ירושלים: הדירוג

ניר ברקת הולך לכנסת, ואולי אפילו יהיה שר.  זה הזמן לחגוג את פועלו בתור ראש העיריה של ירושלים ב-10 השנים האחרונות.  התקופה פחות או יותר חופפת לכהונתו של נתניהו כראש הממשלה, וברקת אף הציג את הגישה שלו לראש הממשלה כיתרון לעיר.  אבל מה זה נתן באופן מעשי?

קשה כמובן לסכם את כל מה שקורה בעיר במדד פשוט אחד, אבל הלמ"ס מנסה לעשות את זה לפחות לגבי ההיבט החברתי-כלכלי.  זה מתמצה בדירוג של כל הרשויות המקומיות ובחלוקה שלהן לאשכולות מ-1 (הנמוך ביותר) ל-10 (הגבוה ביותר).  הדירוג הזה נעשה אחת לכמה שנים בצורה לא לגמרי אחידה, וגם מספר הרשויות המקומיות המדורגות משתנה.  בכל אופן הנה הדירוג של ירושלים בהשוואה לכמה ערים אחרות:

ranks

התוויות מראות את האשכול שכל עיר שויכה אליו בכל מדרג. מספר הערים משתנה מרשימה לרשימה, ובפרט 55 ערים נוספו ברשימה של 2008, מה שגרם לעלייה סיסטמטית של רוב הערים (בגלל ערים שנוספו יותר נמוך בדירוג).

כפי שניתן לראות, רוב הערים הגדולות שמרו פחות או יותר על הדירוג שלהן לאורך השנים ונשארו באותו האשכול.  לא כך ירושלים, שהדירוג שלה הדרדר באופן רציף (פרט לעלייה הטכנית ב-2008), ובפרט ירדה בשני אשכולות בעשור האחרון.  החדשות הטובות: ירושלים אולי תרד עוד בדירוג, אבל לפחות כנראה לא תרד יותר באשכולות, כי אי אפשר — אשכול 1 שמור למספר קטן של מקומות ממש דפוקים.  שדרות מוצגת בתור דוגמה לעיר שעברה את המסלול ההפוך.

מקורות

הדירוגים הופיעו בפרסומים שונים של הלמ"ס.  את רובם ניתן למצוא כאן באתר.

מודעות פרסומת

3 תגובות

  1. Yair
    פרסם את 27/02/2019 ב-16:58 | Permalink | להגיב

    תודה!
    נראה כאילו גם חיפה יורדת, לא? אולי אחוזונים היו מתגברים על הקפיצה של 2008.
    וגם: פעם למועצות האזוריות היה סולם שונה ואי אפשר היה להשוות אותן לערים (ואולי בצדק), האם אתה כולל אותן, או שהשמטת אותן גם בדירוגים האחרונים?

    • פרסם את 27/02/2019 ב-17:19 | Permalink | להגיב

      אלה אכן הנתונים הישירים של הדירוג כפי שהלמ"ס פרסם אותם, וסביר ששימוש באחוזונים היה מונע את הקפיצה של 2008. אשר למועצות – מודה שלא התעמקתי בפרטים, אבל כן היה שינוי מתודולוגי בין 2008 ל-2013 מבחינת המשתנים שמשתמשים בהם במדד. זה מתואר במבוא למדד של 2013.

  2. פרסם את 27/03/2019 ב-16:40 | Permalink | להגיב

    לעומת זאת, אם תבדוק את כמות ימי האירועים בעיר, מפגעי הרעש וחסימת צירים, ובכלל תמורה עבור הארנונה (מעניין אם יש מדד כזה), תראה עליה ניכרת בימי ה-ברקת.

    מקוה לכתוב בהמשך על ההבדל המהותי בין רמת חיים ל-איכות חיים; כי בעוד שהראשונה עולה, השניה יורדת כבר עשרים שנה ויותר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: