הערבים נוהרים

הציטוט המפורסם ביותר מהבחירות האחרונות הוא מהסרטון של נתניהו בבוקר יום הבחירות, בו הוא אומר "הבוחרים הערבים באים בכמויות אדירות לקלפי. עמותות השמאל מביאות אותם באוטובוסים".  זה כמובן היה שקר.  אבל בכל זאת מעניין לדעת עד כמה הערבים מנצלים את כוחם האלקטורלי.  וברקע יש גם את נושא סיפוח השטחים שמקודם על ידי בנט ואחרים בימין.

אז הנה המספרים, עבור כל הכנסות מאז קום המדינה.  העמודות מראות את מספר חברי הכנסת הערבים בכל כנסת, עם הבחנה בין חברי כנסת שכיהנו במפלגות ערביות לבין אלה שהיו מטעם מפלגות יהודיות.  מפלגות מעורבות כמו רק"ח סיווגתי לפי הרכב חברי הכנסת שנכנסו: אם היה רוב לערבים סיווגתי את המפלגה כערבית, ואם היה מספר שווה או רוב ליהודים אז לא.  רוב חברי הכנסת הערבים במפלגות יהודיות הם דרוזים.

arab-mk

הגרף מראה גם את מספר חברי הכנסת הצפוי לפי שיעור הערבים באוכלוסייה.  זה מחייב עדינות מסויימת, כי הרכב הגילים של ערבים שונה מזה של יהודים.  לערבים יש הרבה יותר ילדים, ולכן חלקם בין המבוגרים מגיל 18 ומעלה קטן יותר מחלקם הכולל באוכלוסיית המדינה.  אבל נתונים מפורטים על התפלגות הגילים יש רק מתחילת שנות ה-80.  לפני זה הנתונים שיש פחות מפורטים, אז נאלצתי לחשב את שיעור הערבים באוכלוסייה בגיל 20 ומעלה במקום 18 ומעלה.

אז בגדול הנתונים מראים שהערבים לא נוהרים ולא ממצים את הכוח האלקטורלי שלהם.  הפער הגדול ביותר היה בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת.  מאז סוף שנות ה-90 מספר חברי הכנסת הערבים נמצא במגמת עלייה, אבל בבחירות האחרונות הוא עדיין היה נמוך בכ-5 מנדטים לעומת הצפוי לפי הדמוגרפיה: 17 במקום 22.  וגם זה כלל את איוב קרא מהליכוד ואת חמד עמאר מישראל ביתנו.

מפתה להסביר את הפער בכך שאחוז ההצבעה הוא פחות מ-100% (וזה נכון אצל כולם, אפילו אצל החרדים).  אבל אם אחוז ההצבעה של כל המגזרים היה אותו הדבר, זה היה מתקזז.  בבחירות האחרונות ב-2015 אחוז ההצבעה הכללי היה 72.5%, ואחוז ההצבעה בערים הערביות היה בטווח 55-75%.  קצת יותר נמוך מבערים יהודיות, אבל לא הרבה פחות.  זה כנראה מסביר חלק מהפער.  בנוסף, אחוזים בודדים מהערבים הצביעו למפלגות יהודיות, בעיקר למרצ.

עדכון: יש גם את ערביי מזרח ירושלים, שנספרים בנתוני האוכלוסייה, אבל הם בעצם תושבים ולא אזרחים.  כתוצאה הם לא יכולים להצביע לכנסת, ולכן המספרים הצפויים לעיל הם מנופחים.  אבל כדי לחשב את המספרים האמיתיים צריך נתונים על מספר הערבים במזרח ירושלים שאינם אזרחים וחתך הגילים שלהם.  אם אמצא נתונים כאלה אשלים.  לחילופין, אפשר לטעון שהצפי שמצוייר בגרף מתאים למצב שבו הם יקבלו אזרחות.  (ותודה ל-benjilachkar שעלה על הנקודה החשובה הזו.)

מקורות

מספר חברי הכנסת במפלגות השונות נלקח מדף ויקיפדיה על הבחירות בישראל.  כדי לברר כמה מחברי הכנסת הם ערבים צריך לעבור על רשימת השמות של חברי הכנסת מכל מפלגה.  הגרף מראה את המספר בתחילת הקדנציה של כל כנסת.  לפעמים היו שינויים קלים בהמשך, כתוצאה מפרישה של חברי כנסת וכניסה של אחרים במקומם.

המספר הצפוי של חברי כנסת מחושב לפי אחוז הערבים באוכלוסייה, ולפי אחוז הערבים באוכלוסייה מגיל 18 (או 20) ומעלה.  הנתונים מלוחות האוכלוסייה לפי קבוצת אוכלוסייה, דת, מין וגיל.  בשנתונים האחרונים זה לוח 2.3, בשנתונים קודמים אלה לוחות אחרים ולפעמים אין את כל המידע וצריך לחשב חלק ממנו (למשל מספר הערבים הוא האוכלוסייה הכוללת פחות היהודים). לפני 1980 המידע על גילים הוא עבור קבוצות גיל של 5 שנים, אז אי אפשר לדייק לגבי גיל 18.  לגבי שתי מערכות הבחירות הראשונות אין בכלל פירוט גילים עבור האוכלוסייה הערבית.

מודעות פרסומת

3 תגובות

  1. פרסם את 07/07/2018 ב-8:01 | Permalink | להגיב

    מזמן הופתעתי מהעובדה שהנתח היחסי של ח"כ הערבים (ובאופן הפוך – החרדים) קטן בהרבה מחלקם הדמוגרפי באוכלוסיה הבוגרת (למפלגות הערביות כחצי מהמנדטים שהיה ניתן לצפות שיהיה להם, בהנחת אחוז הצבעה זה בכל מגזר). ראה גם https://wp.me/p9vBZz-a2
    אבל לפני כחצי שנה גיליתי שיש נתונים יותר מפורטים, ואפשר לראות מה קרה בכל קלפי. מהצצה בנתונים (https://wp.me/p9vBZz-Ak) נדמה שבמקומות שמצביעים לרשימה המשותפת (או למפלגות הערביות) מצביעים כמעט רק למלפגות הערביות. כלומר, ח"כ הערבים שספרת כאן (בודאי איוב איוב קרא מהליכוד וחאמד עמאר מישראל ביתנו, אבל גם מהעבודה ומרץ) נכנסו כמעט רק כתוצאה מהצבעה בישובים יהודיים, ולא מקבלים את המנדט שלהם מקלפיות בישובים ערביים. אחוז ההצבעה בישובים הללו פשוט מאוד נמוך. או בפרשנות פשוטה – נראה שהערבים הישראלים מרגישים שאין מי שמייצג אותם או שאין בשביל מה ללכת להצביע – התמיכה במפלגות הערביות נמוכה, והתמיכה במפלגות אחרות כמעט לא קיימת.

    • פרסם את 07/07/2018 ב-17:34 | Permalink | להגיב

      מסכים חלקית.
      לגבי מקור ההצבעות — ודאי, גם אני מצאתי שעבור המפלגות הערביות (ובאופן קונקרטי בבחירות האחרונות, הרשימה המשותפת) מצביעים רק ערבים, ושערבים ממעטים להצביע למפלגות אחרות. לכן הפרדתי בין ח"כים ממפלגות ערביות ואחרות בגרף.
      אבל אחוז ההצבעה בישובים הערבים מפוזר בערך באותו תחום כמו בערים יהודיות, והממוצע אולי קצת יותר נמוך אבל לא חצי. למשל רהט 58% כמו נצרת עילית, נצרת עצמה 61% כמו לוד, טבריה, וקרית שמונה, אום אל-פחם 67% כמו ירושלים, אשדוד, וקרית גת, טייבה 74% כמו גבעתיים, וכו'.
      וגם, בחלק מהישובים הערבים — בעיקר הדרוזים — כן מצביעים גם למפלגות אחרות. הכי בולטים דליה ועוספיה, עם רק 20% הצבעה לרשימה המשותפת, ומע'אר עם 40%. בכפר קאסם, ביתו של עיסאווי פריג', 17% הצביעו מרצ. ברהט כ-4%, דומה לירושלים, רחובות, וחיפה. בשפרעם, ביתו של חמד עמאר, 13% הצביעו ישראל ביתנו. לא עשיתי את החשבון, אבל באופן מצטבר על כל הישובים הערבים נראה שזה מסתכם לכמה מנדטים.
      וסחתיין על המפות!

      • פרסם את 08/07/2018 ב-14:51 | Permalink

        הטעות בידיך היא לשכוח שערבי ירושלים אינם אזרחים ואינם בעלי זכות הצבעה. הערבים מהווים רק 14% מהמצביעים – 17 מנדטים-, אבל לא כולם מצביעים למפלגות הערביות בפרט הדרוזים, ושיעור ההצבעה שלהם קצת יותר נמוך מהממוצע.
        לגבי החרדים, על פי הלמס הם 14% מבני 20 ומעלה (סקר של שבוע שעבר) כך שלמעשה הם מקבלים פחות ממה שהם אמורים לקבל.

טרקבאק אחד

  1. מאת עידכונים מהכנסת « נתונים ביום 13/05/2019 בשעה 20:22

    […] חברי הכנסת הערבים ירד באופן משמעותי יחסית לשיא שנרשם בכנסת הקודמת. יש להניח שזה קשור לאחוז ההצבעה הנמוך […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: