צי הרכב

כלי רכב ונסועה הם נושא ששומעים עליו מדי פעם בפעם, בעיקר בהקשר של פקקים והצפיפות בכבישים.  מסתבר שעם קום המדינה כלי הרכב הנפוץ ביותר היה המשאית: בשנת 1951 היו בארץ 13582 משאיות לעומת רק 9578 מכוניות פרטיות ו-7891 אופנועים, מתוך סך הכל של 34103 כלי רכב מנועיים. אבל מאז 1960 המכוניות הפרטיות לקחו את הבכורה, ומספרן עולה בהתמדה. מספר כלי הרכב השונים מוצג בגרף הבא. כיוון שניתן לצפות שהמספר יגדל עם האוכלוסייה, הנתונים מנורמלים למספר התושבים במדינה.  מסתבר שמספר המכוניות הפרטיות ל-1000 תושבים ממשיך לעלות כל הזמן, אבל סוגי רכב אחרים לא.

all-cars

יש לציין שלמרות העלייה הנמשכת ברמת המינוע (מספר כלי הרכב ל-1000 נפש), הרמה בארץ עדיין נמוכה באופן ניכר בהשוואה למדינות המפותחות. רמת המינוע ב-30 מדינות מוצגת בגרף הבא, וכפי שניתן לראות בבירור רמת המינוע בישראל היא הנמוכה ביותר בקבוצה הזו.  יש מדינות שיש בהן פי 2 יותר מכוניות לנפש. (הנתון כאל הוא מכוניות נוסעים, לא כל סוגי הרכב, בשנת 2013.)

minua

אבל מספר המכוניות זה לא הכל – השאלה היא גם כמה נוסעים בהן.  הגרף הבא מראה את הנסועה (מספר הקילומטרים בשנה) של כל כלי הרכב בארץ ביחד. כפי שניתן לראות העלייה בנסועה משקפת את העלייה במספר כלי הרכב, כאשר כל כלי רכב תורם כ-20000 ק"מ נסועה בשנה בממוצע. ניתן גם לראות שבתקופת משבר הנפט של 1973, כשהונהגה השבתה של כלי רכב ליום אחד בשבוע, הדבר אכן גרם לירידה בנסועה.

travel

ולסיום, מעניין גם להשוות בין קצב פיתוח הכבישים לקצב עליית המינוע (מספר כלי הרכב) והנסועה (מספר הקילומטרים שנוסעים). ההשוואה הזו מוצגת בגרף הבא. הגרפים מראים את השינוי היחסי משנה לשנה באחוזים. ניתן להבחין כאן במגמת ירידה כללית בקצב השינוי. מגמה זו נובעת מכך שבשנות ה-50 של המאה הקודמת מספר הרכבים היה קטן, ולכן כשהם התחילו לגדול בקצב גבוה היה מדובר בשינוי גדול באחוזים. לעומת זאת כיום, כשיש כבר המון רכבים, התוספת כל שנה היא אחוז קטן יותר.

growth-cmp

מעבר לכך, ניתן לראות שיש התאמה בין השינויים במספר הרכבים ובנסועה, פרט למקרים מיוחדים כמו בעקבות משבר הנפט של 1973. אבל כמעט תמיד הגידול ברכבים ובנסועה היה גדול יותר מהגידול באורך הכולל של הכבישים. במילים אחרות, עושה רושם שקצב הסלילה אכן נמוך מקצב הוספת הרכבים. התוצאה המצטברת של הפער הזה היא עלייה בצפיפות בכבישים.

מקורות

הנתונים האלה באים מכלי רכב מנועיים 2015, פרסום 1641 של הלמ"ס (לוחות 1 ו-6), ומלוח 24.1 של השנתון הסטטיסטי לישראל.

מודעות פרסומת

8 תגובות

  1. פרסם את 07/06/2017 ב-9:33 | Permalink | הגב

    דרור, כרגיל אתה מציג נתונים מעניינים, אבל יש בעיה אחת בנתונים האלה. יש הנחה סמויה שצריך להיות התאמה בין בגידול אורך כבישים והדרכים לגידול במספר הרכבים. בסביבה יותר הגיונית שבה התחבורה הציבורית יותר דומיננטית ויש גם חשיבות לתחבורה המונית כמו רכבות (כבדות וקלות), לא צריך יותר כבישים בשביל להסיע יותר אנשים, כי משתמשים בדרכים באופן יותר אפקטיבי (כי כל רכב נושא יותר אנשים). יהיה מעניין לראות את ההשואה בין מספר "הכסאות" הממוצע ל-1000 תושבים לעומת אורך הכבישים. אתה חושב שתוכל לייצר הערכה שכזאת? (אם נניח שבאוטובוס יש בממוצע 40 כסאות, ברכב 4 כסאות ובשאר 2).

    • פרסם את 07/06/2017 ב-9:43 | Permalink | הגב

      קצת ספקולטיבי, וגם השאלה איך לשקלל תפוסה (ואיפה יש נתונים). למשל התפוסה הממוצעת למכונית היא כנראה רק קצת מיותר מ-1.
      ויש עוד בעיות עם השוואת האורך, למשל שזה לא סופר את מספר הנתיבים, ולא עושה הפרדה בין כבישים ארוכים ושוממים בפריפריה לבין רחובות ראשיים עמוסים בערים.
      בכל אופן אני מסכים אתך שלא הכרחי או סביר שאורך הכבישים יגדל כמו מספר הרכבים, אם כי זה משתמע מהדיבורים על "צפיפות", ובכל מקרה פוסט על התחבורה הציבורית בדרך (כמעט מוכן).

      • פרסם את 07/06/2017 ב-9:46 | Permalink

        אני בינתיים עושה הערכות אצבע על הנתונים.
        בקשה/המלצה לפוסטים הבאים – שים קישור ישיר לנתוני המקור או אפילו לקובץ שעליו עיבדת את הנתונים (בשביל אנשים כמוני :))

  2. פרסם את 08/06/2017 ב-0:40 | Permalink | הגב

    אותי היה מעניין לראות כמה שטח נשאר בכלל לבזבז על כבישים בארץ הזו. כל הזמן גידול וגידול וגידול – איפה ישימו בסוף את הכל? (מניד בראשו בצער) נסועה ורכבים ונסועה היישר אל קצה המצוק.

  3. ח
    פרסם את 08/06/2017 ב-8:02 | Permalink | הגב

    בהמשך ל 2 einpoklum – העם דורש גרף שטח המדינה לאדם וגרף שטח המדינה ללא כבישים ומחלפים לאדם לפי שנים ובהשוואה ל OECD

  4. פרסם את 08/06/2017 ב-8:42 | Permalink | הגב

    מעניין.
    נתקלת במקרה בנתון של מספר הק"מ הממוצע שנוסע רכב במדינות ה-OECD?
    ידוע שבישראל רכבים נוסעים הרבה- ומכאן אפשר לנחש שייתכן והגדלת כמות הרכבים בישראל לא בהכרח מגדילה את הנסועה הכוללת אלא את פיזור הנסיעות בין רכבים.

  5. פרסם את 28/07/2017 ב-14:43 | Permalink | הגב

    תיקון לגרפ השני מלמעלה: בארצות הברית יש בערך 800 מכוניות נוסעים לכל 1000 נפש, לא 400 כמו שמופע בגרפ.

    https://energy.gov/eere/vehicles/fact-841-october-6-2014-vehicles-thousand-people-us-vs-other-world-regions

    • פרסם את 28/07/2017 ב-15:46 | Permalink | הגב

      לפי הטבלה של הלמ"ס (שמקורה בנתונים של מרכז מחקר תחבורה בינלאומי שקשור ל-OECD) אכן יש בארה"ב כ-850 כלי רכב ל-1000 נפש, אבל רק כ-400 הם "רכב נוסעים". אני מסכים אתך שהפער הגדול הזה מפתיע, אבל זה מה שהם אומרים. השתמשתי בנתוני "רכב נוסעים" כי אותם יש עבור יותר ארצות. גם בישראל יש הפרש, אבל יותר קטן: 350 לעומת 290.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: