עידכוני שכר

אחד הנושאים שנמצאים תמיד במוקד הדיונים על איכות החינוך הוא שכר המורים.  אז הנה שני גרפים שמאירים שתי נקודות, בלי יומרה למצות את הנושא.

שכר המורים נחשב במשך שנים נמוך יחסית למקצועות אחרים. בעשור האחרון נחתמו מספר רפורמות שנועדו לשפר את המצב, בתמורה להגדלת שעות הפעילות בבית הספר – אופק חדש לבתי ספר יסודיים ולחטיבות הביניים ב-2009, ועוז לתמורה לבתי הספר התיכוניים ב-2011. ולפי נתונים של הלמ"ס שכר המורים אכן נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות, ועלה יותר מהשכר של שכירים אחרים במשק, כפי שמודגם בגרף הבא. באופן מפתיע עושה רושם שהעלייה בשכר התחילה עוד לפני מימוש הרפורמות של יולי תמיר, ועוד לפני העלייה בתקציב משרד החינוך. בנוסף, הנתונים מצביעים על שכר גבוה מהממוצע במשק בערך מאז 2010.

 

wages

מצד שני, נתונים על שכר כלל עובדי מגזר החינוך כפי שהם מופיע בשנתון הסטטיסטי לישראל מצביעים על שכר ממוצע נמוך באופן ניכר מהשכר הממוצע של כלל השכירים במשק. ההסבר הוא שהאוכלוסייה הכלולה בממוצע אינה זהה, ובנוסף שבנתוני המורים מדובר על הכנסה כוללת, ואילו בנתוני מגזר החינוך על השכר למשרת שכיר. יש שני הבדלים עיקריים בין המדדים האלה. השכר הממוצע למשרת שכיר מחושב על ידי חלוקת כלל השכר ששולם למספר המשרות, כולל אלה שהן משרות חלקיות בהיקף נמוך ביותר ואפילו רק יום בחודש. כתוצאה מספר המשרות הכולל יכול להיות גבוה ממספר המשרות המשמעותיות, והממוצע נמוך מדי. ושנית, אם מורה עובד ביותר ממשרה אחת ההכנסה שלו גבוהה יותר מהשכר בכל אחת מהמשרות.

למרות העליות בשכר המורים לאחרונה, השוואה בינלאומית מראה ששכר המורים בארץ עדיין נמוך בהשוואה לשכר המורים ברוב הארצות המפותחות.  הגרף הבא מדגים ששכר המורים בישראל גבוה רק מזה במדינות מזרח אירופה.  הנתונים הם לשנת 2017, עבור מורה עם הכשרה טיפוסית לרמת החינוך המדוברת ועם ותק אופייני. ההשוואה היא במונחי PPP, שזה שכר בדולרים מתוקן לכוח הקנייה בכל ארץ.  מצד שני, אפשר לראות שבאופן כללי יש שונות גדולה בין המדינות השונות.

wages-intl

מקורות

הגרף הראשון מבוסס על הודעה לעיתונות של הלמ"ס בנושא מגמות בשכרם של עובדי הוראה, 2014-2003, שהופצה ב-18.12.2016, ועל לוח 12.40 מהשנתון הסטטיסטי של הלמ"ס (ולוחות מקבילים משנתונים קודמים).

הגרף השני ממערכת החינוך בישראל בראייה השוואתית בינלאומית, לוח 4.2 עמ' 67, משרד החינוך, 2018.

מודעות פרסומת

3 תגובות

  1. פרסם את 04/11/2018 ב-11:17 | Permalink | להגיב

    חשוב לזכור שרוב המורים במערכת החינוך אינם מועסקים בהעסקה ישירה והם בעצם מורי קבלן בשכר נמוך ועלוב ובלי שום אופק תעסוקתי, מה שאומר שהנתונים האלו ממש לא רלוונטים למציאות.

    • פרסם את 04/11/2018 ב-20:38 | Permalink | להגיב

      אם יש לך מקור אמין ונתונים טובים על זה אשמח לראות. הכי טוב שאני מכיר הוא דוח של ליל בן-עמי מהקואליציה להעסקה ישירה בחינוך שטוען לכ-20%, שזה רחוק מלהיות רוב. שאלה נפרדת אם הם נכללים או לא בנתונים לעיל של הלמ"ס – עד כמה שאני זוכר זה לא מצוין במפורש, אבל למשל נתונים שמתבססים על הסקר החברתי יכולים להכיל גם מורי קבלן.

  2. פרסם את 04/11/2018 ב-13:11 | Permalink | להגיב

    דבר נוסף לזכור לגבי מורים הוא היקף העבודה בפועל לעומת ההיקף המוכר או המחושב. אם המורים (למעשה בעיקר המורות) היו ככלל עובדים את שיעור המשרה בו הם מועסקים, ועבודתם לא הייתה גולשת לבית ולשעות הפנאי – בסדר, ההשוואה שלך במקום (*). בפועל זה לא המצב.

    (*) … בעצם, גם זה לא מדויק. אם משרה מלאה של מורה במדינה X היא פחות שעות עבודה מאשר במדינה Y, או אפילו אם מחשבים אחרת, לדוגמה נותנים יותר או פחות משקל לשעות כיתה לעומת עבודת הכנה, השכר לא ניתן להשוואה ישירה לפי שיעור משרה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: