יקר כאן

מקובל שיוקר המחיה בישראל גבוה. אבל הטענה הזו נוטה להסתמך על אנקדוטות אודות מחיר המילקי בגרמניה או מחירי משחות שיניים בפולין. מתי ראיתם נתונים יותר מוסמכים על זה? כשחיפשתי כאלה הסתבר שאין הרבה. זה נובע מכך שקשה לעשות השוואות אמינות.

קודם כל צריך להסכים על סל מוצרים שאת המחירים שלהם בודקים. אז צריך שאותם מוצרים — ממש אותו מותג, או לפחות משהו שקול באותה איכות — יהיו קיימים בשווקים של המדינות שאותן רוצים להשוות.  הרבה פעמים זה לא כך, ובמקומות שונים משתמשים במוצרים שאינם ממש ברי השוואה.

בעיה נוספת היא שבמדינות שונות משתמשים במטבעות שונים, ושער ההמרה בין מטבעות גם משפיע.  למשל כשהשקל מתחזק נהייה יותר זול ליבא, והמחירים יורדים, ולעומת זאת כשהוא נחלש מחירי היבוא בארץ עולים.  המגזין הכלכלי אקונומיסט הגדיר את "אינדקס ביג מק" כדי לאפיין את זה.  ההנחה היא שהמבורגר מסוג ביג מק של מקדונלדס הוא מוצר סטנדרטי לגמרי בכל העולם, ולכן אמור להיות לו אותו המחיר, אבל מסתבר שזה לא כך.

מה שמצאתי בסופו של דבר היא טבלה של אינדקסי רמת מחירים שפורסמה על ידי ארגון ה-OECD (ארגון המדינות המפותחות כלכלית).  המחירים בכל ארץ מוצגים יחסית לממוצע של מדינות ה-OECD. הגרף הבא מראה את הנתונים שיש שם.

pli-intl

זה די רועש כי יש נתונים על הרבה מדינות, אז צבעתי את המעניינות.  מדינות שבהן ההבדל בעשור האחרון (בין 2008 ל-2018) הוא פחות מ-15 נקודות צבועות בצהוב. יש שש מדינות שבהן המחירים ירדו ביותר מ-15 נקודות, והן צבועות בירקרק.  יש גם שש שבהן הם עלו ביותר מ-15 נקודות, וזה בכתום.  אחת מאלה שבהן המחירים עלו היא ישראל: בשנת 2008 המחירים היחסיים אצלנו היו כמעט בדיוק כמו המחיר הממוצע ב-OECD, וב-2018 הם היו 118% מהמחיר הממוצע ב-OECD.

אם מסתכלים על כל הנתונים, ולא רק מאז 2008, רואים שהמחירים כאן במגמת עלייה מאז 2004.  אולי זה קשור לתקופת כהונתם של שני ראשי הממשלה האחרונים, אולמרט ונתניהו, ששמותיהם נקשרו בפרשות שחיתות שונות.  עד אולמרט המחירים כאן היו מתחת לממוצע ב-OECD, ועכשיו הם בהפרש מעל הממוצע.  בפרט בתקופת נתניהו יש עלייה כמעט רציפה.

אבל בעצם המחירים היחסיים לא מספרים את כל הסיפור.  צריך להתחשב גם ברמת ההכנסה האופיינית לכל מדינה.  נתונים כאלה מצאתי באתר שנקרא worlddata.info, שמתוחזק על ידי גרמני חובב נתונים בשם לארס אגליטיס.  הוא יצר טבלה שבה עמודה אחת היא יוקר המחיה יחסית לארה"ב, ועמודה נוספת היא ההכנסה הממוצעת בדולרים.  חלוקה של ההכנסה במדינה בהכנסה בארה"ב נותנת את ההכנסה היחסית. אם מחלקים את זה ביוקר המחיה מקבלים את כמה הכנסה ממוצעת מאפשרת לרכוש בכל מדינה, יחסית לארה"ב. הגרף הבא מראה את יוקר המחיה בציר האופקי, ואת אפשרות הרכישה המחושבת בציר האנכי.

pp-intl-scat

אם לא היה הבדל בהכנסות, היינו מצפים לקורלציה הפוכה: ככל שיוקר המחיה עולה מה שאפשר לרכוש יורד.  אבל מה שרואים הוא קורלציה רגילה, כי במדינות שבהן יוקר המחיה גבוה גם ההכנסה נוטה להיות גבוהה, וההיפך.  כך נוצר פס של מדינות משמאל למטה (זול אבל גם אפשר לקנות מעט כי ההכנסה נמוכה, אופייני למדינות מזרח אירופה) אל ימין למעלה (יקר אבל אפשר לקנות לא מעט כי ההכנסה גבוהה, אופייני למדינות סקנדינביה).  ארה"ב בשוליים העליונים של הפס הזה — אפשר לקנות בה יותר מברוב המקומות האחרים. אנחנו בשוליים התחתונים — קצת יותר יקר מבארה"ב, והמשכורות באופן משמעותי יותר נמוכות, אז אפשר לקנות יחסית מעט.

מקורות

נתוני ה-OECD מאתר הנתונים של הארגון, מדף שמוקדש להשוואות מחירים (Price level indices).

נתוני יוקר המחיה וכוח הקנייה היחסי של משכורות הם מאתר worlddata.info, ובפרט מדף בנושא יוקר המחיה.  אלה נתונים לשנת 2018.  התמקדתי בנתונים של מדינות ה-OECD וכמה שכנים.

מודעות פרסומת

7 תגובות

  1. פרסם את 31/08/2019 ב-17:51 | Permalink | להגיב

    מה משמעות "כוח הקניה היחסי"? תוכל לתת קישור או לומר מספר מילים על חישובו? האם זהו נתון ממוצע או חציוני? האם המיצוע/חציון הוא על הרכישות? אילו רכישות?

    • פרסם את 31/08/2019 ב-19:51 | Permalink | להגיב

      אני לא יודע יותר ממה שיש בדף המקושר מ-worlddata.info. להבנתי זה הערכה מאוד גסה, שמתבססת על חישוב ההכנסה הממוצעת על ידי חלוקת ההכנסה הלאומית הכוללת בגודל האוכלוסייה, וחלוקה של זה בממד יוקר המחירים, ואז נירמול יחסית לתוצאה שמתקבלת עבור ארה"ב. אני הייתי מעדיף הכנסה חציונית למשק בית בתור הבסיס.

  2. delver
    פרסם את 31/08/2019 ב-17:57 | Permalink | להגיב

    מעניין, תודה.

    האם מחירי הדיור (קנייה, לא שכירות) נכנסים לנתוני יוקר המחיה בשני המקורות?

    • פרסם את 31/08/2019 ב-20:27 | Permalink | להגיב

      להבנתי מחירי דירות (אלה שעולים מאז 2008) לא נכללים. הבעיה היא שהמדדים האלה נועדו למדוד צריכה שוטפת, וקניית דירה היא לא כזו, אבל מצד שני אי אפשר להתעלם מנושא הדיור. אז דיור מוכנס לזה באותה צורה שהוא מוכנס למדד המחירים לצרכן, בסעיף שנקרא "שירותי דיור בבעלות הדיירים". זה מחושב בתור מה הדיירים היו משלמים אילו היו צריכים לשכור את הדירה שבבעלותם.

  3. תמריץ
    פרסם את 01/09/2019 ב-18:45 | Permalink | להגיב

    קצת מטעה מחירי שכירות או קניה. יש מדינות בהן השכירות היא שני שלישים מההכנסה ממוצעת. במדינות כאלו אם אתה בעל דירה משולמת או גר בפרברים אתה בעל הכנסה פנויה גדולה באופן משמעותי וכוח הקניה שלך גדול יותר.

  4. יוני חכמי
    פרסם את 04/09/2019 ב-20:27 | Permalink | להגיב

    הנתונים שלך סותרים נתונים אחרים שמראים שדווקא בשנים האחרונות הפער צומצם עם הoecd מבחינת מחירים וזה גם מה שאני רואה בכל הנתונים שאני בודק.

    • פרסם את 04/09/2019 ב-21:58 | Permalink | להגיב

      הנתונים שהראתי באים ישר מה-OECD מהקישור לעיל. מה המקור שלך?

טרקבאק אחד

  1. […] « יקר כאן […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: