מחווה לפלייפייר

כל הנושא של גרפיקה סטטיסטית (כלומר הצגת נתונים בגרפים במקום בטבלאות מספרים) הומצא על ידי סקוטי בשם וויליאם פלייפייר (Playfair) בשלהי המאה ה-18.  ביתר פרוט, בשנת 1786 הוא פרסם את האטלס המסחרי-פוליטי, שבניגוד לכל אטלס נורמלי לא הכיל מפות אלא גרפים.  העותק שיש לי הוא מהמהדורה השלישית, שיצאה ב-1801 (לא מקורי אלא מהדורת פקסימיליה שפורסמה לפני עשור וקניתי במבצע).  זה ספר קטן למדי, וכשני שלישים של הגרפים מתארים את מאזן הסחר של בריטניה עם ארצות שונות לאורך כל המאה ה-18, כולל למשל הסחר עם אמריקה ועליתו לא רק לפני אלא גם אחרי מלחמת העצמאות האמריקאית, הסחר עם צרפת עד המהפכה שסבל ממיסים כבדים והברחות, וסחר העבדים עם אפריקה שמתואר כבלתי מוסרי בעליל ומציג את הארופאים כנבלות.  גרפים נוספים מראים את החוב הלאומי ואת הוצאות הביטחון.  אז כמחווה לפלייפייר, הנה כמה נתונים על מאזן הסחר של ישראל, כפי שהם מתוארים בשנתון הסטטיסטי בפרק 16.

הגרף הראשון הוא פשוט מאזן סחר החוץ הכללי של ישראל לאורך השנים.  אין לי נתונים ל-100 שנים כמו שהיו לפלייפייר, ואפילו לא מקום המדינה, אלא רק מאז 1980 (כשיהיה לי מרץ אולי אנסה להשלים משנתונים ישנים יותר).  הערכים הם מיליונים של דולרים, מתוקנים לאינפלציה, כלומר לפי הערך הנוכחי.  אז באופן כללי סחר החוץ גדל יפה ברוב 30 השנים האחרונות פרט לנפילות כתוצאה מפיצוץ בועת הדוט-קום והאינתיפדה השניה בשנת 2000 והמשבר העולמי של 2008/9, ואין פער גדול בין יבוא ליצוא, אם כי בשנות ה-80 וה-90 היה גרעון מסויים, ובשנים האחרונות יש נטיה לעודף קטן.

trade-tot

(כמה הערות על הנתונים — כמו תמיד, זה לא כל כך פשוט.  ראשית בשנתון יש התיחסות נפרדת לסחורות ושרותים.  לגבי סחורות אפשר להתחיל מהיבוא או היצוא הכוללים (ברוטו).  מזה צריך (אולי) להוריד החזרות של יבוא או יצוא כדי לקבל ערכים נטו.  אבל את הנטו צריך "להתאים למאזן התשלומים", כולל סעיפים כמו הובלה וביטוח של סחורות, תדלוק אוניות ומטוסים בחו"ל,  סחר עם הרשות הפלסטינית, ויבוא בטחוני, שמשום מה לא היו שם קודם.  כיוון שחלק מהם חיוביים וחלק שליליים, בסוף ההבדלים בעצם לא משמעותיים. למשל ב-2013 הברוטו היה 72,000, הנטו היה 71,102, והמותאם 71,286.  הנתונים בגרף מבוססים על המותאמים, בתוספת תיקון לאינפלציה.)

זה נהיה יותר מעניין כשמסתכלים על סחורות ושרותים בנפרד.  מסתבר שבסחורות יש תמיד גרעון — אנחנו מיבאים יותר ממה שאנחנו מיצאים, ולמרבה הפלא ההפרש די קבוע.  אבל בשרותים, לפחות מאז תחילת המאה, אנחנו מיצאים יותר ממה שאנחנו מיבאים, והפער לטובתנו הולך וגדל בשנים האחרונות, והוא זה שגרם למהפך מגרעון בחשבון הכללי לעודף בחשבון הכללי (למרות שהסך הכל של שרותים הוא פחות מחצי הסך הכל של סחורות).  יצוא השרותים גם לא סבל מנפילה משמעותית במשבר העולמי של 2008/9, אם כי הוא נפל בשנת 2000.  למי שתוהה מה זה בעצם יבוא ויצוא שרותים, זה כולל דברים כמו הובלת מטענים, תיירות, שרותי מיחשוב, וגם מחקר ופיתוח, שכולל "יצוא שרותים של חברות הזנק".  כיוון שזה סעיף די גדול חשבתי שאולי זה כולל אקזיטים, אבל מצד שני יותר סביר שאקזיטים ירשמו כהשקעה בארץ ולא כיצוא מהארץ, אז זה נשאר פתוח.

trade-parts

ולסיום, נקודת מבט על איך העולם נראה מכאן.  הגרף הבא מתאר את מקורות יבוא הסחורות שלנו: איפה יצרו את מה שאנחנו מיבאים (שזה שונה, מסתבר, מאיפה קנינו את זה – למשל כמעט חצי ממה שנקנה בשוויץ יוצר במקומות אחרים, ורק חמישית מהיבוא מאוקראינה נקנה ישירות מאוקראינה.  ושימו לב שזה יבוא סחורות בלבד, בלי שרותים).  מסתבר שאירופה היא המקור הגדול ביותר, ובפרט האיחוד הארופי (החלק הבהיר יותר).  ארצות הברית וסין הן שתי המדינות שמהן אנחנו מיבאים הכי הרבה.  מרכז אמריקה ואפריקה הם זניחים, הרבה פחות אפילו מארצות המזרח התיכון אם כוללים את הרשות הפלסטינית (האחרות הן מצרים, ירדן, ומרוקו). החלק המפתיע הוא "המדינות הבלתי מסווגות", שלא ברור בדיוק מה הוא מייצג.  ברור עם הלמ"ס לא הניב תוצאות ברורות, אבל הניחוש הוא שזה קשרי מסחר שלא רוצים להודות בקיומם מסיבות שונות, למשל יבוא נפט כורדי מעיראק.

trade-src

הפן ההפוך הוא לאן הולך היצוא שלנו.  כיוון שיצוא הסחורות קצת יותר קטן מהיבוא, השטח הכללי של המלבן קטן יותר בהתאמה.  אירופה היא עדיין יעד יצוא מרכזי, אבל ארצות הברית וסין נפרדות: לארצות הברית אנחנו מיצאים כפול ממה שאנחנו מיבאים, ולסין אנחנו מיצאים חצי ממה שאנחנו מיבאים.  וכך הונג-קונג עוקפת את סין ונהית יעד היצוא השני בגודלו.  הרשות הפלסטינית מככבת במקום הרביעי, חרם על מוצרים ישראלים או לא.

trade-dest

מקורות

שני הגרפים הראשונים מבוססים על לוח 16.1 בשנתון הסטטיסטי לישראל של 2014.  הנתונים של הלמ"ס הם בדולרים שוטפים, בלי תיקון לאינפלציה.  התיקון בוצע לפי הנתונים מהאתר inflationdata.com/Inflation/Inflation_Rate/HistoricalInflation.aspx.

ההבחנות על משמעות הנתונים מבוססות על ההתאמות המתוארות בלוח 16.2.

מקורות היבוא הם מלוח 16.9, ויעדי היצוא מלוח 16.5.  שניהם לא כוללים את הרשות הפלסטינית, אז את הנתונים עליה לקחתי מלוח 16.2.

מודעות פרסומת

הערה אחת

  1. פרסם את 27/08/2015 ב-10:42 | Permalink | הגב

    כל הכבוד!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: