על התאבדויות וניסיונות

יום הזיכרון מזכיר לי את המאמרים של אישתון מלפני כמה שנים, שהתחקו אחרי חללי צה"ל והפנו זרקור לאחוז הגבוה של התאבדויות ותאונות.  וזה משתלב עם מסמך של משרד הבריאות שנתקלתי בו לפני כמה חודשים, שמספק נתונים מפורטים על אובדנות בישראל.

מה שעניין אותי הוא שיעור ההתאבדויות לפי גיל, והאם רואים השפעה של השירות הצבאי.  אפשר להסתכל על זה בשני חתכים.  הגרף הראשון מראה איך שיעור ההתאבדויות בקבוצות גיל שונות משתנה עם השנים.  הנתונים די רועשים כי יש די מעט התאבדויות בכל קבוצה ותנודות משנה לשנה, אז מה שהגרף מראה הוא ממוצע נע של חלון של 3 שנים. ועדיין זה די רועש.

הדבר הבולט ביותר שרואים הוא ירידה בשיעור ההתאבדויות של זקנים, בעיקר בשנות ה-90 של המאה הקודמת.  לגבי גילאי הצבא, בשנים האחרונות שעבורן יש נתונים הערכים הם הנמוכים ביותר מאז סוף שנות ה-80. הייתה עלייה בתחילת שנות ה-90 ובתקופת האינתיפדה השנייה, ולשנים ספורות שיעור המתאבדים בגילים האלה היה גבוה יותר מבכל הגילים האחרים.  אבל מאז 2005 יש ירידה של כ-60%.  במקביל יש גם ירידה בשיעור ההתאבדויות של בני נוער.

suicide-rate

החתך השני הוא להסתכל יותר בפירוט על ההבדל בין גילאים שונים.  הגרף הבא מראה את זה עבור חלון הזמן של 2012-2016.  התוצאה מתאימה לגרף הקודם: יש עלייה משמעותית בין גיל 16 לגיל 18, עלייה מתונה יותר עד גיל 50, ואחרי זה השיעור די יציב עם עלייה חדה רק עבור זקנים.  גילאי הצבא לא נראים חריגים בתמונה הכללית.

הבהרה: כל הערכים כאן הם שיעורים מתוך 100,000 נפש. זה עבור כל קבוצת גיל בנפרד, לא עבור 100,000 נפש באוכלוסייה.  במילים אחרות, על כל 100,000 צעירים בגילים 18-19 יש 4.4 התאבדויות, ועל כל 100,000 זקנים בגילים +85 יש 14.6 התאבדויות. כיוון שיש יותר צעירים מאשר זקנים הפער במספר המתאבדים (54 צעירים לעומת 84 זקנים בטווחי הגילים האלה) יותר קטן מהפער בשיעורים.

suicide-rate-by-age

אבל המסמך של משרד הבריאות מכיל גם נתונים על ניסיונות התאבדות שלא צלחו. כאן כבר רואים תמונה אחרת לגמרי: בגילאי הצבא יש זינוק אדיר במספר ניסיונות ההתאבדות.  הנתונים האלה הם גם לשנים 2012-2016.

attempts-rate-by-age-sex

מעניין במיוחד ההבדל בין בנים לבנות.  אצל בנים יש עלייה הדרגתית בשיעור ניסיונות ההתאבדות החל מגיל 10, כשהזינוק בגילאי הצבא הוא בערך פי 6 יותר ממה שהיינו מצפים לפי הגילים הסמוכים.  אצל בנות, לעומת זאת, יש עלייה משמעותית בכל קשת הגילים מ-10 עד 25 — נערות מנסות להתאבד פי 4-6 יותר מנערים.  כתוצאה העלייה בגילאי הצבא היא "רק" פי 2 ממה שהיה צפוי לפי הגילים הסמוכים.

אז נראה שהמודעות לבעיית ההתאבדויות גדלה ושבשנים האחרונות יש התקדמות בטיפול בה.  אבל מספר ניסיונות ההתאבדות בצבא מעיד על מצוקה משמעותית, וגם נערות ובחורות צעירות צריכות כנראה יותר טיפול.

מקורות

הנתונים לגרף הראשון הועתקו ישירות מהמסמך אובדנות בישראל: התאבדויות 1981-2015 וניסיונות התאבדות 2004-2016, משרד הבריאות, יולי 2018, עמ' 20 ו-24.

את הנתונים לגרף השני קיבלתי במייל כי במסמך לא היו נתונים ברמת הפירוט שרציתי.

הגרף השלישי הוא ציור מחדש של גרף שמופיע במסמך בעמ' 75. החלק לגבי נערות טיפה מטעה כי נתונים לחלון זמן קודם, של 2009–2011, היו פחות סימטרים: השיעור עבור נערות היה עוד יותר גבוה, ועבור בחורות צעירות יותר נמוך.

לגבי כל הנתונים צריך לסייג ולומר שיש רגישות לנושא מסיבות משפחתיות ודתיות, ולכן יתכן שלא כל המקרים מדווחים. הנתונים על ניסיונות התאבדות מבוססים על רישום בחדרי מיון של בתי חולים, אז מקרים שלא הגיעו לבית חולים לא כלולים.

10 תגובות

  1. דוד
    פרסם את 08/05/2019 ב-8:13 | Permalink | להגיב

    זה לא נראה אמין ששיעור הנסיונות גבוה בלי שהדבר ניכר בשיעור ההתאבדויות שמצליחות.
    הייתי חושד שמדובר רק בהתחזויות לנסיונות התאבדות שלא אמורות להצליח, אלא מיועדות כדי לקבל פטור מהצבא על רקע נפשי.
    בנוסף, סביר שיש חוסר דיווח של נסיונות התאבדות מחוץ למסגרת הצבאית. ואולי משום מה אצל בנות המקרים כן מדווחים כל עוד הן גרות בבית ההורים.

    • פרסם את 08/05/2019 ב-8:48 | Permalink | להגיב

      בהחלט. ולהבנתי באופן כללי רוב נסיונות ההתאבדות הם קודם כל קריאה לתשומת לב. אבל מצד שני תמיד יש סכנה שזה יצליח.
      זה גם מזכיר לי הרצאה של ישראל אומן על שביתות בראי תורת המשחקים (התחום שעליו קיבל פרס נובל). הוא העלה את השאלה למה צריך שביתות ארוכות שגורמות הרבה נזק כשלכולם ברור מראש מה יהיה המתווה הכללי של הפשרה שתושג בסוף והוויכוח הוא רק על פרטים. התשובה הייתה שכל צד צריך להדגים לצד השני עד כמה הוא רציני ולא מוכן להתפשר, בין היתר כדי להצדיק את הפשרה של הצד השני. עצוב שהאנושות לא מצאה קיצור דרך להגיע להבנה.

  2. נמרוד חפץ
    פרסם את 08/05/2019 ב-8:49 | Permalink | להגיב

    עיסוק חשוב בבעיה קשה- אכן הבלוג של אישתון עסק בכך בצורה נרחבת וועיבוד הנתונים כאן מכניס אותם לראיה מרחבית/גילית טובה יותר.

  3. יצהר ורדי
    פרסם את 08/05/2019 ב-9:31 | Permalink | להגיב

    הי דרור. תודה על הרשימה וכמובן על הבלוג בכללו. אני עם דוד – במקרים מסוימים נסיון התאבדות הוא קריאה לעזרה, אבל במקרים שעליהם דוד מדבר אלה נסיונות מבוימים שאינם עלולים להוביל ל'הצלחה'.

    ולא שאתה עובד אצלי וזה, אבל האם יש לך גישה לגרפים מקבילים במדינות אחרות? כי כך אפשר יהיה לראות (במידה מסוימת) אם השירות הצבאי הוא בכלל גורם משפיע.

    שוב תודה
    יצהר

    • פרסם את 08/05/2019 ב-13:43 | Permalink | להגיב

      אני בטוח שיש נתונים גם על מדינות אחרות, אבל צריך לחפש אותם. אני כרגיל מעדיף להשקיע את זמני בנתונים על נושאים נוספים בארץ. וגם ברוב המקרים ההשוואה תהיה בספק כי ברוב הארצות אין גיוס חובה כמו אצלנו.

  4. avshalombz
    פרסם את 08/05/2019 ב-9:42 | Permalink | להגיב

    מעניין להשוות את גרף ניסיונות ההתאבדות (ואת הנתונים בכלל למדינות בהן אין שירות צבאי נרחב (או לאוכלוסיות שלא משרתות בצבא, כמו חרדים וערבים, אם כי אצלהן עלול להיות תת-דיווח), ולראות כמה מזה זה הגיל עצמו וכמה התוספת של השירות הצבאי.

  5. Bella
    פרסם את 08/05/2019 ב-11:54 | Permalink | להגיב

    14% מכל המתאבדים הם בני 80-90?

    • פרסם את 08/05/2019 ב-15:55 | Permalink | להגיב

      לא, רק 7.3% מהמתאבדים בשנים 2012-2016 היו בני 80 ומעלה. אבל הגרפים לעיל לא מאפשרים לראות את זה — הם מראים שיעורים יחסית ל-100,000 בכל פרוסת גילים בנפרד, לא מתוך כלל האוכלוסייה. הוספתי הבהרה לפוסט כדי לנסות להסביר את זה.

  6. אילן שריף
    פרסם את 09/05/2019 ב-10:58 | Permalink | להגיב

    יש רק בעיה אחת בכל הפרשנות לנתונים: רוב המתאבדים בגילאי 18-21 וכנראה גם הנסיונות, אינם מגוייסים לצבא בכלל

    • פרסם את 09/05/2019 ב-14:24 | Permalink | להגיב

      א. איך אתה יודע? אם יש לך מקור נתונים אנא שתף אותו.
      ב. אז מה גורם לזינוק בניסיונות בגילים 18-21?

כתוב תגובה לדרור לבטל