים של האו"ם מאתר המשלחת בירושלים, ובפרט כוללים דו"ח מסכם יחודי לשנים 2005-2008.

לא טבעי

במסגרת הסדרה המורבידית של פוסטים בענייני מוות, החלטתי להתעמק בסיבות מוות לא טבעיות.  מסתבר שלארגון הבריאות העולמי יש ספר קודים עב כרס שמגדיר את כל סיבות המוות האפשריות, וכולל גם פרק על "גורמים חיצוניים" (כלומר, לא מחלות). יש שם פרוט מרשים, למשל טביעה בעת אמבטיה זה לא אותו דבר כמו טביעה לאחר נפילה לאמבטיה, התאבדות על ידי הרעלה עצמית בחומרי הדברה היא שונה מהתאבדות על ידי הרעלה עצמית בשאיפת גז או עם כל מיני סמים, ועוד ועוד. לשמחתנו הלמ"ס לא מפרסם את כל הפרוט הזה, אבל בשנתונים הסטטיסטיים כן אפשר למצוא פרוט של 6 קטגוריות: תאונות דרכים, נפילות, תאונות אחרות, התאבדויות, רציחות, וכל הסיבות האחרות.  בנוסף הנתונים האלה ניתנים עבור קבוצות אוכלוסיה שונות, ומסתבר שבצדק. נתחיל עם היהודים.  כל הנתונים מנורמלים לגודל האוכלוסיה הרלוונטית, כלומר מקרי מוות לכל 100,000 יהודים, או מקרי מוות לכל 100,000 ערבים או אחרים.

jews

אז בעשור האחרון סיבת המוות הבלתי טבעית הכי רצינית של יהודים היא "תאונות אחרות", שאינן תאונות דרכים או נפילות (תאונת עבודה כמו למשל תקל עם ציוד מכני, מחיצה מתחת למשהו, טביעה, חנק, תאונת ירי, פיצוץ של משהו, ויש עוד הרבה).  באמצע מעניין לראות את הירידה המשמעותית במוות כתוצאה מתאונות דרכים, ובמקביל חוסר השינוי היחסי במקרי התאבדות.  כתוצאה כיום מספר ההתאבדויות גבוה באופן משמעותי ממספר המתים בתאונות דרכים, ההיפך ממה שהיה עד תחילת שנות ה-2000.  בקצה התחתון של הסקלה נמצאות נפילות ורציחות.

אצל הערבים, לעומת זאת, התמונה שונה:

arabs

כאן תאונות הדרכים בראש, ואחריהן — ביחד עם התאונות האחרות — נמצאות הרציחות. ההתאבדויות, לעומת זאת, נמוכות הרבה יותר, לא הרבה יותר מהנפילות (שגם הן נמוכות יותר).  האמת, שני האחרונים כל כך נמוכים שמתעוררת התהייה שמה יש כאן בעית דיווח.

כדי לקבל תמונה ברורה יותר של ההשוואה, ציירתי גם שני גרפים לפי סיבת מוות ולא לפי קבוצת אוכלוסיה. נתחיל עם תאונות הדרכים:

traf

אז עושה רושם שגם אצל הערבים יש ירידה מסויימת במיתות כתוצאה מתאונות דרכים, אבל הירידה אצל היהודים מהירה יותר.  וכך נוצר הפער: לפני 20 שנים מספר המתים לכל 100,000 תושבים היה דומה אצל יהודים וערבים, ואילו כיום המספר ל-100,000 אצל יהודים הוא בערך חצי מאצל ערבים.

ונסיים בהתאבדויות.  במקרה הזה שווה להוסיף את קבוצת האוכלוסיה השלישית, והיא "אחרים" — ככל הנראה בעיקר עולי חבר המדינות שלא הוכרו כיהודים.  הגודל של הקבוצה הזו קטן יותר, וכתוצאה ברוב הקטגוריות הנתונים מאוד רועשים.  אבל בסעיף הזה הם צועקים בקול ברור: בעוד קצב ההתאבדויות של ערבים הוא חצי משל יהודים, אצל "אחרים" הוא כפול, וגם זה שיפור לעומת מה שהיה לפני כ-20 שנה.  כנראה לא כיף להם להיות "אחרים".

self

מקורות

הנתונים האלה באים מלוחות שונים בפרק 3 של השנתון הסטטיסטי לישראל.  באתר הלמ"ס נמצאים שנתונים מאז שנת 1996, וכל אחד מהם מכיל נתונים עבור שנה קודמת כלשהי.  עם השנים נוספו עוד לוחות, ולכן המספר של הלוח שמעניין אותנו השתנה.  בשנתון של 1996 זה היה לוח 3.23, ואילו בשנתון של 2014 זה היה לוח 3.30.  למרבה הצער אין מידע על כל השנים בטווח, כי הפער בין שנת השנתון לשנת הנתונים משתנה.  למשל השנתונים של 1999, 2000, ו-2001 מכילים בדיוק אותה טבלה, עם נתונים מ-1997.  בנוסף יש לציין שהנתנוים ניתנים עבור "יהודים ואחרים", עבור יהודים לבד, ועבור ערבים לבד.  עד 1995 "אחרים" נכללו עם הערבים — אז זה היה בעיקר נוצרים לא ערבים, ולא היו הרבה מהם.  העליה הרוסית בתחילת שנות ה-90 גרמה למשרד הפנים וללמ"ס כאב ראש בסיווג הזה, וכך נוצרה קטגורית "אחרים" נפרדת.  החישובים עבור "אחרים" מתבססים על ההפרש בין "יהודים ואחרים" ובין יהודים לבד, חוץ מהנתונים של שנת 1998, שאז משום מה לא היו נתונים עבור היהודים לבד.  במקרה הזה השתמשתי בנתונים של "יהודים ואחרים" בתור קרוב של הנתונים עבור יהודים, כי כאמור יש הרבה יותר יהודים מאשר אחרים.  בנוסף צריך לציין שהנתונים על רציחות חלקיים ביותר: הם קיימים עד שנת 1997, ושוב משנת 2010 (תחת השם "תקיפה"), כך שרוב מה שרואים בגרפים הוא החיבור בין שתי הנקודות האלה.

הנרמול ל-100,000 תושבים מכל קבוצה נעשה לפי הנתונים בלוחות 2.1 בשנתונים השונים.

ממה אנחנו מתים

רשומה קודמת עסקה בתוחלת החיים.  הרשומה הזו משלימה אותה ועוסקת בסיבות מוות.

צורה מעניינת אחת להסתכל על זה היא איך סיבות מוות משתנות עם הזמן.  הלמ"ס אוספת נתונים על זה (עותק מכל תעודת פטירה מגיע אליהם), ומסווגת את סיבות המוות לפי סטנדרט בינלאומי לפחות מאז 1979.  הסטנדרט הזה מכיל כ-80 סעיפים לבחירה, אבל אפשר גם לקבץ אותם לקבוצות של סיבות מוות קרובות.  התוצאה לפניכם.  שימו לב שהגרף מנורמל למיתות לכל 100,000 תושבים. [עדכון: הגרף עודכן עם נתונים לשנים נוספות, והעלייה הקטנה בסוף היא לא בהכרח אמיתית – ראו במקורות]

death-time

מה שהפתיע אותי בגרף הזה היא הירידה הדרמטית בסך הכל עם הזמן.  הרי אלה נתונים מנורמלים לגודל האוכלוסיה!  אמנם תוחלת החיים עלתה בכ-10 שנים מאז סוף שנות ה-70, אבל עדיין מספר של 522 מתים לכל 100,000 תושבים הוא נמוך להדהים.  אפשר להדגים זאת בחישוב הבא:  אם תוחלת החיים היא 80 שנים, אז בממוצע ניתן לצפות שכל שנה 1/80 מהאוכלוסיה ימותו, ואם רוצים את מספר המתים לכל 100,000 תושבים אז 1/80 של 100,000 זה 1250.  המסקנה: כל שנה מתים 730 פחות מידי!  לחילופין, אם כל שנה רק 522 מתוך 100,000 מתים, אז תוחלת החיים צריכה להיות משהו כמו 190 שנים!

הבעיה עם החשבון הפשטני הזה היא שהוא מניח מצב יציב.  כלומר האוכלוסיה לא גדלה או קטנה, והתפלגות הגילים גם לא משתנה, ולכן כל שנה 1/80 מהאוכלוסיה צריכים למות.  אבל האוכלוסיה בישראל היא במגמת גדילה משמעותית: הפריון הממוצע הוא בערך 2.7 ילדים לאישה, הרבה יותר מה-2.1 המוביל למצב יציב.  וכיוון שהאוכלוסיה גדלה על ידי ילודה גבוהה, התפלגות הגילים מוטה חזק לכיוון של גילים נמוכים.  במילים אחרות, יש הרבה ילדים ומעט זקנים.  וכיוון שעיקר המתים הם זקנים, ואפילו הם מתים פחות בגלל העליה בתוחלת החיים, מקבלים את התוצאה דלעיל.

אוקיי, אז מספר המתים לכל 100,000 תושבים הולך ויורד.  עדיין ניתן היה לצפות שהירידה הזו תתחלק שווה בשווה בין סיבות מוות שונות.  אבל לפי הגרף זה ממש לא כך: רוב הירידה היא במוות כתוצאה ממחלות לב ודם.

צורה נוספת להסתכל על הנתונים היא סיבות המוות בגילים השונים.  הלמ"ס מפרסמת גם נתונים אלה, אם כי ברזולוציה נמוכה למדי (למשל שתי הפרוסות הראשונות הן עבור גילים 0-24 ו-25-44).  הנתונים עבור שנת 2011 ניתנים בגרף הבא.

death-age

מזה מתקבל הרושם שסרטן הוא הגורם היחיד המשמעותי ביותר בגיל המבוגר (50-70), אבל מגיל 80 והלאה מחלות לב ואחרות תופסות את הבכורה.  לגבי צעירים, גורם התמותה הראשון הוא תמותת תינוקות שנכללת כאן תחת "מחלות שונות".  לגבי בנים הגורם השני הוא הצרוף של תאונות, התאבדויות, ואלימות.  אצל בנות הצרוף הזה קטן יותר באופן משמעותי, כך שבממוצע הוא עדיין בעצם פחות משמעותי ממוות כתוצאה מסיבות בריאותיות שונות.  אבל הוא תופס יותר כותרות.

מקורות

השנתון הסטטיסטי של הלמ"ס לשנת 2013 (המכיל נתונים לשנת 2011 או קודם לכך), לוחות 3.29 ו-3.31. [עדכון מלוח 3.29 משנתונים נוספים]

לוח 3.29 מכיל נתונים עבור פרוסות של 3 עד 5 שנים כל אחת. הנתונים יוחסו לנקודת האמצע של הפרוסה, וכך נוצר גרף רציף יחסית.  בקצוות עשיתי אקסטרפולציה ריבועית שממשיכה את המגמה מ-3 הנקודות האחרונות, כדי שהגרף אכן יכסה את כל טווח השנים. [והעלייה הקטנה בסוף היא תוצאה של האקטרפולציה הזו – בנתונים המקוריים יש התייצבות, בלי עלייה.  אבל עלייה כזו צפוייה כשקצב גדילת האוכלוסייה מתמתן.]

לוח 3.31 מכיל נתונים עבור פרוסות של 10 עד 24 שנים כל אחת.  שוב יחסתי אותם לנקודת האמצע, אבל הוספתי אקסטרפולציה רק בקצה התחתון (כלומר הנתונים בגיל 12.5, שמייצגים ממוצע על כל הפרוסה מ-0 עד 24, הומשכו עד 0).  בנוסף, טבלה זו הייתה כאב ראש רציני כי הנתונים המקוריים אמנם מנורמלים ל-100,000 תושבים, אבל הנירמול הזה נעשה עבור כל פרוסת גילים בנפרד.  במילים אחרות, מספר המתים מסיבות שונות בגילים 55-64 למשל ניתן עבור 100,000 בני הגילים האלה, לא עבור 100,000 תושבים באוכלוסיה הכללית.  מה שאני רציתי להציג הוא נירמול משותף לכל הגילים.  לשם כך נאלצתי להשתמש בנתונים על התפלגות הגילים כדי לחשב את מספר המתים האבסולוטי לכל קבוצת גיל וכל סיבת מוות, ואז לבצע נירמול משותף של הכל ל-100,000 תושבים.

שלא נדע

בשיטוט בשנתון הסטטיסטי של הלמ"ס (לא שאני מודה שאני עושה דברים כאלה) נתקלתי בלוח 6.13: מקרים חדשים של שאתות ממאירות במיקומים נבחרים, לפי מין וגיל.  בעברית פשוטה זה אבחונים של סרטן מסוגים שונים.  מזה יצרתי את אוסף הגרפים הבא, שמראה גם עד כמה כל סוג נפוץ יחסית לאחרים, וגם את ההתפלגות לפי מין וגיל.  העוגה ברקע היא התפלגות המינים והגילים באוכלוסיה הכללית, ומעל זה מולבשת ההתפלגות עבור כל סוג של סרטן.  יש לציין שרק הגודל היחסי של הרדיוסים של הפרוסות שמיצגות חולי סרטן משמעותי, לא האורך האבסולוטי שלהם, אבל כל הגרפים באותה סקאלה.

spie

את כל ההבחנות על זה ניתן כמובן להסיק גם מהטבלה המקורית, אבל הגרפים מבליטים אותן.

הדבר הראשון הוא השכיחות השונה של הסוגים השונים, כאשר סרטן השד הוא בהפרש ניכר השכיח ביותר (כפי שרואים לפי השטח של הפרוסות או הגודל של העיגול הפנימי בכל גרף), ואחריו המעי הגס, פרוסטטה, וריאות.

הבחנה נוספת היא הגיל בו סרטנים מאובחנים.  רק לימפומה ולוקמיה קיימים בילדים.  מהאחרים רק סרטן השד מתחיל באופן משמעותי בגילי הביניים.  כתוצאה מזה ומהשכיחות הגבוהה שלו מתקבל שבגילי הביניים לנשים יש סיכוי כפול מגברים לחלות בסרטן, אבל התמונה מתהפכת בגילים הגבוהים שבהם לגברים יש סיכוי גבוה בהרבה מנשים.

וזה מוביל לחוסר הסימטריה בין המינים.  מובן שסוגי הסרטן הקשורים למערכות הרביה שונים בין גברים ונשים.  אבל יש גם הבדל משמעותי מאוד בסרטן שלפוחית השתן, ובמידה פחותה גם בסרטן ראות.  האחרים די סימטריים, אם כי לרוב יש סכנה גבוהה יותר לגברים בגילים מעל 75.  סרטן הראות קשור כמובן לעישון, ויתכן שגברים מעשנים יותר מנשים.  לדברי ד"ר איתי בן-פורת מביה"ס לרפואה סרטן שלפוחית השתן גם מאפיין מעשנים, ובנוסף הוא יכול להיות סרטן משני שנובע מסרטן הערמונית.  יתכן שזה מסביר את ההבדל.

לאחר כל זאת, צריך לזכור שהנתונים האלה הם על גילוי מקרים חדשים של סרטן.  אבל לא כל הסרטנים הם אותו דבר.  מה שיכול להיות יותר חשוב הוא הסכנה של כל סוג, שמביאה למספר שונה של מקרי מוות.  נתונים ישירים על סיבות מוות גם הם נאספים על ידי הלמ"ס.  יש פרוט עבור הרבה סוגי סרטן ומחלות אחרות, ובפרט הנתונים לסוגי הסרטן האלה הם כדלקמן.  יצויין שסוגים אלה כוללים את כל הקטלניים ביותר פרט לסרטן הלבלב.

dead

מהגרף מסתבר שסרטן השד למשל, שהוא הנפוץ ביותר, אינו הקטלני ביותר: סרטן הראות וסרטן המעי הגס קטלניים יותר.  באופן כללי 25.8% ממקרי המוות נובעים מסרטן, ומתוכם 18.5% מעשרת הסוגים שמופיעים בגרפים.

מקורות

הנתונים על מקרים חדשים כאמור מלוח 6.13 של השנתון הסטטיסטי לישראל לשנת 2013.  אבל הנתונים מתייחסים בעצם לשנת 2010.

הנתונים על סיבות מוות מלוח 3.29 מאותו שנתון, ומתייחסים לממוצע על השנים 2007-2011.

מתי נמות?

אחת השאלות שתמיד הטרידה את האנושות היא מתי נמות.  התשובה המודרנית היא שאי אפשר לדעת בדיוק, אפשר רק להעריך את "תוחלת החיים", כלומר כמה זמן אנשים כמונו חיים בממוצע.  אבל הממוצע כמובן לא מספר את כל הסיפור, ולא כולם מתים באותו גיל — יש התפלגות שלמה.  לפי נתוני הלמ"ס, התפלגות גילי המוות של אנשים בישראל בשנים 2007-2011 היתה כדלקמן.

death-age

קצת יותר משליש אחוז מהמתים הם תינוקות.  מעבר לכך ילדים כמעט לא מתים, עד קרוב לגיל 20.  מספר המתים מתחיל לעלות ברצינות בגיל 60 לערך, כאשר בכל הגילים עד 80 גברים מתים יותר מנשים.  מסתבר שכשני אחוז מהאוכלוסיה עוברים את גיל 100, אבל על זה כבר לא אוספים נתונים מפורטים.

(בהערת סוגריים, ההתפלגות הזו מעניינת כי היא שונה מהרבה התפלגויות אחרות שנתקלים בהן בכך שיש לה "זנב שמאלי": היא לא לגמרי סימטרית כמו עקומת פעמון, אלא משוכה לצד שמאל, כלומר לערכים נמוכים יותר.  הרבה התפלגויות אחרות מוטות דוקא לצד ימין, לערכים גבוהים יותר.)

אבל ההתפלגות הזו עוד לא עונה על השאלה מה הסיכוי (או בעצם, הסכנה) למות בכל גיל.  הגודל הזה, שנקרא באנגלית hazzard, מחושב בצורה הבאה.  עבור כל גיל, למשל 67, נתמקד רק באותם אנשים שהגיעו לגיל הזה או למעלה מכך.  נניח שיש X אנשים כאלה.  מתוכם נבודד את אלה שמתו בדיוק בגיל הזה, ונסמן את מספרם ב-Y.  אז היחס Y חלקי X נותן הערכה לסיכון למות בגיל המדובר.  אם עושים זאת לכל הגילים מקבלים את הגרף הבא.

death-prob

כלומר בכל גיל עד 60 יותר מ-99% מהאנשים שהגיעו לגיל הזה ימשיכו לחיות לפחות עוד שנה.  בגיל 80 כבר 5% ימותו, אבל עדיין 95% ימשיכו לפחות עוד שנה.  בגיל 99, 25% מהגברים ו-30% מהנשים ימותו, והשאר ימשיכו לחיות לפחות עוד שנה.  אם מסתכלים על זה הפוך זה בעצם די מעודד: אפילו בגיל 99 שלושה רבעים מהגברים ויותר משני שלישים מהנשים ימשיכו לחיות, ולא ימותו בגיל הזה.

מין המפורסמות הוא שתוחלת החיים בישראל היא גבוהה יחסית ועולה עם הזמן.  הגרף הבא מראה את העליה בתוחלת החיים מאז קום המדינה.  העליה היא רציפה פרט לתקופה מסויימת בשנות ה-60 עד תחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת.  בסך הכל תוחלת החיים גדלה בכ-15 שנים בתקופה כולה.  בתור השוואה, תוחלת החיים בעולם כולו גדלה אפילו יותר מזה, בעיקר כי הרבה מקומות בעולם התחילו הרבה יותר נמוך.

expect

ואם משווים את ישראל לארצות באיזורים שונים, מתקבלת התמונה הבאה.  הקופסאות מראות את אמצע ההתפלגות לכל אזור: זה הטווח שרק 25% הנמוכים ביותר ו-25% הגבוהים ביותר נמצאים מחוצה לו.  הקו התחתון מראה את הערך שרק 5% מהמדינות באיזור נמצאות מתחתיו, והקו העליון את הערך שרק 5% מהמדינות מעליו.  כפי שניתן לראות ישראל נמצאת בקצה העליון (או מעבר לכך) של כל ההתפלגויות.

world

מקורות

הנתונים לגרפים הראשונים באים מלוחות התמותה המלאים של הלמ"ס.  (יש גם לוחות חלקיים עם מידע לקבוצות גילים במקום לכל שנה.)  השתמשתי בנתונים עבור כלל האוכלוסיה, ללא הבחנה בין יהודים לערבים.

השינוי ההיסטורי בתוחלת החיים בישראל בא מלוח 3.24 מהשנתון הסטטיסטי לישראל של שנת 2013.  הנתונים עד 1969 הם עבור יהודים בלבד, ואחר כך לכלל האוכלוסיה.  הנתונים לגבי העולם הם מאתר האו"ם.

ההתפלגויות של תוחלת החיים במדינות באזורים שונים מתבססות על מידע מה-CIA World Factbook.  המידע על תוחלת החיים מעודכן ל-2014.  השתמשתי רק בארצות שיש בהן לפחות מיליון תושבים, בהתבסס על המידע אודות האוכלוסיה.  "אמריקה" כולל את צפון, מרכז, ודרום אמריקה ביחד. "אסיה" כולל גם את אוסטרליה.  "המזרח התיכון" כולל את כל מדינות ערב כולל צפון אפריקה וחצי האי ערב, וכן את טורקיה ואירן.

287 הרוגים

[הפוסט המקורי היה מבוסס על נתונים עד 2011; עדכנתי את הגרפים לכלול את 2012.  בין היתר מסתבר שמספר ההרוגים ב-2012 היה 263, לא 287.]

כותרות העיתונים היו חגיגיות: בשנה החולפת נהרגו רק 287 אנשים בתאונות דרכים, וזהו המספר הנמוך ביותר מזה 50 שנה — וזה מרשים במיוחד כשלוקחים בחשבון את העליה בגודל האוכלוסיה ובכמות הנסיעות.  ואכן, מספר ההרוגים מתאונות דרכים נמצא במגמת ירידה בעשור האחרון, בניגוד לעליה הקלה שחלה בעשרים השנים האחרונות של המאה הקודמת:

dead

כפי שניתן לראות, היו פלקטואציות איטיות (בסקלה של עשר שנים או יותר) בעבר.  אז השאלה המתבקשת היא האם יש יסוד להאמין שהפעם המגמה היא אמיתית ותימשך כך.  אני מאמין שכן על סמך הנתונים הבאים.

ראשית, שווה להסתכל על נתוני התאונות עצמן.  מספר התאונות היה בעליה (באופן כללי) מקום המדינה עד שנת 1999, ומאז הוא בירידה.  אבל יותר חשוב להסתכל על מספר התאונות ל-100,000 נפש, כי זה מצביע על הסיכון לכל אחד מאיתנו.  המעניין הוא שמ-1955 עד 1999 היחס היה בטווח 300-500 תאונות ל-100,000 נפש, אבל מאז שנת 2000 הוא נמצא במגמת ירידה רצופה וכיום הוא מתחת ל-200 תאונות ל-100,000 נפש:

acci-pop

יתרה מזאת, שיפור עוד יותר דרמטי ניתן לראות בנתוני הפצועים קשה לאורך השנים.  כאן רואים ירידה רצופה מכ-85 פצועים קשה ל-100,000 נפש בראשית שנות ה-90 לקצת יותר מ-17 פצועים קשה ל-100,000 נפש בשנת 2011.  ביחד עם ההרוגים, מדובר בירידה של מעל 75%:  מספר ההרוגים והפצועים קשה כיום הוא פחות מרבע ממה שהיה לפני 20 שנה.  (לגבי הפצועים קל ישנה ירידה נאה המתאימה לירידה במספר התאונות, אבל זה פחות דרמטי.)

inj-pop

מעניין כמובן לנסות ולהבין מה גרם לשיפור הזה.  יש שלושה מועמדים עיקריים:

  • שיפור בתשתיות הכבישים.  את זה ננסה לבדוק בפוסט עתידי שיעקוב אחרי ההשקעות בתשתית תחבורתית.  שיפור כזה יכול להסביר את הירידה במספר התאונות למרות העליה בכמות כלי הרכב ובנסיעות.
  • שיפור במכוניות, המגינות טוב יותר על הנוסעים למשל על ידי כריות אויר.  שיפור זה יכול להסביר את הירידה במספר הפצועים קשה וההרוגים, מעבר לירידה בתאונות.
  • שיפור בשירותי הרפואה.  גם זה יכול לתרום להקטנת מספר הפצועים קשה וההרוגים.  עם זאת יש לציין שגם היו שינויים בהגדרת "פצוע קשה" במהלך השנים: עד אמצע שנות ה-70 זה היה מי שאושפז לפחות 6 ימים, ומאז זה מי שמאושפז מעל 24 שעות.  בשנת 1995 נוסף הפרט שמדובר באישפוז שלא לשם השגחה בלבד.  קשה לדעת מה היתה ההשפעה של השינויים בהגדרה, אבל לא נראה שזה היה הגורם העיקרי לשינויים שרואים, שכן השינויים האלה מתפרסים על פני שנים רבות.

מקורות

הנתונים נלקחו מפרסום 1492 של הלמ"ס, תאונות דרכים עם נפגעים 2011.  אתר הלמ"ס מספק את הנתונים גם בתור קבצי אקסל נוחים לשימוש.

על צבועים וכופרים

בפסגת המדינות הבלתי מזדהות בטהרן ראינו הרבה מפגשים בין מנהיגים שככל הידוע לא ממש אוהבים אחד את השני — ובכל זאת התכנסו יחד, התחבקו, התנשקו, והאשימו את ישראל.  אחד הפרשנים העריך שרמת הצביעות באולם הגיעה לשיאים חדשים שעוד לא נראו כמותם.  כדי לכמת את זה, בדקתי מה גודלו היחסי של הנושא הפלסטיני בין שלל המלחמות במזרח התיכון.  המדד הוא כמה הרוגים היו במלחמות ישראל לעומת ההרוגים במלחמות ומאבקים בין ערבים ומוסלמים (לא לשכוח את אירן וטורקיה) לבין עצמם.

כמה מילים על הגרף. הציר האופקי הוא זמן, והאנכי הוא הרוגים לשנה. ארועים קצרים מיוחסים לשנה בה קרו — למשל מלחמת ששת הימים מתבטאת בעמודה של שנת 1967.  לגבי ארועים ארוכים יותר מספר ההרוגים הכולל חולק במספר השנים, ומספר ההרוגים הממוצע נוסף לכל שנה בטווח. כתוצאה מספר ההרוגים הכולל ניתן על ידי השטח הצבוע (בהגדלה מתאימה, כל פיקסל מייצג הרוג). הנתונים אינם תמיד ידועים בוודאות (עפ"י המקורות המצוטטים בויקיפדיה האנגלית), אבל בכל זאת ניתן לצייר תמונה ברורה למדי.

hypo-3

התמונה המצטיירת היא שהסכסוך הישראלי ערבי הוא אכן שולי לעומת סכסוכים אחרים במזרח היכון — והחלק הישראלי פלסטיני שלו קטן עוד יותר (רוב ההרוגים הערבים הם ממצרים וסוריה במלחמות ששת הימים ויום כיפור). המלחמה המדממת ביותר בהפרש ניכר היא מלחמת אירן-עיראק (כ-900,000 הרוגים), ואחריה הטבח בדארפור (מעל 300,000). מעניין להשוות כמה מלחמות שאף אחד לא זוכר שהתקיימו בכלל עם מלחמות מפורסמות יותר כגון מלחמת ויאטנאם (בצד האמריקאי — אבדות הויאטנמים היו גדולות הרבה יותר). המלחמה הכורדית-עיראקית הראשונה גרמה לאבדות דומות לאבדות האמריקאיות במלחמת ויאטנאם, הן מבחינת האורך והן מבחינת ההרוגים לשנה בממוצע. מלחמת האזרחים בצפון תימן בשנות השישים גם היתה באורך דומה, אבל מספר ההרוגים הממוצע לשנה היה כפול. בין היתר נהרגו שם פי 2 יותר חיילים מצרים מאשר במלחמת ששת הימים. מלחמת האזרחים בלבנון היתה בערך פי 2 יותר ארוכה ממלחמת ויאטנאם, וגם מספר ההרוגים לשנה בממוצע היה כמעט כפול.  ואגב, מספר הסורים שנהרגו בטבח בחאמה ובמלחמת האזרחים הנוכחית (עד סוף 2012) הוא יותר מפי 6 מהמספר שנהרגו בכל המלחמות עם ישראל.

במיוחד מעניין להשוות את המאבק הלאומי הפלסטיני לזה הכורדי.  מתחילת המאה העשרים נהרגו במאבק הזה בהערכה גסה כ-275,000 כורדים, ועוד כמה עשרות אלפים במאבקים פנימיים. מהצד השני נהרגו כמה עשרות אלפי עיראקים וטורקים, ומספרים קטנים יותר של אירנים וסורים.  באותה תקופה נהרגו כ-22,000 פלסטינים במסגרת המאבק עם ישראל (פחות מעשירית ממספר הכורדים ההרוגים), ועוד כמה אלפים במאבקים פנימיים ועם מדינות "מארחות". בפרט, שני האירועים בהם נהרגו הכי הרבה פלסטינים לא קשורים בישראל: אירועי ספטמבר השחור בירדן ומלחמת האזרחים בלבנון.

אז למה הסכסוך הישראלי פלסטיני הוא מוקד לכל כך הרבה דיבורים והתנצחויות ולאף אחד לא אכפת מהכורדים? כאן אנחנו חוזרים לשיאי הצביעות של מנהיגי המדינות הבלתי מזדהות, ובעיקר הערביות והמוסלמיות. במשך עשרות שנים וגם כיום נוח לכולם לשמר את הסכסוך הזה בתור השעיר לעזאזל שאשם בכל — אפילו בתקיפת תיירים בשארם אל-שייח על ידי כרישים. מה שמעלה את השאלה שצריך לשאול את שמאלני העולם שקוראים לחרמות שונים על ישראל: נניח שישראל אכן תעלם מעל המפה. האם זה אכן יביא לפתרון בעיות זכויות האדם בעולם הערבי? לבעיות הכלכלה והתשתיות? לבעיות ההשכלה? לבעיות השחיתות?  האפשרות הסבירה יותר היא שהעיסוק האובססיבי בעניין הפלסטיני בעצם מאפשר את המשך קיומן של כל הבעיות האלה, שמשפיעות על מאות מליוני אנשים, בכך שהוא מסיט את תשומת הלב מהן.  והוא גם לא בדיוק מביא לפתרון הבעיה הפלסטינית, אלא רק גורם לשני הצדדים להתחפר בעמדותיהם.

ואם בפרספקטיבות עסקינן, אי אפשר בלי להשוות גם לשואה (שימו לב — 6 מיליון על פני 5 שנים זה 1.2 מיליון לשנה בממוצע):

hypo-4

ואגב, גם השואה היא רק חלק קטן מכלל ההרוגים במלחמת העולם השניה.

עדכון: הגרפים הוחלפו כדי לשקף את העליה במספר ההרוגים במלחמת האזרחים בסוריה עד סוף 2012.

מקורות

הנתונים לעיל נלקחו מוויקיפדיה האנגלית, מרשימה ארוכה של ערכים.  בהרבה מקרים מספר ההרוגים המדויק אינו ידוע, ומצויין טווח כמו למשל 15000-20000. במקרים כאלה השתמשתי בנקודת האמצע של הטווח, במקרה הזה 17500. במקרים בהם ניתן רק מספר ההרוגים הכללי, חילקתי אותם שוה בשוה בין הניצים. הערכים שמהם נלקחו הנתונים הם:

by Isr. killed country to from source
8000 saudia 1932 1902 wiki/Unification_of_Saudi_Arabia
1800 egypt 1919 1919 wiki/Egyptian_Revolution_of_1919
5000 iran 1922 1919 wiki/Simko_Shikak_revolt
36000 turkey 1923 1919 wiki/Turkish_War_of_Independence
42335 greece
5000 syria 1920 1920 wiki/Franco-Syrian_War
700 uk 1920 1920 wiki/Iraqi_revolt_against_the_British
7500 iraq
6000 syria 1927 1925 wiki/Great_Syrian_Revolt
17500 kurds 1925 1925 wiki/Sheikh_Said_rebellion
25750 kurds 1930 1927 wiki/Ararat_rebellion
116 palestine 1929 1929 wiki/1929_Palestine_riots
133 israel
1800 iraq 1933 1933 wiki/Simele_massacre
1050 yemen 1934 1934 wiki/Saudi-Yemeni_War
1050 saudia
200 kurds 1935 1935 wiki/1935_Yazidi_revolt
500 iraq 1936 1935 wiki/1935–1936_Iraqi_Shia_revolts
5108 palestine 1939 1936 wiki/1936–1939_Arab_revolt_in_Palestine
262 uk
304 israel
40000 turkey 1938 1937 wiki/Dersim_Rebellion
5900000 jews 1945 1941 wiki/Holocaust
2000 iran 1946 1945 wiki/Iran_crisis_of_1946
yes 991 palestine 1948 1947 wiki/1947–1948_Civil_War_in_Mandatory_Palestine
895 israel
5000 yemen 1948 1947 wiki/Yahia_clan_coup
yes 3400 palestine 1949 1948 wiki/1948_Arab–Israeli_War
wiki/Palestinian_casualties_of_war
6400 israel
yes 3143 egypt
yes 1571 jordan
yes 1571 syria
350 iraq 1948 1948 wiki/Al-Wathbah_uprising
400 israel 1956 1949 wiki/Retribution_operations
yes 3850 palestine
1257 uk 1953 1950 wiki/Korean_war
40677 usa
550 iran 1953 1953 wiki/1953_Iranian_coup_d'état
363 oman 1959 1954 wiki/Jebel_Akhdar_War
yes 3325 egypt 1956 1956 wiki/Sinai_War
231 israel
3000 iraq 1958 1958 wiki/14_July_Revolution
1650 lebanon 1958 1958 wiki/1958_Lebanon_crisis
10000 iraq 1970 1961 wiki/First_Kurdish_Iraqi_War
80000 kurds
10000 oman 1976 1962 wiki/Dhofar_Rebellion
26000 egypt 1970 1962 wiki/North_Yemen_Civil_War
1000 saudia
123000 yemen
840 syria 1963 1963 wiki/8_March_Revolution
2028 yemen 1967 1963 wiki/Aden_Emergency
5000 iraq 1963 1963 wiki/February_1963_Iraqi_coup_d'état
58220 usa 1973 1965 wiki/Vietnam_War
yes 12500 egypt 1967 1967 wiki/Six_Day_War
yes 6000 jordan
880 israel
yes 2500 syria
yes 84 jordan 1970 1967 wiki/War_of_Attrition
yes 6441 egypt
yes 1828 palestine
1136 israel
600 syria 1971 1970 wiki/Black_September_in_Jordan
4200 palestine
82 jordan
yes 10000 egypt 1973 1973 wiki/Yom_Kippur_War
2660 israel
yes 3250 syria
7000 iraq 1975 1974 wiki/Second_Kurdish_Iraqi_War
2000 kurds
800 turkey 1974 1974 wiki/Turkish_invasion_of_Cyprus
7250 greece
190000 lebanon 1990 1975 wiki/Lebanese_Civil_War
800 kurds 1979 1976 wiki/PUK_insurgency
5000 turkey 1979 1976 wiki/Political_violence_in_Turkey,_1970s
15653 turkey 2012 1978 wiki/Kurdish–Turkish_conflict
27000 kurds
10000 kurds 1983 1979 wiki/1979_Kurdish_rebellion_in_Iran
312 saudia 1979 1979 wiki/Grand_Mosque_Seizure
31582 iran 1979 1979 wiki/Iranian_revolution
570000 iran 1988 1980 wiki/Iran-Iraq_War
312500 iraq
826 syria 1980 1980 wiki/Tadmor_Prison_massacre
yes 4898 palestine 1982 1982 wiki/1982_Lebanon_War
657 israel
yes 6500 lebanon
yes 4898 syria
25000 syria 1982 1982 wiki/Hama_massacre
110000 kurds 1988 1983 wiki/Kurdish_Rebellion_of_1983
1890 palestine 1988 1985 wiki/War_of_the_Camps
1890 lebanon
7000 yemen 1986 1986 wiki/South_Yemen_Civil_War
402 saudia 1987 1987 wiki/1987_Mecca_Massacre
160 israel 1993 1987 wiki/First_Intifada
yes 1162 palestine
1000 palestine
4482 iran 1988 1988 wiki/1988_executions_of_Iranian_political_prisoners
2200 kuwait 1991 1990 wiki/Gulf_War
31164 iraq
248 usa
110000 iraq 1991 1991 wiki/1991_uprisings_in_Iraq
150000 algeria 2002 1992 wiki/Algerian_civil_war
7444 yemen 1994 1994 wiki/1994_civil_war_in_Yemen
5000 kurds 1997 1994 wiki/Iraqi_Kurdish_Civil_War
1063 israel 2005 2000 wiki/Second_Intifada
yes 4907 palestine
609 palestine
425 uk 2011 2001 wiki/Afganistan_War
23886 afganistan
3148 usa
2996 usa 2001 2001 wiki/September_11_attacks
171620 iraq 2011 2003 wiki/Iraq_War
6359 usa
319995 sudan 2009 2003 wiki/War_in_Darfur
667 kurds 2012 2004 wiki/Iran–Party_for_a_Free_Life_in_Kurdistan_conflict
7400 yemen 2011 2004 wiki/Sa'dah_insurgency
165 israel 2006 2006 wiki/2006_Lebanon_War
yes 1246 lebanon
346 palestine 2007 2006 wiki/Fatah–Hamas_conflict
472 lebanon 2007 2007 wiki/2007_Lebanon_conflict
yes 1210 palestine 2009 2009 wiki/Gaza_War
13 israel
1554 yemen 2012 2009 wiki/South_Yemen_Insurgency
338 tunisia 2011 2010 wiki/Tunisian_revolution
1640 yemen 2012 2010 wiki/Yemeni_al-Qaeda_crackdown
1146 egypt 2011 2011 wiki/2011_Egyptian_revolution
2000 yemen 2012 2011 wiki/2011_Yemeni_revolution
56296 syria 2012 2011 wiki/Casualties_of_the_Syrian_civil_war
27500 libya 2011 2011 wiki/Libyan_civil_war
%d בלוגרים אהבו את זה: