תילי טילים

האנושות אוהבת לפתח טכנולוגיה חדשה, וזה תקף גם לכלי נשק.  וגם פיגועי טרור בתקופות שונות נעשו באמצעים שונים — בין היתר היו למשל תקופות של דקירות ותקופות אחרות של דריסות.  האנתיפדה השנייה הייתה הזמן של פיגועי התאבדות.  אבל ברקע זו הייתה גם התקופה שבה העזתים, ובעיקר החמאס, התחילו להשתמש ב"ירי תלול מסלול", קרי רקטות ומרגמות.

(במאמר מוסגר, העזתים התחילו באיחור.  המקרים הראשונים שייכים להיסטוריה הרחוקה: 8 רקטות על בית שאן כבר ב-16.9.1968, כמה על קרית שמונה ב-1.1.1969, שתי רקטות על ירושלים ב-1970, וכמה על פתח תקוה ב-7.7.1971.  הייתה מתקפת הרקטות הגדולה של קיץ 1981, ששנה אחריה פרצה מלחמת לבנון כדי להוציא את ישובי הצפון מטווח הקטיושות.  וכמובן היו 39 הסקאדים של מלחמת המפרץ ב-1991.  אבל מרצועת עזה זה התחיל כנראה רק ב-2001.)

רקטות ופצצות מרגמות עושים הרבה רעש, גם פיזי וגם תיקשורתי.  אז הייתי מצפה שיהיו נתונים מסודרים על זה.  התבדיתי.  חלקית זה כי לא הכל באמת ידוע — לפעמים לא יודעים מה בדיוק ירו וכמה פצצות או רקטות היו ואיפה הם נפלו.  בפרט יש גם כאלה שלא ממש מצליחים ונופלים בתוך שטח הרצועה, ויש מי שסופרים אותם ויש מי שלא (אני לא).  חלקית זה כי סתם אין מי שאוסף נתונים לאורך זמן ומסכם אותם בצורה קונסיסטנטית.

הגרפים הבאים מסכמים ומשווים את הנתונים שמצאתי. אלה נתונים שנתיים.  אבל צריך להיות מודע לכך שיש שונות גדולה גם בין חודשים וימים.  המספרים השנתיים, ובמיוחד הגדולים, לא מפוזרים באופן אחיד על כל השנה, אלא נוטים להיות מרוכזים בתקופות קצרות.

נתחיל מלמעלה.  הגרף הראשון מציג נתונים מדוח שנתי של השב"כ לשנת 2015, שמכיל נתונים גם ל-10 שנים אחורה.  למה לא דוח מעודכן יותר? כי לא מצאתי דוח כזה.  יש להם דוחות שבועיים עדכניים, אבל זה אומר להוריד ולקרוא 52 דוחות לכל שנה וללקט את הנתונים מתוך המלל.  וגם בדוח מוקדם יותר, מ-2010, לא היו נתונים מלפני 2005. אז אין כאן נתונים מתחילת וסוף התקופה.

הגרף השני מסכם נתונים משני מסמכים של מרכז המידע למודיעין ולטרור במרכז למורשת המודיעין.  הראשון נקרא מאפייני ירי הרקטות ופצצות מרגמה בשנת 2008.  השני נקרא הטרור הפלסטיני נגד ישראל בשנת 2017: נתונים, מאפיינים ומגמות.  שניהם כוללים גם נתונים מוקדמים יותר מהשנה שבה הם מתמקדים.  על ידי השוואת הנתונים עבור השנים 2006-2008 שעבורן יש חפיפה בין המסמכים רואים שהדוח השני מכיל נתונים רק על רקטות, בלי פצצות מרגמה.  במבט ראשון הנתונים דומים לאלה של השב"כ, אבל אם מסתכלים טוב רואים שיש הבדלים מאוד משמעותיים בכמה שנים — ב-2005-2007 היו לפי השב"כ יותר מפי 2 יותר רטקות ופצצות מרגמה, ואילו במבצע צוק איתן ב-2014 היו הרבה פחות רקטות (הפרש של יותר מאלף).

rockets-cmp

הגרף השלישי הוא מבלוג צה"ל באנגלית.  האתר הזה כנראה כבר לא קיים, אבל אפשר למצוא אותו בארכיון האינטרנט.  בפרט היה שם פוסט שהתעדכן כמה פעמים על ירי רקטות מעזה, שכלל גרף עם נתונים מ-2001 עד אמצע 2014.  עושה רושם שהמספרים הכוללים די דומים לאלה של השב"כ, אבל חסרה ההבחנה בין רקטות לפצצות מרגמה.

המקור הרביעי הוא ויקיפדיה.  אפילו בויקיפדיה אין מידע מסודר על הכל, אבל יחסית יש יותר מבמקורות אחרים.  הגרף כאן מבוסס על שני דפים נפרדים.  הראשון הוא דף עם רשימה של התקפות רקטות על ישראל בויקיפדיה האנגלית.  הדף הזה מכיל קישורים לתת דפים עם רשימות עבור שנים שונות, וברובם יש סיכום חודשי, כך שלא צריך לספור לבד.  אבל הנתונים נגמרים ב-2016.  הדף השני הוא דף על הלחימה בעזה אחרי צוק איתן בויקיפדיה העברית, שבסופו יש גרפים עם מספר הרקטות ופצצות המרגמה מאז סוף 2014.  משם באים הנתונים על החודשים האחרונים, בהסתייגות שאין הבחנה בין הסוגים לגבי הרוב (אבל לפחות כתוב שם שזה יכול להיות או רקטות או מרגמות).

אז מה לומדים מכל זה?

ראשית, שאי אפשר לדעת באמת כמה רקטות ופצצות מרגמה שוגרו מעזה על ישראל, אבל אפשר לקבל תמונה כללית סבירה.  בתקופת האינתיפדה השנייה ירו בעיקר פצצות מרגמה.  ההתנתקות ועליית החמאס בעזה הובילו לעלייה ניכרת בירי רקטות.  זה הוביל למבצע עופרת יצוקה בשנת 2008/9, ומאז רוב הזמן יש "רק טפטוף".  אבל כשיש מבצע רציני, כמו עמוד ענן ב-2012 או צוק איתן ב-2014, זה כולל גם אלפי שיגורים.

שנית, שנגישות הנתונים בגופים הישראלים השונים שעוסקים בזה היא די על הפנים, ויש ביניהם סתירות שיכולות להגיע לעשרות אחוזים ולמעל אלף שיגורים בשנה אחת.  כמו במקרים אחרים, בויקיפדיה היו מי שסיכמו את המידע שיש בצורה סבירה, אבל אפילו הם מתקשים כאן.

מקורות

דפי המקורות מקושרים ישירות בתיאור לעיל.

מודעות פרסומת

הערה אחת

  1. נמרוד חפץ
    פרסם את 25/09/2018 ב-17:21 | Permalink | להגיב

    החכמנו ולמדנו- הערות מישוב שנמצא פחות מ 2 ק"מ מגבול הרצועה:
    – יש לא פעם נפילות שלא יוסעים עליהן גם בתוך ישובים , רק אצלנו לפני כחודש מצאו פגיעה של קסאם מהאירועים האחרונים כמה שבועות אחרי שפגע במבנה ישן ששימש בתור מחסן לא פעיל.
    – כמו כן בהבחנה בין טילים לפצמ"ר יש הבדל גדול מאז שכיפת ברזל פעילה, היחס השתנה לטובת האחרונים וזה לא לטובה מבחינת הישובים והתושבים שקרובים לגבול.
    – לגבי השטחים הפתוחים המצב עוד פחות ידוע כי לפעמים עוברת עונה או שתיים עד שכלי חקלאי שולף טיל בשיניו מאחורי הטרקטור.
    נקווה שבנושא שה לא יהיה לך מה לעדכן עקב אי השנות מקרים כגון אלה
    בברכה
    נמרוד

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: