זה פריון או בבל"ת???

הפוסט הקודם-קודם בנושא פריון הראה את הנתונים, וגם העלה קצת ספקות.  אבל בעקבות דיונים נוספים בבית אני חושב שהספקות לא היו מספיק ספקניים.  אם להיות בוטה, עושה רושם שכל הקינות של הכלכלנים על הפריון הנמוך ועל כך שאם נעבוד יותר הצמיחה תגדל הם בבל"ת.  [לפי הבת שלי כיום כבר לא משתמשים במונח הטכני הזה, אז לטובת הצעירים אני מפרש: בלבול ביצים ללא תכלית.]

למי שלא זוכר, פריון נמדד על ידי היחס בין התמ"ג לבין שעות העבודה.  לכאורה זה מדד סביר, שפשוט מודד כמה מהפריון ניתן ליחס לכל שעת עבודה.  אבל שימו לב שזה תלוי בשעות העבודה.  אם בכל הארצות עובדים בערך אותן שעות, אז הבדלים בתמ"ג אכן משקפים את זה שעובדים במדינה אחת מיצרים יותר בכל שעה מעובדים במדינה אחרת.  אבל אם יש הבדל בשעות העבודה, יתכן שזה מה שגורם להבדלים בתמ"ג.  למרבה המזל אתר ה-OECD מספק נתונים לא רק על הפריון אלא גם על שעות העבודה, ומסתבר שאכן יש מקומות שנהוג לעבוד בהם יותר שעות, ומקומות שנהוג לעבוד בהם פחות שעות.  זה עניין תרבותי.

ברגע שיש נתונים על הפריון ועל שעות העבודה אפשר לצייר גרף ולראות מה הקשר.  בפרט, אם יש קשר לינארי בין שעות לפריון, זה מצביע על כך שהפריון לא משקף יעילות בעבודה אלא את השעות.  וזה אכן מה שמתקבל (פרט לחריגים בודדים: לוקסמבורג, אירלנד, נורווגיה, ואולי גם ארה"ב. על החריגים — בהמשך).  מקדם המתאם בלי ארבעת החריגים הוא 0.92-, ואם מחריגים רק את אירלנד הוא "רק" 0.85-.  [תזכורת: מקדם המתאם הוא בטווח בין 1- ל-1.  1 אומר התאמה מלאה, 0 אומר שאין שום קשר, 1- אומר התאמה הפוכה מלאה.  0.92- זה ממש קרוב להתאמה הפוכה, כלומר ככל שהשעות עולות הפריון יורד.]  בשני המקרים קו המגמה כמעט אותו הדבר וכל שעת עבודה נוספת בשבוע מובילה לכאורה לירידה של כ-3 דולר בפריון.

prod-hr-scat

בואו נסתכל על זה טיפה יותר בפירוט.  בקצה השמאלי העליון של קו המגמה יש צבר של ארבע מדינות: דנמרק, הולנד, גרמניה, וצרפת.  במדינות האלה עובדים 26-28 שעות בשבוע בממוצע, והפריון סביב 60 דולר לשעת עבודה.  בקצה הימני התחתון, לעומת זאת, נמצאות יחד עם ישראל גם יוון ופורטוגל, וגם מדינות מזרח אירופה: אסטוניה, לטביה, ליטא, פולין, ורוסיה.  במדינות האלה עובדים 36-39 שעות בשבוע בממוצע, והפריון הוא באזור ה-25-35 דולר לשעה.  אז אנחנו באמת אמורים להאמין שהעובדים במדינות האלה הם החרוצים ביותר בעולם ולכן הם עובדים כל כך הרבה שעות, אבל הם גם הכי לא יעילים ולכן הפריון שלהם כל כך נמוך?

או אולי הסיפור אחר לגמרי.  אולי המדד הזה לפריון דפוק לגמרי, לא משקף את מה שהעובדים מסוגלים לעשות אלא את תנאי המשק, ולכן גם לא רלוונטי לדיונים על איך להגדיל את התוצר?  נראה לי הרבה יותר טבעי ואנושי להניח שיש הרבה אבטלה סמויה ומריחת זמן בעבודה כדי להראות לבוס שאתה עסוק בלי באמת לעשות משהו, מאשר להניח שכולם עובדים תמיד במלוא היכולת שלהם, שזה כנראה מה שהכלכלנים מניחים.  ויש לזה תמיכה מעדויות היסטוריות שמראות שהתפוקה של פועלים תלויה בתנאים שמכתיבים להם:

  • בתחילת המאה הקודמת הנרי פורד קיצר את שבוע העבודה במפעל שלו משישה ימים לחמישה ימים.  הוא לא היה פראייר אלא עשה את זה אחרי בדיקות שהראו שהפריון עולה בהתאם וזה יותר יעיל.
  • מקרה יותר קיצוני הוא של קלוג (זה שעל שמו קוראים לדגני בוקר עד היום), שיזם מעבר משלוש משמרות של 8 שעות לארבע משמרות של 6 שעות בסוף 1930.  בכך הוא סיפק יותר מקומות עבודה בשנות השפל הכלכלי, והפריון עלה במידה שבסופו של דבר איפשרה לו לשלם את אותו השכר עבור שעות העבודה הקצרות יותר.
  • אפילו יותר קיצוני היה המקרה של ראש ממשלת בריטניה הית' שהכריז על שבוע עבודה של 3 ימים בלבד עם איסור על שעות נוספות בתחילת 1974, בגלל חשש קרוב לאזילת מקורות אנרגיה בעקבות הצרוף של משבר הנפט ושביתות של כורי הפחם.  בדיעבד הסתבר שכתוצאה מהצעד הדרסטי הזה הכלכלה הצטמקה רק בטיפה.

ומזה נובעת גם המלצה מעשית: במקום להציק לנו ולעשות רגשי אשמה על הפריון הנמוך, אפשר להעלות אותו די בקלות על ידי קיצור שעות העבודה!  העובדים יהיו מרוצים, ההסתדרות תהיה מרוצה, הכלכלנים יהיו מרוצים (כי על הנייר הפריון ישתפר), ורק התמ"ג לנפש לא ישתנה.  בשביל זה צריך לעבוד לשפר את מצב המשק באמת, ולא לבלבל את המוח על הפריון.  למשל להשקיע בתשתיות, להשקיע בהשכלה גבוהה אמיתית (בניגוד למכירת תארים), להשקיע בחינוך איכותי (שבאמת ידעו אנגלית ומתמטיקה במקום ללמוד לפתור מבחנים חסרי פשר), ואפילו דברים קטנים כמו שיפור מוסר התשלומים של הממשלה שירד מהשוטף+90 המקובל כיום לשוטף+30 שמחייב חוק חדש, שגם זה יותר מדי.

אז הפריון הוא מדד דפוק בגלל התלות בשעות.  אבל זה לא הכל.  כזכור הפריון מוגדר להיות התמ"ג חלקי שעות העבודה, ומסתבר שלא רק השעות אלא גם התמ"ג יכול לגרום לבעיות.  זה מה שקורה עם החריגים בגרף לעיל.  מה שקורה הוא שהתמ"ג לא בהכרח משקף תוצר שנוצר על ידי שעות העבודה.  במקרה של אירלנד העלייה בתמ"ג משקפת הכנסות מקניין רוחני של חברות בינלאומיות שבחרו להגר לאירלנד בגלל חוקי המס הנוחים.  במקרה של נורווגיה היא משקפת את קידוחי הנפט והגז בים הצפוני.  לוקסמבורג היא מדינה קטנטונת עם כלכלה שמתבססת על היותה מרכז פיננסי בינלאומי.  ויש להניח שגם במדינות אחרות חלקים מהתמ"ג משקפים דברים שלא קשורים לעבודה, אבל זה פחות בולט ולכן קשה לזהות את זה.

נחזור להתחלה של כל הדיון הזה: הקשר בין הפריון לבין התמ"ג לנפש.  בדוח מצב המדינה לשנת 2013 של מכון טאוב דן בן-דוד השווה את התמ"ג לנפש עם 3 גורמים שאמורים להשפיע עליו: שיעור התעסוקה, שעות העבודה, והפריון.  התוצאה הייתה שרק לפריון יש קשר, ואפילו קשר חזק, מה שהוביל אותו למסקנה ש"ככל שפריון העבודה גבוה יותר, כך נוטה התמ"ג לנפש להיות גבוה יותר".  אבל זו מסקנה טריוויאלית.  ברור לגמרי ששעות העבודה של כל העובדים במשק קשורות למספר העובדים במשק, ושמספר העובדים במשק קשור לגודל האוכלוסייה.  אז לחלק את התמ"ג בגודל האוכלוסייה (תמ"ג לנפש) זה פחות או יותר אותו דבר כמו לחלק את התמ"ג בסך שעות העבודה (פריון) עד כדי יחידות.  אכן יש קורלציה כמעט מושלמת בין התמ"ג לנפש לבין הפריון (מקדם מתאם של 0.95 אם לא כוללים את החריג לוקסמבורג), אבל זה לא כי פריון גורר תמ"ג לנפש, אלא כי הם כמעט אותו הדבר.

prod-gdp-scat

בשורה התחתונה יש שתי מסקנות חשובות.

  • הראשונה היא שלא כל דבר אפשר למדוד.  ולא כל דבר קל למדוד.  אבל צריך להיזהר במיוחד ממקרים שבהם נראה שקל למדוד משהו אבל בעצם אנחנו מודדים משהו אחר (או אולי לא מודדים כלום).  ונראה שזה בדיוק המצב עם הפריון בעבודה.
  • השניה היא (שוב) שהתאמה לא בהכרח מצביעה על סיבתיות.  הפריון ובאופן כללי יותר מוסר העבודה הם אולי גורמים שמשפיעים במשהו על התמ"ג לנפש, אבל זה משני.  לטעון שצריך להעלות את הפריון כדי להעלות את התמ"ג לנפש זה שטויות מסוכנות, כי זה מטיל את האחריות על העובדים במקום על הקברניטים.  הפריון הוא לא הגורם לתמ"ג, אלא משקף את מה שתנאי המשק (כולל תנאי עבודה) מאפשרים.  ממשלה שמממנת מערכת חינוך שבה עשרות אחוזים מהילדים לא לומדים לימודי ליבה, ומאפשרת מריחה של פרוייקטי תשתית ופגיעה במגזר היצרני בגלל מאבקי כוחות של החרדים, אל לה להלין על הפריון של העובדים.

מקורות

אתר ה-OECD, ובפרט הנתונים על תמ"ג לנפש, תמ"ג לשעת עבודה, ושעות עבודה שנתיות.  השתמשתי בנתונים לשנת 2016.

 

8 תגובות

  1. פרסם את 21/11/2017 ב-23:28 | Permalink | להגיב

    ברשותך כמה הערות לפוסט המעניין
    1. מתודולוגיה .המתאם בין פרודיקטיביות לשעות או תמ״ג מוטה כלפי מעלה כי לא מדובר בשני פרמטרים עצמאיים (הפרודיקטיביות נגזרת מהתוצר) אלא תלויים זה בזה. אני נוהג לעשות מתאמים מהסוג הזה אבל בין ייצור (פדיון) ושיות עבודה אבסולוטיות על מנת להתגבר על התלות הזו.
    2. אינני יודע אם הנתונים הם לפי תוצר נומינלי או לפי כח הקניה (PPP). אם מדובר בראשון אז המצב היחסי של ישראל עוד יותר חמור בשל עצמת השקל.
    3 ארה״ב חורגת מהתמאם אבל הכלל הוא שהגדלת מספר השעות פוגע בפריון. צריך לחפש את הפריון במקום אחר.
    4. מעניין היה לראות האם יש מתאם בין פיריון לעובד למלאי הון לעובד ( מודל הצמיחה של solow )
    5. יש המפרשים בבל״ת כבבל״ט ( בלבול ביצים ללא טעם 🙂

    • omerdf
      פרסם את 02/12/2017 ב-12:26 | Permalink | להגיב

      מהניסיון שלי בשוק העבודה, אין ספק ששעות עבודה רבות מתבזבזות על כלום ולא יוצרות, בדיוק כמו שאסף חשב שלא יתכן, "שום ערך". איך זה יתכן? פערי המידע בין המעסיק למועסק, חוסר יכולת של מעסיק להאמין שיתכן שהעובדה שהוא מכריח את העובדים להישאר במשרד אינה משפרת את התפוקה שלהם. בכלכלית: כשלי שוק של חוסר רציונאליות ומידע א-סימטרי מונעים מהשוק להגיע לשווי משקל של שוק משוכלל שבו שעות העבודה משקפות את התפוקה שולית של העובד.

      אבל! אני לא יודע איך נמדדות שעות עבודה בשוק. עורכי דין ויועצים ואנשי היי טק למיניהם עובדי הרבה מעבר למשרה מלאה ושם למשל לטעמי מצויות שעות עבודה רבות ללא שום ערך. אך עולה השאלה -האם השעות האלו נמדדות איפשהו? במידה והן נמדדות כמשרה מלאה (186 שעות למיטב זכרוני) וכל אותן שעות נוספות אשר מבוצעות בפועל לא נרשמות בלמ"ס או באיזה גוף שזה לא יהיה שמבצע את חישוב הפריון. במידה ואכן כך הדבר, אז שעות עבודה משקפות למעשה משרות ולא שעות בפועל וכל הסיפור הזה מעוות וראוי להגדיר את זה כתמ"ג חלקי 'משרה' ולא חלקי 'שעת עבודה'.

  2. אליהו ירט
    פרסם את 22/11/2017 ב-3:28 | Permalink | להגיב

    מרים להנחתה….
    לפני הרבה שנים למדתי שההגדרה לפריון הינה שיעור הגידול בתוצר שאינו מוסבר על ידי שיעור הגידול באמצעי הייצור (פועלים והון).
    זו הגדרה שמצריכה יותר מאמץ אינטלקטואלי וחישובי מאשר ההגדרה הפשוטה של לחלק תוצר בכמות שעות עבודה (גורם ייצור פועלים)
    בדרך כלל, ועל פי מחקרים מהעבר היה מקובל לייחס 2/3 משיעור השינוי בתוצר (אחוז הצמיחה) לשיעור השינוי בגורם הייצור פועלים, ועוד 1/3 משיעור השינוי בתוצר לשיעור השינוי בגורם הייצור הון. אם מחסרים משיער השינוי בתוצר בפועל כפי שאכן התרחש לפי "המדידות", את שיעור השינוי בתוצר הצפוי על פי שיעורי השינוי של גורמי הייצור (לפי המשקלות של שני שלישי ושליש) מקבלים את שיעור הפריון של המשק (באחוזים כמובן).
    לדעתי זו הגדרה יותר ממצה ויותר נכונה ליכולת המשק לצמוח מעבר לשינויי גורמי הייצור.

    • פרסם את 22/11/2017 ב-9:58 | Permalink | להגיב

      זו אכן נראית הגדרה יותר חכמה, אם כי עדיין יכול להיות שיהיו שינויים בתוצר מכל מיני סיבות מקרו שלא קשורות ל"פריון" (באופן אינטואיטיבי, מה שהעובדים מסוגלים או מוכנים ליצר בשעת עבודה). אבל מסתבר שהיא פחות מקובלת, אולי כי יותר קשה לאסוף את הנתונים הדרושים. הנתונים שהצגתי הם ישירות מאתר הנתונים של ה-OECD, והם משתמשים בהגדרה הפשטנית של תמ"ג לשעת עבודה.

  3. פרסם את 22/11/2017 ב-9:38 | Permalink | להגיב

    שלום דרור. למרות שבהתחלה מאד התרשמתי מהנחרצות של הנתונים שהצגת, נפל לי האסימון – הבעיה המרכזית של הנתונים שאתה מציג היא שהם ממוצע של כלל השוק, בעוד ששוק העבודה מורכב מהרבה חלקים, חלקם בעלי פריון גבוה וחלק בעלי פריון נמוך. כמו כן, כפי שציין אליהו, יש כנראה יותר מורכבות להגדרת הפריון מאשר החלוקה הפשוט שהצגת.
    על מנת להיות קונסטרוקטיבי, מצרף קישור למסמך של מכון אהרן בנוגע להצעות לשיפור הפריון בישראל, כאשר הדגש הוא על פריון בתחומים מסוימים ולא בהכל. אגב, במגזר הציבור שעות העבודה נמוכות מאלה של מגזר ההיטק ודווקא איפה ששעות העבודה פחותות יותר, הפריון יותר נמוך.
    https://www.idc.ac.il/he/research/aiep/pages/growth-strategy-2017.aspx

    • פרסם את 22/11/2017 ב-10:18 | Permalink | להגיב

      ודאי שזה יותר מורכב וודאי שיש שונות בתוך המשק. אבל זאת לא הנקודה. מה שמפריע לי הוא אמירות כמו זו שמופיעה בפסקה הראשונה של התקציר שאתה מפנה אליו: "הפריון הוא כיום חסם הצמיחה של המשק, וללא עלייה ברמת הפריון לא תצליח ישראל לספק רמת חיים גבוהה לאזרחיה ולטפל בבעיות החברתיות". בתרגום לשפת יומיום, העובדים עצלנים ובלי שיעבדו יותר קשה לא נשתפר. אבל מיד אחרי זה הם מפרטים מה צריך לעשות, וזה כולל בדיוק את אותם דברים שגם אני ציינתי: (1) השקעה בתשתיות פיזיות על ידי הממשלה, (2) רפורמה בהכשרה מקצועית והשכלה, ו-(3) הקלות ביורוקרטיות על עסקים. הדבר היחיד שקשור בכלל לעובדים הוא (2), וגם זה על ידי כך שיהיו עובדים עם הכשרה יותר מתאימה לכלכלה המודרנית, מה שיאפשר הקמת עסקים מתוחכמים שמוכרים מוצרים עתירי ידע בהרבה כסף. אני פשוט טוען שלא נכון להציג את שלושת הגורמים האלה בתור צורך ב"עלייה בפריון". צריך להציג את זה בתור צורך הן בעלייה ברמת ההשקעות והן בפיזור נכון יותר של ההשקעות של הממשלה, ואפשר אולי למדוד בדיעבד את האפקט על ידי המדד הלא כל כך מוצלח שקוראים לו פריון.

      • פרסם את 22/11/2017 ב-10:36 | Permalink

        "עושה רושם שכל הקינות של הכלכלנים על הפריון הנמוך ועל כך שאם נעבוד יותר הצמיחה תגדל הם בבל"ת" – הקישור למחקר שצירפתי מוביל לאמירה ברורה של כלכלנים שפריון בהקשר של תחומים מסוימים צריך להשתפר ע"י שינויים במדיניות של המדינה, לא ע"י זה שעובדים יעבדו יותר – המחקר (של הכלכלנים) לא "מקדש" את הפריון אלא את התמ"ג.
        ועוד דבר – אני לא זוכר שהטיעון להגברת הפיריון מדבר על תוספת שעות עבודה, הדיון מתמקד לרוב בהגברת התפוקות באותו חלון זמן.

  4. פרסם את 22/11/2017 ב-20:24 | Permalink | להגיב

    פוסט מעניין, אם כי המסר היה עובר גם בלי הטון המזלזל כלפי כלכלנים. כמה דברים, בלי סדר כלשהו:

    1. עלה פה בתגובות: יש שני מושגים שונים. פריון כולל (זו ההגדרה שהמגיב אליהו ירט העלה), ופריון העבודה (זו ההגדרה של הגודל בפוסט). כל אחד מהם חשוב לצורך שאלות אחרות. את הפריון הכולל אי אפשר "לראות" בנתונים. צריך מודל כדי לאמוד אותו. יש בדרך כלל התכנסות לאיזהו מספר, אבל יש גם ויכוחים על הפרטים.

    2. צריך להבחין בין גדלים שהם מאפיינים של המערכת, ובין גדלים שהם תוצאות שיווי משקל בהינתן המאפיינים של המערכת. שעות העבודה הן במובהק תוצאות שיווי משקל. כן, הן מושפעות ממאפיינים תרבותיים, אבל סביר מאד מאד שהן נקבעות בשיווי משקל בין הביקוש לעובדים והיצע העובדים. כאשר הפריון הכולל (לא פריון העבודה. הפריון האמיתי) נמוך, זה יכול לגרום לכך שבשיווי משקל מספר שעות העבודה יהיה גבוה יחסית. הסיבות: (1) היצע העבודה יהיה גבוה יותר כי עובדים צריכים לעבוד יותר זמן עבור אותה הכנסה, (1) בגלל השכר הנמוך יחסית, הביקוש לעובדים יהיה גבוה יחסית בגלל שהשכר הנמוך הופך אותם כדאיים לעומת התחליפים (מכונות, טכנולוגיה, וכו'). זו לא חייבת להיות התוצאה, אבל זה סוג הניתוח שדרוש.

    3. התרגום שלך ל"שפת יומיום" לא ברור לי. פריון העבודה איננו מידת החריצות של העובדים. אינני יודע מאיפה התרגום הזה מגיע בכלל.

    4. יש הקשרים רבים שבהם ניתוח פריון העבודה הוא בעל ערך רב. למשל, השכר בישראל נמוך יחסית למדינות אחרות, וקצב הגידול בו הואט במשך כעשור (ומאז האיץ שוב). האם זה בגלל שהעובדים מקבלים חלק קטן יותר מהעוגה שהם מייצרים, או שהם מייצרים פחות – זה בדיוק שימוש בפריון העבודה כגודל בעל משמעות. כתבתי על כך כאן: https://tinyurl.com/hv2rh72

    5. zvfl העלה נקודות מעניינות, ויש עליהן ספריות שלמות. קצת מפריע לי שעל סמך – תקן אותי אם אני טועה – הרושם שלך מהתקשורת הפופולרית בנושא, אתה מזלזל לחלוטין במה שכלכלנים עושים בסוגיות של פריון, מדידתו, חשיבותו, והדרך לשפר אותו.

    6. אולי לא הבנתי, אבל גם אם הפחתת שעות העבודה בחוק תשפר את פריון העבודה – וסביר שהיא תשפר – בוודאי שהיא תפחית את התמ"ג לנפש. אלא אם כן אתה טוען שהשעות המקוצצות הן שעות שלא יצרו שום ערך, הפחתת השעות תקטין את התמ"ג לנפש. מה שהנתונים שאתה מצביע עליהם מראים זה שהשעות האחרונות מייצרות פחות ערך, ולכן מפחיתות את הפריון הממוצע לשעת עבודה, אבל הן בהחלט מייצרות ערך חיובי. אחרת, לא סביר שבעלי העסקים היו מוכנים לשלם על השעות האלו שכר. באופן כללי יותר, וחוזר קצת לנקודה מס 2 – שעות העבודה אינן משתנה אקסוגני, שתלוי רק בתרבות. משהו בשיווי המשקל במשק גרם לשעות העבודה להיות מה שהן. גם אלמנטים תרבותיים, אבל בוודאי לא רק. עד שאין לך הסבר שמבהיר למה שעות העבודה בישראל ארוכות יותר, אני לא חושב שאפשר להעלות הצעות מדיניות מועילות בנושא.

    7. יש עבודות שמנסות לבחון את הקשר הכמותי בין שעות העבודה והפריון.

    8. לסיכום, החלק שאני מסכים איתו הוא שהטענה "צריך לשפר את פריון העבודה כדי להגדיל את התמ"ג" גובלת בטאוטולוגיה. יש טענות דומות שהן יותר מעניינות, למשל – הטענה צריך לשפר את הפריון הכולל כבר יותר מעניינת. למשל – מה השתנה ביחס בין פריון ושכר לאורך זמן (או בין מדינות). אבל הטענה שצריך לשפר את פריון העבדוה כדי להגדיל את התמ"ג הוא על גבול הטאוטולוגיה.

    רק בשמחות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: