זיהום אוויר קורה כתוצאה מפליטה של מגוון חומרים כימיים או של חלקיקים קטנים (כמו אבק, נקרא בעגה המקצועית SPM – suspended particulate matter). זהו סוג הזיהום המזיק ביותר כי אין איך להתחמק ממנו – החומרים המזהמים מתערבבים באוויר שכולנו נושמים. לפי ארגון הבריאות העולמי, בשנת 2010 היו בישראל כ-2500 מקרי מוות מוקדם כתוצאה מזיהום אוויר.
לחומרים שונים יש מקורות שונים, כמו מפעלי תעשייה, תחנות כוח לייצור חשמל, מנועי מכוניות, ושריפת זבל או פסולת צמחית. הפליטות של כמה מזהמים מוכרים כתוצאה משריפת דלקים מתוארות בגרף הבא. מעניין לראות איך מקורות שונים אחראים לסוגי מזהמים שונים. הזיהום הרב ביותר נוצר ע"י כלי רכב (בעיקר פחמן חד-חמצני, CO) וע"י תחנות כוח לחשמל (גופרית דו-חמצנית SO2, תחמוצות חנקן NOx, ובמידה פחותה גם פחמן דו-חמצני CO2). כפי שניתן לראות, בחלק אבל לא בכל המקרים יש לאורך השנים מגמה של הפחתה ניכרת בזיהום למרות העלייה בנסועה ובהפקת החשמל.
המזהם עם יחסי הציבור הגרועים ביותר הוא פחמן דו-חמצני, שהוא גז חממה ומעורב כנראה בהתחממות הגלובלית. מבחינת כמות, פליטות הפחמן הדו-חמצני נמוכות יחסית למזהמים אחרים, אבל בניגוד לאחרים יש כאן מגמת עלייה קטנה עם הזמן.
מקורות
לוח 27.6 מהשנתון הסטטיסטי של הלמ"ס.
נתונים 
הערה אחת
מדידת המשקל איננה מתאימה. אפשר לפזר אבק-אבן לאוויר והאפקט הבריאותי יהיה מצומצם למדי, אך אם תפזר דיוקסינים, או בנזן, באלפית מאותו המשקל (אני סתם זורק פה מספר, לא יודע מה היחס בדיוק), האפקט הבריאותי יהיה גרוע בהרבה.
כמו-כן, ישנה שאלה של ריכוז מקומי. כלי-רכב המפוזרים על פני עיר שלמה – זיהומם אינו זניח אך פחות משמעותי. כלי-רכב בתוך חניון יסכנו את האנשים העוברים בו בתכיפות. כך גם מפעל מזהם: הנזק העיקרי ייגרם לאנשים שעובדים סביבו, או גרים במורד הרוח ממנו.
נוסף על כך, ההערכה של היקף התמותה המוקדמת כתוצאה מזיהום – להבנתי הערכת חסר באופן מובנה.
לבסוף – אגרגציה של זיהום אשר משפיע על התחממות גלובלית וזיהום המשפיע על בריאותם של בני אדם היא מוזרה.