האיש השמן

זה התחיל מדיון משפחתי אם המגזר הציבורי התחיל להצטמצם כבר ב-1973 אחרי מלחמת יום כיפור ואמברגו הנפט, או שרק ב-1985 כתוצאה מתכנית היצוב הכלכלית.  אז הלכתי לבדוק את הנתונים.  ספוילר: מסתבר ששנינו טעינו.

הנתונים במקרה זה הם מהלמ"ס, ובפרט טבלאות בשנתון הסטטיסטי עם הכותרת "עובדי מדינה, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר".  כמו שקורה הרבה פעמים בכל שנתון יש מידע רק לכמה שנים, והמיקום והמספר של טבלה משתנה, אבל אם משקיעים בזה ניתן לאסוף מידע מתחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת עד היום.  הטבלאות מספקות פירוט על די הרבה משרדים ממשלתיים וגופים אחרים, אבל בהתחלה חשבתי שיספיק להסתכל על הסך הכל של המשרדים מצד אחד והמשטרה (בתוספת השב"ס) מצד שני.  הנה התוצאה.

medina-parts

הדבר הראשון שרואים הוא שמספר עובדי המדינה עלה ברציפות עד המהפך, התקבע בתקופת ממשלת בגין, ואז התחיל לצלול ב-1983.  המספר המשיך לרדת עד סוף שנות ה-80, ומאז הוא שוב במגמת עלייה.  לא נראה שיש לזה קשר משמעותי עם מאורעות שונים שקרו לאורך השנים.

צורה נוספת להסתכל על הנתונים האלה היא להשוות את הגודל של המגזר הממשלתי לגודל האוכלוסייה.  האם הממשלה גודלת כמו האוכלוסייה, יותר מהר, או יותר לאט?  מראש לא לגמרי ברור למה לצפות, כי יש חלקים בממשלה שעוסקים בשירות ישיר לציבור ולכן צפויים לגדול בדומה לגדילת האוכלוסייה, אבל יש גם חלקים שעוסקים בניהול המדינה באופן כללי ולא תלויים בגודל האוכלוסייה.  ובנוסף יש שינויי דגש שנובעים מעדיפויות ומדיניות.  בכל אופן, כשמנרמלים לפי גודל האוכלוסייה מתקבל הגרף הבא:

medina-parts-pop

עכשיו רואים שלפני המהפך הממשלה גדלה בממוצע קצת יותר מהר מהאוכלוסייה, ומיד כשבגין עלה לשלטון המגמה התהפכה.  התופעה הבולטת ביותר היא הירידה החדה בין 1983-1990, שאחריה המשיכה ירידה קלה בלבד, ובשנים האחרונות יש יציבות ואולי אפילו טיפה עלייה.

מה שעוד מעניין הוא שהשינויים המשמעותיים קרו רק לגבי עובדי המשרדים הממשלתיים.  אצל שוטרים וסוהרים יש עלייה רציפה, דומה לקצב גידול האוכלוסייה,  בלי הנפילה של שנות ה-80.  מה שמעלה את השאלה מה באמת קרה שם, ולמה דוקא ב-1983.  בשביל זה כדאי להסתכל על המשרדים ביתר פירוט (מה שחִייב לחזור לשנתונים ולהעתיק עוד נתונים).  התוצאה לפניכם.

medina-min

עכשיו אפשר לראות שהתופעות שראינו קשורות בעצם לשני משרדים: משרד הבריאות ומשרד התקשורת.  משרד הבריאות הוא כיום המשרד עם הכי הרבה עובדי מדינה, כנראה כי עובדי בתי החולים הממשלתיים נחשבים עובדי מדינה.  מורים בבתי ספר, לעומת זאת, הם עובדים של הרשויות המקומיות, ולכן לא נספרים בתור עובדי מדינה (אפילו אם משרד החינוך משלם את השכר שלהם).  גם חיילים ואנשי קבע הם לא עובדי מדינה, ולכן משרד הביטחון הוא בעצם די קטן יחסית.

העלייה התלולה עד המהפך והנפילה של שנות ה-80 קשורות למשרד התקשורת, שהתחיל את דרכו כמשרד הדואר.  המשרד הזה היה אחראי על אספקת שירותי דואר וטלפוניה, על כל המשתמע מכך – דוורים, ממייני דואר, מרכזניות, טכנאים, וכו'.  כשהמדינה גדלה היה צריך להגדיל את כוח האדם הזה, וברוב השנים משרד הדואר היה המשרד הגדול ביותר.   אבל אצל בגין אחרי המהפך הגידול הזה נפסק.  ואז ב-1984 התחילה לפעול חברת בזק, וכל פעילות הטלפוניה הועברה אליה, והעובדים הפסיקו להיות עובדי מדינה.  ב-1989 גם הדואר הפך לרשות עצמאית, וגם עובדיו הפסיקו להיות עובדי מדינה.  כך משרד התקשורת הפך ממשרד שבשיאו (ב-1975) העסיק יותר מ-16,000 עובדים למשרד עם פחות מ-200 עובדים.

וכמה הערות על משרדים אחרים:

  • משרד האוצר מראה יציבות מרשימה בכל שנות המדינה.
  • משרד החינוך גדל לפני המהפך, ומאז שומר פחות או יותר על אותו הגודל.
  • משרד החקלאות גם גדל עד המהפך, ואחריו הצטמצם קצת.
  • משרד השיכון גדל בצורה דרמטית מיד אחרי המהפך – כנראה בקשר לפרויקט שיקום שכונות של בגין.
  • משרד העבודה התאחד עם הרווחה בלי שינוי משמעותי בגודל, ואחר כך נבלע במשרד התעשייה והמסחר ונעלם.
  • העלייה במשרד הבריאות דומה באופן גס לגידול באוכלוסייה ולגידול במספר השוטרים.

ולכותרת הפוסט.  בשנת 2003 שר האוצר נתניהו השתמש בדימוי האיש השמן והאיש הרזה, ופתח בקמפיין לצמצום המגזר הציבורי.  אתם מוזמנים לחפש עדויות לכך בנתונים.  כל מה שאני מצאתי הוא הקטנה מינורית במספר השוטרים.

מקורות

טבלאות על עובדי המדינה מהרבה שנתונים סטטיסטיים של הלמ"ס.  בשנים האחרונות זה לוח 10.13.  בעבר זה היה בפרק 20, ולפני זה בפרק 17 ופרק 11.

מודעות פרסומת

3 תגובות

  1. danielkleingo
    פרסם את 01/12/2018 ב-23:25 | Permalink | להגיב

    באחד הטריקים הקלאסיים ב- Yes Prime Minister מעבירים את עובדי המדינה לחברה ממשלתית: כך מניין העובדים הרישמי יורד, ואפילו השכר יורד! אבל בעצם המדינה משלמת על עוד עובדי-ממשלה: הרי עכשיו צריך עוד שכבת ניהול בממשלה, כדי לנהל ולפקח על החברה הממשלתית החדשה; וכמובן החברה הממשלתית החדשה צריכה עוד שכבת ניהול 😉

    נתניהו ביצע דברים דומים ביצירת חברות-ממשלתיות, ודברים דומים התרחשו עם אאוטסורסינג, הדברים האלה נפוצים בחו'ל אבל בישראל ההיקף גדול יותר והתיעוד עלוב; אנחנו לא באמת יודעים כמה עובדי-ממשלה יש.

  2. danielkleingo
    פרסם את 01/12/2018 ב-23:39 | Permalink | להגיב

    2/ למרות הסבר כביכול על משרד התקשורת, גם ב-"ניכוי בזק" חלה ירידה דרסטית בשנות ה-80, אבל היא למעשה התחילה ב-1977, ורואים זאת היטב בגרף המנורמל. בעצם תפסתם את 2 הצדדים של אותו תהליך סטגפלציה-ליברליזציה: את הסיבה (73) והתוצאה (85) ופספסתם את נקודת המהפך. זה ליטרלי מהפך בגרף – מספר העובדים פר תושב בניכוי תקשורת צנח ב-1977.

    ואם יש ספק הולכים להגדרה. "המהפך הכלכלי: תוכנית הליברליזציה הכלכלית שהציג ארליך ב-1977 .. יש הרואים במהפך גורם מרכזי לאינפלציה הישראלית של שנות ה-80, ביחד עם הגידול בחוב הלאומי כתוצאה ממלחמת יום כיפור ומשבר הנפט".

    הורוביץ היה ידוע כ"אין לי" ונקט מדיניות מרסנת, וקיצוצים משמעם גם פיטורין. כמובן כל מדיניות (קיצוצים, תוספות) נפרשת על-פני מספר שנים. מה שנראה ב-1983 יכול להיות נקודתי (אגב משבר הבורסה, הלאמת הבנקים, קריסת הקיבוצים), או תוצאה של החלטות שהתקבלו ב-1980-1981. לכך מתווסף הזיגזג הממשלתי באותם שנים וכאמור מוטיב "העמימות": בגין יצא בהפרטה, אבל לאחר מכן ההחלטה בוטלה, ולבסוף יושמה חלקית, ובמקביל גם הקימו חברות ממשלתיות, וכזכור חברות ממשלתיות אלו לא "עובדי משרדי הממשלה".

  3. danielkleingo
    פרסם את 01/12/2018 ב-23:44 | Permalink | להגיב

    3/ אתגר?
    בתחומי הבריאות והתקשורת חלה מהפיכה של ממש בכל העולם.
    הרבה פעמים משתמשים במהפיכות כדוגמאות נוצצות, לדוגמא הפרטה מוצלחת של בזק שהובילה לשיפור שירות (לא, זה המהפיכה הטכנולוגית), או תקציב הבריאות שלנו שמתפוצץ בגלל שכר הרופאים (לא, זה המהפיכה הרפואית), או אפילו תוחלת החיים המופלאה שלנו (מהפיכה רפואית אמרנו?). בשני המקרים מדובר באמת בתופעה עולמית רצינית, ופחות במדיניות ממשלתית.

    אז האתגר הוא לגבי הגרף האחרון (א) להוציא את שני התחומים האלה מהגרף, (ב) לנרמל אותו.. ואז מעניין מה נקבל.

    היינו 3 מליון איש והיום אנחנו 9 מליון איש, כיצד ניתן להשוות מספר עובדים אבסולוטי (בממשלה או במשק בכלל)? על אותו משקל מתהדרים או מקטרגים בישראלים על שיא בכמות המועסקים (והמהדרין: שיא בכמות הילודה…).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: