כחלון

נכון שעוד לא עבר מספיק זמן מאז שכחלון נכנס למשרד האוצר, ובכל זאת שני עדכונים של נתונים מהעבר ואיך שהם נראים כיום.

נושא בולט על סדר היום ממשיך להיות מחירי הדירות.  אז הנה מחירי הדירות בהשוואה לאינפלציה ולמשכורות מאז 1993.  האמת, אין לי מה לחדש על מה שאומרים בכל העיתונים: מחירי הדירות פשוט ממשיכים לעלות, למרות כל מאמצי הממשלה וכחלון לעצור אותם.  המחירים ב-2016 גבוהים ב-116% (שזה אומר שהם גבוהים פי 2.16) ממה שהם היו ב-2007.  אבל חלק (קטן) מזה הוא בגלל האינפלציה.  אפשר כמובן לתקן לאינפלציה, אבל בעצם מה שיותר מעניין הוא המחירים יחסית למשכורות.  אם המשכורות היו עולות באותה מידה, לא היית בעיה.  אבל המשכורות עלו הרבה פחות.  לכן מחירי הדירות ב-2016 גבוהים ב-69% ממה שהיו ב-2007 יחסית למשכורת ממוצעת.  (הפוסט הקודם מראה גרפים שמדגימים את היחס זה עד 2014).

diyur

הנושא השני כרגיל עובר מתחת לראדאר, כי יש דברים יותר מעניינים באותו הזמן.  מדובר בחוק ההסדרים, אותו חוק כלבו שהומצא אחרי משבר האינפלציה של שנות ה-80 ומאפשר לממשלה (ובעיקר למשרד האוצר) לדחות חוקים אחרים ולהעביר כל מיני רפורמות שאחרת הם לא היו יכולים להעביר בכנסת.  משבר האינפלציה מזמן מאחרנו, אבל חוק ההסדרים רק גדל.  בפעם הקודמת תיעדתי איך נתניהו השתמש בו כדי לעקוף את הכנסת, והגדיל אותו כשנבחר לראשות הממשלה וכשמונה לשר האוצר (עוד פרטים בפוסט הקודם).  לפיד עשה צרות וניסה לצמצם את החוק הלא דמוקרטי הזה.  כחלון לעומתו אימץ את החוק בהתלהבות, והגיע לשיאים חדשים שמשאירים את השיאן הקודם שטייניץ הרחק הרחק מאחור, ואת הדמוקרטיה והכנסת עוד יותר מאחור.  הגרף מראה את אורך החוקים בדפים, שזה יותר משקף מאשר סעיפים, כי יש סעיפים של שורות ספורות ויש סעיפים של עמודים רבים.  (שתי שיטות הספירה לא יודעות להבחין בחשיבות של הנושאים המועברים ובהשפעה שלהם — בשביל זה צריך לקרוא את כל החומר ולהבין את ההקשר, וזה עבודה לדוקטורט, לא לבלוג שהוא תחביב.)  ב-2007 היועצת המשפטית של הכנסת ניסחה הנחיות על מה ראוי שיהיה או לא יהיה כלול בחוקים האלה.  מאז שנתניהו חזר לראשות הממשלה מצפצפים עליה.

hesder

מקורות

כמו בפוסטים הקודמים באותם נושאים — מחירי דירות, משכורות ואינפלציה מהלמ"ס.  מס' העמודים בחוקי ההסדרים למיניהם פשוט מעיון בחוקים כפי שהם מתפרסמים באתר הכנסת.  אבל בחלק מהמקרים זה לא נקרא בשם חוק ההסדרים אלא בשם אחר, ובשנתיים האחרונות זה מפוצל לשני חוקים שמועברים באותו היום.

מודעות פרסומת

11 תגובות

  1. פרסם את 18/02/2017 ב-12:51 | Permalink | הגב

    מעניין שבעוד שבארבעת הממשלות הקודמות מספר העמודים בחוק ההסדרים קפץ בשנה הראשונה, אך היה קטן יותר בשאר שנות הממשלה – הפעם נתניהו וכחלון הניחו חוק הסדרים עבה יותר מהראשון של הממשלה הנוכחית.

  2. דוד
    פרסם את 18/02/2017 ב-13:01 | Permalink | הגב

    בקטע על מחירי דירות היתה השוואה למשכורת ממוצעת, כאשר ההשוואה המתבקשת היא למשכורת חציונית (ולמעשה גם משכורת חציונית במשק ראוי שתתוקנן לפי כמות האנשים בשוק העבודה והמבנה הדמוגרפי המשתנה, אבל ניחא)

    • פרסם את 18/02/2017 ב-17:39 | Permalink | הגב

      וודאי. אבל למרבה הצער מה שהלמ"ס מפרסם (וקיים שנים רבות אחורה) זה ממוצע.

  3. וירג'יניה
    פרסם את 18/02/2017 ב-14:09 | Permalink | הגב

    היי,
    אולי כדאי לתקן את מס' העמודים של חוק ההסדרים כך שיהיה יחסית למס' השנים שחוק ההסדרים חל עליהן (תקציב דו שנתי לעומת תקציב שנתי).

    • פרסם את 18/02/2017 ב-17:40 | Permalink | הגב

      אני לא רואה סיבה נרמל ככה. זו הצורה שהם העבירו את השינויים האלה, והשינויים האלה לא תלויים בזמן ולא מתכלים עם הזמן.

      • וירג'יניה
        פרסם את 22/02/2017 ב-15:32 | Permalink

        נשמע הגיוני שאם אתה מעביר חוק הסדרים אחד שיחול על שנתיים, שהוא יהיה עם נפח כמו של שני חוקי הסדרים שכל אחד חל על שנה.

      • פרסם את 22/02/2017 ב-15:36 | Permalink

        וגם תקציב לשנתיים צריך להיות פי 2 יותר ארוך מתקציב לשנה?

  4. פרסם את 20/02/2017 ב-4:42 | Permalink | הגב

    מצטרף לדויד זה חסר ערך לקחת ממוצע למ"ס.
    ומוסיף: גם חסר ערך לקחת ברוטו….. וגם קשה להסתמך על הלמ"ס…. אבל נעבוד עם מה שיש…. יש שכר חציוני לפי בט"ל ראה עמוד 8 ב PDF של ביטוח לאומי. אולי צריך לחטט בפנים. לא הצלחתי עם האקסל נתקע לי עם הלינקים שלהם. בקיצור אם יש נתונים עד 2014 וללא 2015/2016 הייתי מציע להשליך מהמגמה של 2000-2014 למגמה של 2015-2016.

    עכשיו ככה, ללשכת השמאים יש אינדיקטור אחר למחירי דירות (כחלון לא אהב ואמר שמעכשיו משתמשים בלמס), שעולה יותר מהלמ"ס. עד כמה שאני זוכר ובאופן כללי השמאים לוקחים מחיר ממוצע של דירה ממוצעת, ואילו הלמס לוקח מחיר ממוצע של כל הדירות, שזה משלים.לפי טענות OECD והבנק העולמי יש בעיה כללית בנתוני הלמס (באופן כללי חישובים לא טובים). אין לנו כאן מה לעשות עם זה.. בחו'ל יש מדדים נוספים לאינפלציה אולי בישראל גם?. לפי טענות באוצר השכר החציוני עלה אף יותר מהשכר הממוצע…

    אצרף לינק אבל כל הנתונים זמינים אם תחפש בגוגל כך:

    "סקרים תקופתיים – שכר והכנסות מעבודה לפי יישוב ומשתנים כלכליים שונים 2014 (מס' 279 ) מחבר : מרק רוזנברג מועד פרסום : 09/2016"

  5. פרסם את 20/02/2017 ב-5:23 | Permalink | הגב

    לא חושב שהייתה קמה "מהומה" אם מחירי הדיור היו עולים "רק" ב-70% על פני 8 שנים. גם במדד סהכ-משכורות-לדירה עלינו במשהו דומה (מ 99 ל 155 בערך משכורות חודשיות לדירה ממוצעת אחת). צריך לבדוק הכל עם חציוני הרי זה חצי מהאוכלוסיה. הנתונים האלה קיימים עם משכורת ממוצעת במשרד הבינוי והשיכון (לינק מצב ו/או לחפש בגוגל "מספר המשכורות הנדרשות לרכישת דירה (1) משרד הבינוי והשיכון"). רק שאנחנו צריכים את זה עם חציוני.

    ההתפלגות בישראל זוועתית. בארהב ואנגליה יחס שכר ממוצע למדיאני ב -2013 הוא גג 35%. כלומר מי שהרוויח בממוצע היה פי 1.3 ממה שהרוויח החציוני. בישראל זה 10,000/6,700 לערך שזה פי 1.5. הממוצע לא מייצג נאמנה את האוכולוסיה.

  6. פרסם את 16/04/2017 ב-2:04 | Permalink | הגב

    א.ד. מזכיר, ובצדק את השכר החיצוני, שהוא כמובן מדד מוצלח יותר מאשר השכר הממוצע כדי להעריך את השינוי במחירי הדירות.. אבל – זה לא מספיק. לכל הפחות יש צורך לשקלל את היקף ההשתתפות בכוח העבודה (לא את מספר ה'מובטלים' שהוא מספר מבושל לחלוטין). מעבר לכך נכון היה להתייחס להכנסה הפנויה נטו ולא לשכר – שהרי חלק מן האוכלוסיה הם עצמאים, וכן ישנן הכנסות מקצבאות וממקורות אחרים.

    • פרסם את 16/04/2017 ב-10:02 | Permalink | הגב

      בהחלט. go for it. אבל (א) אין נתונים נגישים לאורך זמן, ו-(ב) אין לי מספיק זמן נגיש, אז אני מסתפק בהצגת הנתונים הרשמיים ולא מבצע מחקר עצמאי.

2 מעקבי קישורים

  1. מאת ממוצע וחציון « נתונים ביום 16/04/2017 בשעה 19:18

    […] עם "זנב כבד".  ולפני חודשיים כשעדכנתי פוסט על מחירי הדירות ביחס למשכורת הממוצעת א.ד. הפנה את תשומת ליבי לכך שיש נתונים על המשכורת […]

  2. מאת מילה טובה « נתונים ביום 29/09/2017 בשעה 12:36

    […] כללי אני לא אוהב את חוק ההסדרים.  אבל בזה של 2017 יש גם רפורמה שאני תומך בה: תקנות שאמורות […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: