תוצאות פיזה

מבחן פיזה הוא מבחן בינלאומי בהיקף ענק שמאורגן על ידי ה-OECD, ארגון שיתוף הפעולה הכלכלי. הוא כולל את המדינות החברות ב-OECD, אבל גם מדינות אחרות. המטרה היא לבחון מדגם גדול מבני ה-15 בכל המדינות: בשנת 2015 נבחנו 540,000 תלמידים מתוך אוכלוסייה של כ-29 מיליון ב-72 ארצות — 6598 מהם מישראל. כתוצאה מהמספר העצום של נבחנים, אפשר לעשות ניתוח סטטיסטי מפורט של ההשפעה של המון משתנים. את כל זה עושים פעם ב-3 שנים, ואז לוקח שנה שנתיים לנתח את התוצאות ולפרסם אותן. בסוף 2017 התפרסמו התוצאות של בחינות 2015, בחמישה כרכים עבי כרס.

הבחינות העיקריות נועדו לבחון אורינות בקריאה, אורינות מתמטית, ואורינות מדעית. לכל שאלה מיוחסת רמת קושי, ולפי התשובות לשאלות מעריכים את הרמה של כל תלמיד. הסקלה המקורית הייתה 6 רמות, מ-1 הנמוכה ביותר עד 6 הגבוהה ביותר, ובנוסף רמה של "פחות מ-1" עבור אלה שהישגיהם היו נמוכים עד כדי כך שקשה לכמת אותם. בהמשך שינו את השם של רמה 1 ל-1a, והוסיפו רמה 1b על חשבון מה שקודם היה 1>. השינוי הזה קרה במבחן הקריאה ב-2009 ובמבחן המדעים ב-2015, ועוד לא קרה במבחן המתמטיקה. כתוצאה במתמטיקה יש כיום הרבה יותר כאלה שמסווגים כבעלי רמה בלתי מספקת.

הפרשנות של הרמות היא שרמה 2 היא הרמה הנדרשת הבסיסית ביותר, רמה 3 זה כבר סביר, ורמות 5 ו-6 הם מצטיינים. רמה 1 נחשב בעייתי ומצביע על צפי לקשיים בהשגת עבודה ובכלל בהתמודדות עם העולם המודרני. כדי להדגיש את ההבדל בין רמה 1 לרמות האחרות התצוגה המקובלת מראה את התפלגות התלמידים בין הרמות, וההשוואה בין מדינות שונות נעשית יחסית לגבול בין רמה 1 לרמה 2. כך ניתן בקלות לראות את האחוז שהם ברמה 2 ומעלה (צד ימין של הגרף) והאחוז שהם ברמה 1 ומטה (צד שמאל של הגרף). אני משתמש באותה שיטה, אבל בחרתי לשים את הגבול בין רמה 2 לרמה 3. תצוגה כזו מעלה את הרף של מי נחשבים במצב טוב.

אז אחרי כל ההקדמות האלה, הנה התוצאות עבור מדינות נבחרות (קצת יותר מחצי מהשתתפות) במבחן המתמטיקה של 2015.  המדינות ממוינות לפי אחוז התלמידים ברמות 3 ומעלה.  כפי שניתן לראות, את המקומות העליונים תופסות מדינות המזרח הרחוק, וישראל ממוקמת קרוב לסוף מדינות המערב (ומתחת לממוצע ה-OECD).  כמה מדינות עולם שלישי במצב על הפנים.
pisa-math

התוצאות במבחן הקריאה דומות באופן כללי, אבל אין יתרון כזה בולט למדינות המזרח הרחוק, וגם אין הרבה תלמידים ברמה של אי-עמידה במינימום בגלל ההגדרה של רמת 1b.  לגבי ישראל, מבחן הקריאה הוא היחיד שבו יותר מחצי התלמידים הם ברמה 3 ומעלה.

pisa-read

וגם התוצאות במבחן המדעים דומות:

pisa-sci

בקיצור, בכל שלושת המבחנים מערכת החינוך שלנו די מגמגמת ולא מצליחה לתת הכשרה שמתחרה בזאת של מדינות המערב והמזרח הרחוק.  אנחנו אמנם במצב הרבה יותר טוב מברזיל, קולומביה, מקסיקו, טורקיה, ירדן, תוניסיה, וכו', אבל אלה לא קבוצת ההתייחסות שלנו.

מצד שני, יש מגמה מסוימת של שיפור מאז שהתחלנו להשתתף במבחני פיזה ב-2006.  שלושת הגרפים הבאים מראים את התוצאות של ישראל במבחנים של 2006, 2009, 2012, ו-2015, לצד הממוצע של כל מדינות ה-OECD.  שיפור מסוים ניכר במבחן במתמטיקה (הגרף הראשון).  בקריאה (השני) הייתה קפיצה בין 2006 ו-2009 ומאז אנחנו די קרובים לממוצע.  במדעים (הגרף האחרון) השיפור קטן.  אבל בקריאה ומדעים התוצאות ב-2015 קצת פחות טובות משל 2012.

israel-math

israel-read

israel-sci

בנוסף לתוצאות האלה יש גם כל מיני ניתוחים מעמיקים, שגם אותם משווים בין המדינות השונות.  כמה הבחנות לגבי ישראל הן:

  • פערי יכולת נמדדים על ידי השוואה של האחוזון ה-90 בהתפלגות הציונים עם האחוזון ה-10.  הפערים בישראל בכל התחומים הם בין הגבוהים ביותר מכל המדינות שמשתתפות בבחינה.
  • בנים כרגיל מקבלים ציונים קצת גבוהים יותר, במיוחד במדע.  הפערים בין בנים ובנות אצלנו דומים לממוצע ב-OECD.
  • רקע סוציואקונומי נמוך מוביל לירידה בציונים.  הירידה כתוצאה מרקע סוציואקונומי בישראל ממוצעת.  מצד שני השיעור של תלמידים שמצליחים למרות שבאו מרקע נחות הוא נמוך מאוד יחסית.
  • הפער בין מהגרים לותיקים בישראל נמוך.  ניתן להניח שזה בגלל שאצלנו "מהגרים" זה בעצם "עולים".
  • הרווחה של תלמידים בישראל (מבחינת הרגשת קהילה בבית הספר ויחסים עם תלמידים אחרים ועם מורים) היא מתחת לממוצע.

קריאה נוספת

בצירוף מקרים דן בן-דוד פרסם השבוע סקירה על הכישלון המתמשך של מערכת החינוך בישראל, שגם היא מתבססת חלקית על תוצאות מבחני פיזה.

בעבר כתבתי על המבחן בפתרון בעיות שנערך ב-2012.  אז זה היה באופן מפורש אחרי שדן בן-דוד כתב על זה.

[תוספת] עוד צרוף מקרים מעניין — רביב דרוקר על מה נתניהו הבטיח בנוגע למבחני פיזה לפני שנבחר לראשות הממשלה.

מקורות

את כל הדוחות של מבחני פיזה ניתן להוריד מהאתר שלהם.  בנוסף יש שם דוחות על נושאים נוספים, למשל מה בתי ספר צריכים לעשות כדי להצליח.

מודעות פרסומת

2 תגובות

  1. פרסם את 03/09/2018 ב-10:48 | Permalink | להגיב

    אתה לא מציין את הפער הענק בין יהודים לערבים שהוא ההסבר העיקרי לתוצאות הגרועות של ישראל. הערבים הישראליים משיגים תוצאות דומות למדינות ערב, היהודים הם קצת מעל הממוצע של הoecd, גם לא משהו לחהתגאות בו, אבל זה משנה את התמונה ולאן צריך להשקיע.

    • פרסם את 03/09/2018 ב-11:06 | Permalink | להגיב

      1) אכן המדד היחיד שישראל מצטיינת בו הוא הפערים בין תלמידים חזקים לחלשים, בין היתר בגלל חולשתם של התלמידים הערבים (בממוצע).
      2) זה גם אחד המקרים שבהם צריך להיזהר בשימוש ב"יהודים" – הנתונים לא כוללים תלמידים חרדים במידה רבה, יש מקום לחשש שאם וכאשר הם יבחנו התוצאות יהיו נמוכות.

2 מעקבי קישורים

  1. מאת מורשת נתניהו « נתונים ביום 28/03/2019 בשעה 20:52

    […] כמו להגדיל באופן משמעותי את ההשקעה בחינוך כדי שלא נהיה אחת המדינות האחרונות במערב במבחני פיזה.  או הגדלת התקנים של רופאים ואחיות בבתי חולים כדי […]

  2. מאת אפשר ללמוד לשתף פעולה? « נתונים ביום 08/06/2019 בשעה 12:58

    […] כל 3 שנים.  את התוצאות של תלמידי ישראל במבחנים האלה סקרתי בעבר (התוצאות של המבחן האחרון, ב-2018, עוד לא […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: