פריון בעבודה

הפריון הוא התמ"ג מנורמל לפי העבודה שהושקעה בהפקתו: כמה מהתמ"ג ניתן ליחס בממוצע לכל עובד, או כמה מהתמ"ג ניתן ליחס לכל שעת עבודה. חשיבותו של הפריון בכך שהגדלת הפריון נחשבת לעיתים לדרך העיקרית להגדיל את הצמיחה.  השוואה בינלאומית של הפריון מוצגת בגרף הבא, שבו הפריון מיוצג על ידי היחס בין התמ"ג לבין שעות העבודה של כלל העובדים במשק.  הנתונים מה-OECD (ניסיון למצוא נתונים ישירות מהלמ"ס היה מתסכל למדי). הצבעים של הקווים (פרט לחריגים אירלנד ונורווגיה) משקפים את השיפוע הממוצע. העלייה בשיפוע התלול ביותר צבועה בירוק, ואילו הישארות באותה רמה בדיוק צבועה באדום. שיפועי ביניים צבועים בערבוב מתאים של ירוק ואדום.

prod-hr-oecd

כפי שניתן לראות ההשוואה אינה מחמיאה לפריון העבודה בישראל, וזאת בשני היבטים:

  • הפריון בישראל נמוך באופן אבסולוטי יחסית לרוב מדינות המערב. עם זאת יש לציין שיתכן שחלק מהפער נובע מהבדלים בצורת המדידה (למשל מדינות שבהן לא סופרים את שעות העבודה של עובדים זרים) ומהערכת חסר של התרומה של מגזר ההיי-טק (ראו אדם רויטר, פריון העבודה בארץ הרבה יותר גבוה, הארץ 7.2.2017).
  • הפריון בישראל עלה בשיעור נמוך יותר מאז 1980 יחסית למדינות אחרות. בעצם מבין המדינות המוצגות רק באחת (יוון) הפריון עלה פחות – וזאת בשל הירידה החדה בתמ"ג של יוון מאז המשבר הכלכלי העולמי של 2008.

עם זאת, צריך לשים לב שפריון הוא מדד בעייתי. עלייה בפריון יכולה להיות קשורה לעלייה בתמ"ג, אבל גם לירידה בשעות העבודה. מבין המדינות שיש עליהן נתונים בגרף, נראה שבמדינות מתפתחות כמו טורקיה ופולין אכן יש עלייה בפריון ובהתאם גם עלייה בתמ"ג. אבל במדינות מפותחות כמו גרמניה, צרפת, ויפן העלייה בפריון נובעת לפחות באופן חלקי מירידה בשעות העבודה (ל-OECD יש נתונים נפרדים גם על זה), בגלל מאבקים חברתיים לקיצור שבוע העבודה או אולי כתוצאה מהגדלת האוטומציה.  גם בקוריאה יש ירידה דרמטית בשעות העבודה שהיו חריגות באופן קיצוני (מ-55 שעות בשבוע בתחילת שנות ה-80 לקצת יותר מ-40 כיום).

בנוסף, שינויים בתמ"ג לא בהכרח קשורים בכלל להתפתחות שוק העבודה. שתי המדינות באיור שהפגינו עלייה חריגה, אירלנד ונורווגיה, מספקות דוגמאות לכך. באירלנד העלייה לכאורה בפריון נובעת כנראה מההצלחה במשיכת חברות בינלאומיות, שהעבירו את המטות שלהן לאירלנד כדי להינות משיעורי מס נמוכים, ובכך יחסו חלקים מהפעילות הבינלאומית שלהן (בעיקר מה שקשור לקניין רוחני) לתמ"ג של אירלנד.  בנורווגיה העלייה נובעת מתגליות נפט וגז בים הצפוני שתורמות קרוב לרבע מהתמ"ג.  גם ביוון הירידה בפריון מאז 2008 משקפת (ולא גורמת) את הירידה בתמ"ג אחרי המשבר העולמי וצעדי הצנע הדרקוניים שהוטלו על המדינה.

קריאה נוספת

דן בן-דוד, פריון העבודה בישראל, מכון טאוב.

מקורות

הנתונים מדף בנושא "GDP per hour worked" באתר של ה-OECD.

3 תגובות

  1. פרסם את 10/11/2017 ב-22:26 | Permalink | להגיב

    גם אצלנו התגלה גז והרבה. לא השפיע כידוע, אם כי השפיע מאוד על פריון הרווחים של המונופול

  2. danielkleingo
    פרסם את 12/11/2017 ב-10:48 | Permalink | להגיב

    אין הפתעות. "כבר לא אומת הסטארט אפ: הפריון בהיי-טק בצניחה", "בבדיקה ארוכת הטווח (1995–2012), עלתה רמת הפריון הישראלי השנתי ב–0.74% בלבד" , "הפריון בישראל נמוך – ובשנים האחרונות הפער מול לעולם המפותח רק גדל" (דהמרקר במאמרים נפרדים בשנים האחרונות).

    טיפ – מרכז טאוב מתעסק בנושא, ברשותם מידע רב על הפריון, שילבו נתונים מ OECD והתמג.

    אירוני – הזהירו מפני יוון, בגרף אנחנו בול יוון.

    בקשה – יש מצב לגרף יותר ברור/איכותי ?

    פריון –
    הפריון בבריטניה דעך וזו הייתה כותרת רצינית – הדברים האלה חשובים יותר מתמג – ההצגה של 'צמיחה' ו'שכר ממוצע' לציבור כאינדיקטורים יחידים גובלת בפשע ממש. אפרופו למס, וכנל לגבי שכר, מציגים ממוצע ללא חודשים ללא תעסוקה, ועוד. הפריון חשוב כיוון שמסמן התרחבות איכותית, התייעלות, של המשק. אחד המדדים החשובים ב משק מתקדם. לא חכמה אם סתם עובדים יותר כדי להפיק יותר, זה סתם עוד מאותו דבר, שזה מה שקורה בישראל. צריך לזכור שהתמג עצמו מציין מעין סהכ תעבורת כספים במשק, כולל לדוגמא המענקים מארהב ושאר ירקות, ולכן חשוב לבדוק מה בדיוק קורה במשק.

  3. danielkleingo
    פרסם את 12/11/2017 ב-11:11 | Permalink | להגיב

    נורווגיה, בערך – גם אם מוחקים את תרומת הנפט לחלוטין מהתוצר – היא מתברגת בפריון שעתי גבוה.

    משקי הבית תורמים 42% לתוצר, הוצאות המגזר העסקי 25%, הוצאות ממשלה 25%. ייצוא נפט מהווה 50% מסך כל הייצוא ומביא את המדינה למאזן מסחר חיובי התורם 8% לתוצר (ומהווה בנפרד 15% מהתמג). הנפט מוביל להשקעות לתעסוקה ולצריכה, ולכן הפריון והתוצר עולים יותר מאשר רק "סכום" הנפט. כלומר זה לא רק הנפט עצמו שתורם ישירות לתוצר. וזו נקודה חשובה 🙂 הנורווגים לא סתם מוכרים נפט הם גם הצליחו להשקיע בחכמה ולמנף את המשק שלהם. התלות בנפט כמובן מעלה דאגה רבים והם מתעסקים רבות בהקמת תעשיות והשקעות בתחומים חדשים.

    מי שמפנטז על הצלחה ישראלית ייתכן ויישאר עם לקרדה בצלחת כשיראה, כאמור, סתם הזרמת כסף בדמות גידול כמותי (סתם שינוי במאזן) ולא איכותי (אין שינוי בפריון בתעשיה במבשק). כמאמר הקלישאה יותר חשוב מאשר מה יש בידיך זה מה אתה עושה עם זה. קדיחה לתוך נתוני הפריון והתוצר מאפשר ללמוד הרבה.

טרקבאק אחד

  1. מאת מורשת נתניהו « נתונים ביום 28/03/2019 בשעה 20:53

    […]  המשק אמנם צומח, אבל לאט יחסית לפוטנציאל הצמיחה שלו.  הפריון נשאר נמוך. קצב הבנייה נשאר נמוך ומחירי הדירות ממשיכים לעלות.  […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: