הצלחה היסטורית

אם תשאלו את האדם ברחוב מה ההצלחה הגדולה של הממשלה בשוק התקשורת, אני מניח שרבים יציינו את כחלון והמהפכה במחירי הסלולר.  אבל הייתה הצלחה אפילו יותר גדולה בעבר, עם בזק.

למי שעוד לא נולד אז, הנה הסיפור.  עם קום המדינה משרד הדואר היה אחראי גם על שרותי הטלפון.  אחראי אומר שזה היה שרות ממשלתי (כמו הדואר) – המרכזות היו שייכות לממשלה, הטכנאים היו עובדי ממשלה, והניהול היה ממשלתי.  מבחינה תקציבית זה אמר שלא היה קשר בין ההכנסות להוצאות: ההכנסות הלכו לאוצר, ואת ההוצאות היה צריך לאשר במסגרת התקציב.  התוצאה הייתה חוסר השקעה בתשתיות ובכוח אדם, ורמת שרות נמוכה.  אז נכון שמשנות ה-60 שרות הטלפונים התפשט בקצב מואץ, אבל זה ממש לא עמד בביקוש, ואנשים נאלצו לחכות בתור חודשים ואפילו שנים כדי שיתקינו אצלם בבית קו טלפון.  השיא היה בשנת 1983, אז מספר הקוים המותקנים היה טיפה יותר ממיליון, ומספר הממתינים לקו היה רבע מיליון.  הגרף הבא ממחיש זאת ומראה את מספר הקווים והממתינים יחסית לגודל האוכלוסייה.

phones

ולמה זה היה השיא? כי ב-1984 התחילה לפעול בזק, שהוקמה כחברה ממשלתית בדיוק כדי לפתור את הבעיות האלה. ואכן כוח האדם ואיתו קצב העבודה גדלו, ותוך כ-6 שנים בעיית ההמתנה לקו נפתרה.  בזק המשיכה לעשות חיל והמדינה התחילה למכור מניות שלה ב-1989, ולבסוף הפריטה אותה בשנת 2005.

במקביל צומצם המונופול של בזק על שוק התקשורת ונוצרה תחרות בין ספקים.  אבני דרך ראויות לציון היו:

  • התחלת שירות סלולרי על ידי חברת פלאפון ב-1986.  השירות נהיה פופולארי יותר עם כניסת סלקום ב-1994 ופרטנר ב-1999.  פלאפון נרכשה על ידי בזק והפכה לחברת בת.
  • פתיחת שוק השיחות הבינלאומיות לתחרות בשנת 1997, וכניסת החברות קווי זהב (עם הקידומת 012) וברק (013).  בזק סיפקה שירות מתחרה באמצעות חברת הבת בזק בינלאומי (014).
  • הפעלת שירות פס רחב לתקשורת נתונים (ADSL) בשנת 2000.  כתוצאה לא היה צורך יותר בקו טלפון יעודי כדי להתחבר לרשת האינטרנט.
  • פתיחת שוק השיחות בתוך הארץ לתחרות בשנת 2006, תוך שימוש בתשתית כבלים (HOT) או אינטרנט (012 קווי זהב).
  • רפורמת הסלולר ב-2010, שגרמה לירידת מחירים חדה ולהעדפה גוברת של טלפונים סלולריים על פני קוויים.

כתוצאה מכל זה מספר הטלפונים הקוויים נמצא בירידה מאז 2001.

מקורות

הנתונים על מספר קווי הטלפון והממתינים מהשנתון הסטטיסטי של הלמ"ס.  כמו בהרבה מקרים גם כאן מדובר באיסוף נתונים מהרבה שנתונים שונים, כי כל אחד מכיל מידע רק אודות שנים ספורות.

מודעות פרסומת

4 תגובות

  1. רוחלה פייטלסון
    פרסם את 29/04/2017 ב-12:24 | Permalink | הגב

    תודה, מעניין! בהחלט זוכרת שנים אלה…..

  2. פרסם את 29/04/2017 ב-14:02 | Permalink | הגב

    רגע, אבל קצב עליית מס' הקווים לנפש נשאר דומה לפני ואחרי הקמת בזק. אולי הירידה במספר הממתינים יכולה להיות מוסברת פשוט ברווייה הולכת וגוברת בתפוצת הקווים, כך שמספר הדרישות החדשות הלך ופחת?

    • פרסם את 29/04/2017 ב-17:19 | Permalink | הגב

      לא, אם מסתכלים טוב (או מחזיקים סרגל לאורך הקו על המסך) רואים שהקצב עלה, והשיפוע יותר תלול אחרי 1984.

      • פרסם את 29/04/2017 ב-19:01 | Permalink

        אבל: 1. השיפוע החל לעלות עוד לפני תחילת פעילות בזק. 2. השיפוע אמנם עלה בתקופה שבין 1984 ל-1988 לעומת תקופה דומה לפני כן, אבל זו לא עליה משמעותית במיוחד; כפי שאמרת, צריך סרגל בשביל להבחין בה היטב. ולו היה המשך באותו שיפוע, ההפרש היה קטן בהרבה מן הירידה במספר הממתינים לנפש.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: