דע מאין אתה בא

גלי העליה הם חלק מהותי מההיסטוריה של המדינה, ומסתבר שהלמ"ס מתחזקת נתונים על זה למאה השנים האחרונות (הנתונים על העליה הראשונה והשניה, בין 1882-1915, כלליים ביותר בלי שום פרוט, ובין 1915-1918 כנראה לא היתה שום עליה משמעותית בגלל מלחמת העולם הראשונה).  מה שהכי נגיש הוא המספרים הכוללים והחלוקה לפי יבשת מוצא, כאשר אירופה כולל את מזרח אירופה ובעיקר את ברה"מ ורוסיה, אסיה זה בעיקר ארצות ערב כמו עירק, ואפריקה זה בעיקר ארצות ערב כמו מרוקו.  התמונה הכללית היא כדלקמן:

olim

אז כידוע עליה באה בגלים.  מה שבולט מיד הוא גל העליה העצום עם קום המדינה, וגל העליה הגדול מרוסיה (ואוקראינה) בשנות ה-90 של המאה הקודמת.  ביניהם יש גלי עליה יותר קטנים ממרוקו (בעיקר בשנות ה-60) ומברה"מ (שנות ה-70), שדומים לעליה החמישית בשנות ה-30. חוץ מזה אפשר לראות את הדומיננטות המוחלטת של (מזרח) אירופה לפני קום המדינה, את המיעוט היחסי של עולים מארצות ערב בסך הכל הכללי, ועד כמה העליה מאמריקה (הצפונית והדרומית ביחד) קטנה, כשלפני קום המדינה ובשנים הראשונות היא זניחה לחלוטין.

מעבר למספרים האבסולוטיים, מעניין גם לראות מה היחס בין העליה לבין הישוב היהודי שהיה קיים כבר בארץ בכל שנה.  את זה רואים בגרף הבא, שמראה את מספר העולים לכל 1000 תושבים יהודיים.

olim-rate

כאן רואים שבאופן יחסי העליות השלישית, הרביעית, והחמישית היו לא יותר קטנות מהעליה ההמונית עם הקמת המדינה.  הצרוף של המספרים האבסולוטיים הגבוהים (170-240 אלף עולים בשנה) עם היחס העצום (שיא של מעל 250 עולים לכל 1000 תושבים בשנת 1949) מסביר את הקשיים והכשלים בקליטת העליה בשנים הראשונות.  העליה מרוסיה ארבעים שנה מאוחר יותר הייתה באופן יחסי הרבה יותר קטנה — אפילו יותר קטנה מהעליה ממרוקו בשנות ה-60 חוץ מבשנתיים הראשונות, ורוב הזמן די דומה לעליה מברה"מ בשנות ה-70 (אם כי יותר ארוכה).

מקורות

מספר העולים בכל שנה והחלוקה ליבשות מלוח 4.2 בשנתון הסטטיסטי לישראל של 2016.  הנתונים בלוח הזה לשנים שלפני קום המדינה ניתנים עבור טווחים של שנים, אז הפרוט של המספר כל שנה בא מהמידע על הקצב להלן, והחלוקה ליבשות נעשתה לפי אותו היחס לכל שנה בטווח.  האנוטציות לגבי ארצות ספציפיות מתבססות על שנתונים שונים, שכן המידע הזה ניתן כל פעם רק לגבי שנים ספורות (למשל השנתון הראשון מ-1950, לוח ג/5).

המידע על קצב העליה עד 1980 מלוח ה/1 של השנתון לשנת 1981, שנותן מספר כולל ויחס לכל שנה.  את שאר השנים השלמתי ממספר העולים הכללי לעיל מחולק בגודל האוכלוסיה היהודית כל שנה.

מודעות פרסומת

הערה אחת

  1. פרסם את 23/09/2016 ב-8:48 | Permalink | הגב

    כרגיל מעניין. תודה.
    אם "רואים שבאופן יחסי העליות השלישית, הרביעית, והחמישית היו לא יותר קטנות מהעליה ההמונית עם הקמת המדינה" אז זה כנראה נכון גם לגבי העליות הראשונה והשניה, שלא מופיעות בגרף – נכון? בהסתמך על ויקיפדיה בה כתוב כי בעליה הראשונה עלו כ 25,000 איש ובשניה 35,000.
    עם זאת, ההשוואה לעליה ההמונית בשלוש שנות המדינה הראשונות כנראה מתאימה יותר לעליות הרביעית והחמישית (כלומר, פחות מתאימה לעליה השלישית).

טרקבאק אחד

  1. מאת נתונים ביום 22/10/2016 בשעה 22:19

    […] השמאלי.  ההתפלגות שם היא ההתפלגות בסוף 1948.  זה הזמן של העליה הגדולה עם קום המדינה, כשבשנת 1949 האוכלוסיה גדלה בכ-25% תוך שנה […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: