העברות

במדינת ישראל מופעלים מספר מנגנונים שנועדו לצמצם את איהשוויון.

  • שכר מינימום. זהו השכר המינימאלי ברוטו שמעסיק חייב לשלם לעובד עבור חודש עבודה במשרה מלאה, וממנו נגזרים שכר המינימום לנוער ושכר המינימום ליום עבודה ולשעת עבודה. חוק שכר מינימום קיים מאז 1987, כשלפני זה הייתה התייחסות לשכר מינימום בהסכמים הקיבוציים בין ההסתדרות למעסיקים.

  • מסים פרוגרסיביים. מסים ישירים כמו מס הכנסה והתשלומים לביטוח לאומי הם פרוגרסיביים, כלומר האחוז מההכנסה שצריך לשלם אינו קבוע אלא גדל עם ההכנסה. בפרט, יש סף תחתון, וכתוצאה ממנו חצי מהעובדים אינם משלמים מס הכנסה כלל. תוצאת לואי, אגב, היא שקיצוץ במסים בעצם מגדיל פערים, כי מי שנהנים ממנו הם העשירים יותר שמשלמים מיסים ואחרי הקיצוץ משלמים פחות. מי שלא משלם לא נהנה מהקיצוץ.

  • מס הכנסה שלילי. זוהי תמיכה שניתנת על ידי המדינה, מאז 2008, באמצעות רשות המיסים, למי שהכנסתם מעבודה נמוכה ולפיכך הם אינם משלמים מס הכנסה.

  • הבטחת הכנסה. זוהי גמלה של המוסד לביטוח לאומי הקיימת מאז 1982, וניתנת למי שאין לו הכנסה כלל. בנוסף יש גמלת השלמת הכנסה למי שיש לו הכנסה אבל היא נמוכה ולא מספיקה לקיום סביר.

ההשפעה של כל המנגנונים האלה מודגמת בגרף הבא.  מה שרואים כאן הוא חלוקת ההכנסה הכלכלית (מה שמקבלים ברוטו) בין העשירונים השונים: העשירון התחתון מקבל רק 0.2% מההכנסה הכוללת, העשירון השני 2%, וכך הלאה עד העשירון העליון שמקבל לא פחות מ-32.2%. אבל אחרי מיסים ותשלומי העברה (מה שנקרא הכנסה פנויה) הפערים מצטמצמים במקצת: העשירון התחתון למשל עולה ל-2%, והעליון יורד ל-26.2%. אז עדיין יש פערים משמעותיים, אבל איהשוויון קטן במקצת.

asironim-mod

ניתן לכמת את איהשוויון וכמה הוא השתנה על ידי מדד ג’יני. התוצאה מוצגת בגרף הבא. כפי שניתן לראות יש ירידה משמעותית במדד לאחר תשלום מסים וביצוע תשלומי ההעברה כמו הגמלאות של הביטוח הלאומי (הם נקראים תשלומי העברה כי מדובר בהעברת כספים מחשבון לחשבון ללא תמורה). [עדכון: טווח הנתונים הוגדל משמעותית — הגרף המקורי הכיל נתונים מ-1999 והלאה בלבד]

gini-mod

אם מסתכלים על השינוי במדד ג'יני לאורך השנים, רואים כמה תופעות מעניינות:

  • מאמצע שנות ה-70 עד תחילת שנות ה-2000 המדד במגמת עלייה. זה אומר שאי-השוויון גדל. אבל אפשר לראות שהפער בין הקווים גם גדל, ואי-השוויון בהכנסה הפנויה גדל יותר לאט מאי-השוויון בהכנסה הכלכלית. המשמעות היא שמנגנוני הרווחה עבדו כדי להאט את קצב עליית אי-השוויון.
  • בין 2003-2006, כשביבי נתניהו היה שר האוצר בממשלת שרון, יש תופעה יחודית: אי השוויון בהכנסה הכלכלית ירד, ואי השוויון בהכנסה הפנויה דווקא עלה. זה משקף את הצעדים של נתניהו לקיצוץ התקציב והקטנת תשלומי ההעברה.
  • מאז 2006 יש שיפור המתבטא בירידה באי-השוויון. אבל שוב הירידה באי-השוויון בהכנסה הכלכלית חדה יותר, ואילו אי-השוויון בהכנסה הפנויה ירד במידה מועטה בלבד.

מקורות

הגרף הראשון מתבסס על נתוני דוח ממדי העוני והפערים החברתיים 2015 של המוסד לביטוח לאומי.

הגרף השני (המעודכן) מתבסס על און וינקלר, מאחורי המספרים: דמוגרפיה פוליטית בישראל, קתדרת חייקין לגיאואסטרטגיה אוניברסיטת חיפה 2015, לוח 3.3, עם השלמות מדוח ממדי העוני והפערים החברתיים 2016, המוסד לביטוח לאומי, לוח 12.

מודעות פרסומת

טרקבאק אחד

  1. מאת הטבות ואי-שוויון « נתונים ביום 03/07/2017 בשעה 21:14

    […] הפוסטים הקודמים הראיתי נתונים על איך תשלומי העברה מקטינים את אי-השוויון.  זה נכון לגבי הכנסות של יחידים.  אבל אצל חברות זה הפוך: […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: