כמה מפלגות צריך?

בישראל נהוגה שיטת בחירות פרופורציונאליות כלל ארציות. משמעות הדבר שמספר המושבים בכנסת משקף בצורה קרובה את מספר הקולות להן זכתה כל מפלגה. הסייג העיקרי לשיקוף מושלם הוא אחוז החסימה, שמונע ממפלגות קטנות מלהיכנס לכנסת.

ידוע כי שיטה פרופורציונאלית כזו מעודדת יצירה של מפלגות סקטוריאליות, ואכן בישראל יש מספר גדול של מפלגות המייצגות פלחים שונים באוכלוסייה. מספר המפלגות בכל בחירות מוצג בגרף הבא, יחד עם מספר המפלגות שנכשלו ולא הצליחו לקבל ייצוג בכנסת ואחוז הקולות שבוזבזו כתוצאה מכך.

parties

כפי שניתן לראות לפני המהפך התמודדו פחות מפלגות, ורק מיעוטן נשארו מחוץ לכנסת. מאמצע שנות ה-70 עד אמצע שנות ה-90 היו יותר מפלגות ובערך חציין נשארו בחוץ. מאז בחירות 1999 יש עוד עלייה במספר המפלגות, וכעת רובן אינן מצליחות להיכנס לכנסת. עם זאת מדובר במפלגות קטנות, ומספר הקולות הכולל שהולך לאיבוד הוא נמוך ונע בטווח 3-5% (אם כי יתכן שהוא במגמת עלייה מסוימת). השיא היה בבחירות 2013, אז 268,797 קולות שהם 7% בוזבזו.  אז לכאורה לפחות בחצי ממערכות הבחירות האחרונות יותר מ-95% מהבוחרים באו על סיפוקם.

אבל האם הם באמת בחרו מה שהם רצו?  מדידה ישירה יותר של ייצוגיות (או ליתר דיוק חוסר ייצוגיות) ניתן למצוא בסקר מדד הדמוקרטיה הישראלית. זהו סקר שנתי הנערך על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה, ובשני מקרים הוא כלל את השאלה "האם יש היום במדינת ישראל מפלגה שמייצגת את השקפותיך בצורה טובה?". התוצאות שהתקבלו מוצגות בגרף הבא. כפי שניתן לראות המצב עגום. למרות ריבוי המפלגות המתחרות על קולו של הבוחר, ב-2012 רוב מובהק טענו שאין מפלגה שמייצגת אותם. ב-2016 היה רוב קטן בין היהודים שאמרו שיש מפלגה כזו, אבל אצל האזרחים הערבים נשארו כמעט שני שלישים שטענו שאין.

parties-rep

מקורות

לגרף הראשון: נתוני ההצבעה כפי שהם מרוכזים באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.

לגרף השני: מדד הדמוקרטיה הישראלית 2016 , עמ' 232 שאלה 41, ומדד הדמוקרטיה הישראלית 2012 , עמ' 231 שאלה 22.

מודעות פרסומת

7 תגובות

  1. ח
    פרסם את 08/07/2017 ב-16:02 | Permalink | הגב

    צריך לקחת את הנתון של מספר הקולות שהולכים לאיבוד בפרופורציה ובהקשר הנכון, כי בכל בחירות דמוקרטיות יצוגיות בהגדרה יש מיליוני קולות שצריכים להפוך למאות קולות, המטרה היא להגיע למצב שיש שלטון לגיטימי, שגם מייצג את הציבור וגם מסוגל לקבל ולבצע החלטות. וגם שומר על הזכויות של כולם. וכל החלטה יש מישהו שלא מרוצה וחושב שפגעו בו.
    כמדומני בשיטה כמו באנגליה של חלוקה למחוזות והמנצח לוקח הכל בכל מחוז יותר מ 40% מהקולות הולכים לאיבוד. בבחירות לנשיאות בארהב נראה ש 51% מהקולות הלכו לאיבוד.
    אחוז החסימה הגבוה והסיכון של קולות שהולכים לאיבוד מעודד מפלגות להתפשר לעשות בריתות פוליטיות ולהיות פחות קיצוניות אחרת הן נענשות כי הקולות של המחנה שלהן הולכים לאיבוד.

  2. פרסם את 08/07/2017 ב-18:30 | Permalink | הגב

    מציע שתחליף את הביטוי "קולות מבוזבזים" ב"קולות בלתי-מיוצגים". השאלה האם ההצבעה למפלגות קטנות היא בזבוז אם לאו היא שאלה פוליטית ופילוסופית ואתה מקפל הכרעה בה במונח הזה.
    כמו-כן – האם הסקר השני נערך רק בקרב המצביעים? חלק ניכר מן האוכלוסיה אינו משתתף בבחירות; ובקרב האזרחים הערבים המספר גבוה עוד יותר. ובל נשכח את המצביעים ליעל בר-זוהר, בר רפאלי ותמנון ענק

    • פרסם את 08/07/2017 ב-18:55 | Permalink | הגב

      הסקר של מדד הדמוקרטיה הוא בקרב מדגם של האוכלוסיה. בהחלט סביר שחלק (ואפילו חלק גדול) של אלה שלא הצביעו חושבים שאין מי שמייצג אותם, אבל עדיין האחוז של אלה שמרגישים כך גדול בהרבה משיעור הלא מצביעים, שהיה 32% ב-2013 ו-28% ב-2015. סביר גם להניח שמי שלא מתעניין כלל במערכת הפוליטית פשוט לא היה עונה על השאלה במקום להשיב "כן" או "לא", ואחוז אלה היה קטן ביותר.

      • פרסם את 14/07/2017 ב-13:56 | Permalink

        נכון, ששיעור המרגישים-לא-מיוצגים הוא גדול בהרבה משיעור הלא-מצביעים, אבל הצבעה על כך שרבים הינם לא-מצביעים מצמצמת את הדרמטיות שבהיקף המצביעים-לכאורה המרגישים בלתי-מיוצגים בפרט ע"י מי שהצביעו לו.
        אני לא מסכים שמי שלא מתעניין כלל במערכת הפוליטית פשוט לא היה עונה על השאלה – גם בגלל שרבים מן המתעניינים מאוד במערכת הפוליטית אינם מצביעים, וגם בגלל שחוסר-העניין נובע לעתים מסלידה ותחושה לפיה אינך מיוצג.

  3. יוסי
    פרסם את 10/07/2017 ב-10:46 | Permalink | הגב

    היה מעניין לדעת כמה נפוצה ההרגשה שאף מפלגה לא מייצגת את השקפותיי כפונקציה של המפלגה לה הצבעתי בבחירות.

  4. פרסם את 10/07/2017 ב-22:55 | Permalink | הגב

    אם בין 2012 ל-2016 עלה אחוז האומרים שיש ייצוג ואף רוב קל לכך בציבור זה לא ככ 'עגום'. כמו שהעירו צריך להשוות לעולם. השיטה הרובנית מתעדפת מערכת דו-מפלגתית, הצבעה אסטרטגית, בזבוז רב של קולות, ועיוות ייצוגי מחפיר (בריטניה שיאנית ארהב גם דוגמא). מנגד כיוון שמדובר ב-'בחירות מחוזיות' הקשר לבוחר חזק וחברי הפרלמנט או בית הנבחרים שחוזרים הבייתה חוטפים על הראש.

  5. פרסם את 10/07/2017 ב-23:59 | Permalink | הגב

    נקודת השינוי של "המהפך" אינה מקרית, בגין היה ידוע בכלכלת בחירות פופוליזם ודילים, משם, פרט לשורת טראומות שהובילה לפיצול והקצנה בחברה הישראלית, גם חוזקו בהדרגה מספר מוסדות ישראלים כמו 'קנית קולות', 'כסאות מוזיקליים', 'משמעת קואליציונית'. בהיקף נמוך זה דמוקרטי, בהיקף ככ גבוה כבר לא. את כל המשחקים אפשר לראות בויזואלז המסכם את כל ההיסטוריה הפוליטית בישראל: https://cdn.static-economist.com/sites/default/files/images/2015/03/blogs/economist-explains/20150314_woc454.png

    לעיון נוסף: * בלגיה: 9 פרלמנטים עם וטו ושיא עולמי ללא ממשלה 589 יום (תקופה נפלאה: הפוליטיקאים רבו והמומחים עבדו) * דנמרק: הכי קרוב אלינו אך אחוז חסימה מזערי פחות פיצול פוליטי וממשלת מיעוט עם demand & supply (חוק בעייתי לא זוכה לרוב ועובדים על קונצנזוס ~ חוק שכירות הוגנת שפיר-שקד) * גרמניה: פרלמנטרית מעורבת * ברזיל: נשיאותית מעורבת * ארהב ייחודית בעולם רק שם קיים משטר נשיאותי רובני דו-ביתי מלא (במקומות אחרים יש קול יחסי / ריבוי מפלגות / בית עליון מוגבל). ישראלים אוהבים לקחת משם רעיונות בלי קונטקסט וזה הזוי.

    סתם סקירת רקע. השיטה הישראלית כנראה צריכה תוספת של 60 חכים אזוריים וכך האזרח יצביע ב-2 פתקים: האחד לנציג האזורי (רובני), והשני למפלגה הארצית (יחסי). בכל זאת גדלנו מ-2 מליון איש ב-1960, שזה חכ לכל 15K אזרחים, לכמעט 9 מליון איש, שזה חכ לכל 75K אזרחים, והבחירה האזורית תבטיח נציגים המחוייבים למחוז. לא הייתי סומך על סקרים של ישראלים, הם יכולים להגיד שלדעתם המפלגה מייצגת אותם נאמנה רק כי הם מתנגדים חריפים של סקטורים/רעיונות אחרים. זה לא אומר שהמפלגה שבחרו באמת מייצגת ועובדת בשבילהם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: