זרמים בחינוך

חוק לימוד חובה מ-1949 מאפשר להורים לבחור את הזרם החינוכי שבו ילמדו ילדיהם. במקור היה מדובר בזרמים מפלגתיים – הזרם הכללי זוהה עם הציונים הכלליים, זרם העובדים עם מוסדות ההסתדרות ומפא"י, זרם המזרחי עם תנועת המזרחי הדתית-לאומית, וזרם אגודת ישראל של החרדים. בחוק החינוך הממלכתי משנת 1953 נקבע שהזרמים האלה יבוטלו ובמקומם יבואו החינוך הממלכתי והחינוך הממלכתי-דתי. באופן מעשי התווסף אליהם החינוך העצמאי, של מוסדות שאינם ממלכתיים. אלה כרגיל מוסדות דתיים. החלק הארי של המוסדות העצמאיים הם חרדיים.

החינוך הערבי, אגב, הוא חלק מהחינוך הממלכתי, ואין לא מעמד עצמאי נפרד. זאת למרות שחוק החינוך הממלכתי מנוסח באופן מובהק בצורה שמתייחסת רק לחינוך יהודי. כך למשל החוק מגדיר את אחת ממטרות החינוך להיות "ללמד את תורת ישראל, תולדות העם היהודי, מורשת ישראל והמסורת היהודית, להנחיל את תודעת זכר השואה והגבורה, ולחנך לכבדם". ההתייחסות היחידה לערבים בחוק היא המטרה "להכיר את השפה, התרבות, ההיסטוריה, המורשת והמסורת הייחודית של האוכלוסיה הערבית ושל קבוצות אוכלוסיה אחרות במדינת ישראל".

מספר התלמידים בבתי הספר היסודיים וחלוקתם לזרמים השונים מתוארים בגרף הבא. כפי שניתן לראות היה גידול מהיר במיוחד במספר התלמידים בשנות המדינה הראשונות ומאז תחילת המאה. עיקר הגידול מאז תחילת המאה הוא בחינוך החרדי.

zerem

מעניין גם להשוות את הגודל של כל מגזר בנפרד.  כפי שניתן לראות בגרף הבא, יש גידול בעיקר אצל החרדים וממידה מסוימת גם אצל הערבים — בשני גלים.  החינוך הממלכתי-דתי שומר על יציבות כמעט מושלמת כבר 50 שנה.  בחינוך הממלכתי, לעומת זאת, הייתה ירידה במספר האבסולוטי בעשור 1995-2005, והתאוששות בשנים האחרונות.

zerem-cmp

כדי לראות טוב יותר את החלוקה בין זרמי החינוך השונים, הגרף הבא מציג את החלוקה הזו באחוזים. כפי שניתן לראות באופן בולט חלקם של הזרמים הציוניים (הממלכתי והממלכתי-דתי) ירד מ-85% באמצע שנות ה-50 של המאה הקודמת לרק 52% אחוזים כיום. יש שתי סיבות לירידה היחסית הזו. האחת היא העלייה המשמעותית בחינוך הערבי בסוף שנות ה-60, אולי חלקית כתוצאה מסיפוח מזרח ירושלים. השנייה היא העלייה הדרמטית במספר הילדים החרדים ב-20 השנים האחרונות. חלק קטן מהעלייה הזו ניתן ליחס להתחלת הספירה של ילדי תלמודי התורה ב-1999.

zerem-pct-sweep

אם מסתכלים לא על כל תלמידי בתי הספר היסודיים אלא רק על כיתה א' המצב עוד יותר קיצוני, והזרמים הממלכתיים הם כבר פחות מחצי.  וזה בלי לספח את השטחים.

מקורות

התחלתי את איסוף הנתונים מלוחות 8.5 ו-8.7 מהשנתון הסטטיסטי של הלמ"ס לשנת 2017, והמשכתי עם השלמות מייגעות מלוחות דומים במספר גדול של שנתונים קודמים, אבל לא כולם, ולכן נשארו פערים.

הנתונים כוללים את מספר התלמידים בחינוך העברי והערבי, ואת החלוקה באחוזים בין הזרמים בחינוך העברי.  אז צריך לחשב את האחוזים מתוך הסך הכל כולל הערבים. ברוב השנים יש נתונים על מספר התלמידים בכל בתי הספר היסודיים תוך הבחנה בין רגילים למיוחדים, אבל יש שנים עם רק נתון אחד ולא תמיד ברור אם הוא מתייחס לכלל או רק לבתי הספר הרגילים (ולוח 8.7 לא קונסיסטנטי והמספרים שבו חלקם עם וחלקם בלי לפי לוח 8.5). לכן במקרים שבהם ניתנים שני הנתונים בנפרד השתמשתי בממוצע שלהם. קורה גם שיש שנים עבורן יש פרוט של אחוזי הזרמים השונים אבל אין מספר אבסולוטי. במקרים כאלה ביצעתי אינטרפולציה משנים שכנות.

החל מ-1999 הנתונים כוללים תלמודי תורה ולפני כן לא, מה שמוביל לספירת חסר של מספר התלמידים הכולל ושל החלק החרדי.  אבל ההפרש הוא קטן למדי (לפי גודל הקפיצה בנתונים ב-1999).

מודעות פרסומת

6 תגובות

  1. הדר ליפשיץ
    פרסם את 15/01/2018 ב-21:10 | Permalink | להגיב

    איפה נתוני כיתה א?

    • פרסם את 16/01/2018 ב-9:57 | Permalink | להגיב

      בלוח 8.7 בשנתון הסטטיסטי. אבל במבט חוזר הנתונים לא מסתדרים לי וצריך לחשוב על מה הם אומרים.

  2. פרסם את 15/01/2018 ב-21:10 | Permalink | להגיב

    ווי ווי. זה הניתוח המפחיד ביותר שקראתי מזה זמן רב

  3. פרסם את 20/01/2018 ב-11:52 | Permalink | להגיב

    על תלמידי כיתה א', באמצעות נתוני מערכת "במבט רחב" של משרד החינוך כתבתי בעבר: https://wp.me/p9vBZz-sB
    מקווה שהנתונים שם כן יסתדרו לך, ואם לא אשמח להבין מה לא מסתדר.

    מה ההסבר ליציבות מספר התלמידים בחינוך הממלכתי בשנות ה 90 (בכלל, ובפרט לאור העליה הגדולה מברה"מ לשעבר בשנים הללו), ולעליה של של המספר בעשור האחרון?

    • פרסם את 20/01/2018 ב-19:46 | Permalink | להגיב

      שאלות טובות. אני לא אחראי לנתונים, רק מציג אותם… 😎
      לגבי כיתה א', מה שלא מסתדר הוא הקשר בין הנתונים של כיתה א' לנתונים של כל היסודי באותה טבלה (לוח 8.7 בשנתון – http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st08_07&CYear=2017):
      1) באופן קונסיסטנטי יש הבדלים באחוזים. מאז 2010 האחוזים של מ"מ, ממ"ד, וחרדי בכיתה א' הם בסביבות 55, 19, ו-25 בהתאמה, אבל בכל היסודי הם 52, 18, ו-29 התאמה. אבל היסודי זה הממוצע של א' עם ב' (שהיו א' בשנה שעברה) ועם ג' (שהיו א' לפני שנתיים) וכו'. הפתרון המתמטי היחיד שאני רואה הוא שבמהלך היסודי יש מעבר של כ-3 נקודות אחוז מהמ"מ לחרדי, ונקודת אחוז אחת מהממ"ד לחרדי, שזה כ-6% מתלמידי המ"מ וכ-5% מתלמידי הממ"ד (או בעצם אפילו יותר כדי לפצות על המספרים לפני המעבר שנכנסים לממוצע). לא נראה לי סביר.
      2) לפי הטבלה כלל היסודי בתשע"ז היה 761534 תלמידים, אבל אם מסכמים את 4 השנים האחרונות שמפורטות שם מקבלים רק 468021. יסודי זה 6 שנים, לא 4, אז צריך להוסיף עוד כ-225000. עדיין חסרים כמעט 70000. אפשר היה לחשוב שהחסרים הם מוסדות הפטור החרדיים, אבל בהערה כתוב שתלמודי התורה (שהם רוב מוסדות הפטור) נכללים מאז 1998. אפשר היה לחשוב שזה הערבים, אבל הטבלה היא על החינוך היהודי (ולפי טבלה 8.5 זה אכן בלי הערבים). אז אפילו פתרון לא סביר אין לי.

      • פרסם את 20/01/2018 ב-21:29 | Permalink

        לגבי תשע"ז, לפי "במבט רחב" היו בתשע"ז 707,967 תלמידים בחינוך יסודי (א-ו) במסגרות חינוך יהודי (כולל מוסדות הפטור). זה כבר סוגר את רוב הפער. נראה לי שהוא מקור אמין יותר.

        כיתות א' – משום מה יש עליה במספר התלמידים במוסדות חרדיים בין כיתה א' לכיתה ב'. העליה הזו ממשיכה גם לכיתה ג' (כלומר שוב נוספים ילדים באותה שכבת גיל בחינוך החרדי). כתבתי על זה בעבר כנושא צד ברשומה אחרת https://wp.me/p9vBZz-eq כשאני מתבסס על שנתון מערכת החינוך בירושלים. את אותה תופעה אפשר לראות גם בנתוני "במבט רחב" על כלל הערים. ההסבר הכי סביר שראיתי הוא של מרכז טאוב שטוען לאי סדרים (מכוונים) ברישום במוסדות החרדיים, באמצעות הקפצת כיתה והורדת כיתה של תלמידים (באופן רישומי).http://taubcenter.org.il/he/pupil-trajectories-from-first-to-eighth-grade/

        העדר גידול של מספר התלמידים בחינוך הממלכתי במשך תקופה של כעשרים שנה (שבמהלכה גם עליה מכובדת של כמליון אנשים מברה"מ לשעבר) מוזר בעיני, והעליה של יותר מ 20% תוך עשור אח"כ גם לא ברורה לי. דווקא כאן נראה לי שיש מקום לחשוד שהנתונים שגויים, אבל כיוון שקשה להאמין שהם כה שגויים – כנראה שיש סיפור מעניין שאני מפספס.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: