הגרעון

לפני כמה שנים כשהתחלתי לצייר גרפים של התקציב המדינה אחת המטרות הייתה להציג גם את הגרעון.  חשבתי שזה יהיה פשוט: אם יודעים מה ההכנסות ומה ההוצאות ההפרש הוא הגרעון.  זה היה נאיבי בלשון המעטה.  בסופו של דבר כתבתי פוסט על למה זה מסובך יותר, ולא כתבתי על הגרעון עצמו, כי לא היה ברור איך לעשות את החישוב הנכון מתוך הנתונים של אתר התקציב הפתוח.

אלא שיש עוד אופציה: אתר החשב הכללי מפרסם גם הוא מגוון נתונים על תקציב המדינה, כולל נתונים ישירים על הגרעון.  כמובן גם זה לא לגמרי פשוט, כי יש לא פחות מ-4 מתחרים על התואר.  ראשית יש להבחין בין "הגרעון ללא מתן אשראי נטו" לבין "הגרעון למימון" (זה חלק ממה שכתבתי עליו אז, וכנראה הגרעון ללא אשראי הוא המשקף יותר את פעולות הממשלה).  שנית, לכל אחד מהם צריך לבחור בין נתוני התקציב המקורי לנתוני הביצוע.  אבל במקום לבחור אפשר גם להציג את כולם ביחד.  יש נתונים נגישים ל-20 שנה.

deficit

אז מה אנחנו רואים כאן:

  • הפער בין הגרעון ללא מתן אשראי לבין הגרעון למימון קטן, אז לא צריך להתעמק בזה, ואפשר להתעלם מהקווים המקווקווים.
  • הפערים בין הגרעון כפי שהוא מוצע בחוק התקציב (הקו הסגול) לבין הגרעון בפועל בסופו של דבר (הקו האדום) הם עצומים.  בשנים בודדות אין פער, אבל ברוב יש, והוא יכול להגיע ל-20 מיליארד שקל.
  • יתרה מזאת, הצורות של הגרפים שונות לגמרי, ויש שנים שבהן קו אחד יורד והשני עולה, ואפילו בתלילות. מה שאומר שאין אפילו יכולת אמיתית לחזות מגמות.
  • עליות חדות בגרעון קורות בעקבות משברים כלכליים.

הגרף הנ"ל מראה את הגרעון בשקלים (מתוקן לאינפלציה).  אבל יותר מעניין לראות איך זה יחסית לדברים אחרים.  למשל, לבן אדם מן הישוב 20 מיליארד שקלים נראה המון, אבל מה זה בשביל מדינה שלמה?

נרמול אפשרי אחד הוא להסתכל על הגרעון לעומת כלל התקציב.  הגרף יוצא ממש ממש דומה, כאשר השיא (בשנת 2009) הוא גרעון של כ-17% מהתקציב!  לפחות זה היה צפוי בחוק התקציב המקורי (בגלל צעדים שננקטו בעקבות המשבר הכלכלי העולמי).  אבל היו גם לא מעט שנים אחרות שבהן הגרעון היה 10% מהתקציב ומעלה, מה שמראה על בעיה בהתאמת ההוצאות להכנסות.

נרמול שני מקובל יותר הוא להסתכל על הגרעון יחסית לתמ"ג.  ויש גם נתונים מבנק ישראל על הגרעון כאחוז מהתמ"ג, ליותר שנים ממה שיש אצל החשב הכללי.  כמובן גם שם יש כמה גרסאות, כולל הבחנה בין "גרעון כולל" ל"גרעון שוטף" ובין גרעון הממשלה הרחבה (כולל רשויות מקומיות ומוסדות ציבוריים שונים) לממשלה בלבד.  הכי דומה (לגרעון האמיתי, כלומר בביצוע התקציב) יצא הגרעון הכולל של הממשלה בלבד.

deficit-gdp

אז גם כאן יש תנודתיות רבה (ובעצם שוב זה כמעט אותו הגרף), עם גרעון שמגיע לעיתים עד כ-5% מהתמ"ג.  וכיוון שהתקציב במגמת ירידה יחסית לתמ"ג, הרושם של עליה מסוימת בגרעון אחרי 2008 בגרף הקודם די נעלם.

המסקנה העיקרית: הויכוחים המתוקשרים בין ראשי האוצר, בנק ישראל, וראש הממשלה על יעד הגרעון (ובאופן מעשי עד כמה צריך לקצץ בתקציב או לא) לפני אישור כל תקציב חדש נראים די מגוחכים.  הרבה פעמים הם מתווכחים על חצי אחוז מהתמ"ג, בזמן שחוסר הוודאות לגבי מה יקרה באמת הרבה יותר גבוה.

מקורות

נתוני ביצוע התקציב (והגרעון) של החשב הכללי

נתוני הגרעון של בנק ישראל

מודעות פרסומת

4 תגובות

  1. עומרפ.
    פרסם את 15/05/2017 ב-9:09 | Permalink | הגב

    שתי תהיות/מחשבות:
    א. גירעון לכאורה זה פתיחת חוב חדש ולכן משרד האוצר מזהיר נגד זה. אבל חלק מהתקציב מופנה להחזרי חובות (נדמה לי ותקן אותי אם אני טועה) ולכן הגרעון המופיע פה לא משקף את את הגידול או הצמצום בחוב של ישראל. כראיה, הרבה
    מדברים על זה שישראל בעשורים האחרונים היא מדינה שבאופן יוצא דופן הפחיתה יחס החוב-תוצר שלה – דבר אשר לא משתקף כלל בגרף.למעשה, לכאורה אפשר שהגירעון בשנה יהיה 5% תמ"ב אבל החוב של ישראל לא גדל כי אותם
    אחוזים הלכו להחזרי חוב (זה נקרא 'מיחזור חוב').
    ב. מעניין אם העלייה בגרעונות אחרי משברים כלכליים נובע מצמצום בגבייה או ממדיניות הגדלת הוצאה ממשלתית כדי לעודד צמיחה (מדיניות אנטי-ציקליקאלית)

    • פרסם את 15/05/2017 ב-9:33 | Permalink | הגב

      א. אכן כאן זה רק הגרעון. גרף של החוב המצטבר בקרוב.
      ב. אכן מעניין 8-).

  2. פרסם את 22/05/2017 ב-18:53 | Permalink | הגב

    * לא ברור שתקנון לפי האינפלציה הוא הדבר הנכון לעשות. אחרי הכל, הגירעון אינו סכום כסף שבידי אדם פרטי אשר מוציא כספים לפי מדד המחירים לצרכן. תוכל להסביר את הבחירה?
    * אם כבר רוצים להתייחס לגירעון ככסף לצריכה פרטית-כללית, הלא נכון יותר להוסיף גם תיקנון גם לפי גודל האוכלוסיה?
    * אם לא רוצים להתייחס לגירעון כמו כסף לצריכה פרטית, אולי כפי שרמז עומר פ. עדיף לתקנן לפי תמ"ג או אפילו תל"ג?

    • פרסם את 28/05/2017 ב-13:40 | Permalink | הגב

      תקנון לפי אינפלציה סביר כדי לקבל מושג על מה אומרים הנתונים מלפני עשרות שנים. נניח שהיו נתונים עםד 20 שנים אחורה, אז אם לא מתקנים לאינפלציה כל מה שקרה לפני 1984 נראה כמו 0 יחסית לסכומים הנומינליים היום.
      לגבי אפשרויות אחרות, אכן הגרף השני הוא תקנון לפי התמ"ג.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: