פערי שכר

כיוון שכבר היו לי נתוני שכר ממוצע בערים שונות בישראל, ובפרט השכר הממוצע של גברים ונשים בנפרד, נראה טיבעי להשוות בינהם.  הגרף הבא מראה את השכר הממוצע בציר האופקי (בעצם הממוצע של השכר הממוצע של גברים ונשים), ואת היחס בין שכר הגברים לשכר הנשים בציר האנכי.  גודל העיגול שמייצג כל עיר משקף את גודל האוכלוסיה, ונכללות כל הערים עם מעל 20,000 תושבים.

prof-wage

הקשר אמנם פחות מובהק מאשר בהקשר של לימודים, אבל עדיין ניתן להבחין שיש מתאם מסויים בין רמת השכר הממוצעת לבין היחס בין שכר גברים לנשים: ככל שהשכר הממוצע גבוה יותר, כן הגברים נוטים להרוויח יותר מהנשים בגורם גדול יותר (שימו לב — המדובר בגורם כיפלי גדול יותר, לא רק בהפרש גדול יותר).

מצד שני יש פיזור גדול יחסית.  יתרה מזאת, בין 7 הערים עם היחס הגבוה ביותר נמצאות שתי ערים ערביות — רהט ומע'אר — בהם השכר הממוצע נמוך במיוחד, והשיאנית בהפרש ניכר היא דימונה שנמצאת באמצע הטווח ושבה הגברים מרוויחים בממוצע פי 2 מהנשים.  הסיבה יכולה להיות מפעלים גדולים יחסית שבהם יש הטיה חזקה לעובדים ממין מסויים.  למשל יתכן שבדימונה היחס הגבוה נובע מכך שהרבה נשים עבדו במפעל כיתן לפני שנסגר (הנתונים הם מ-2005-2009) שבו השכר היה נמוך יחסית, והרבה גברים עבדו במפעלי ים המלח ובקריה למחקר גרעיני שבהם השכר היה גבוה יחסית.  אבל מה קורה במקומות כמו רעננה ומודיעין?  ירושלים אגב היא בין הערים השיוויוניות ביותר, והגברים בה מרוויחים רק כ-30% יותר מהנשים.

מקורות

נתוני השכר המוצע לגברים ונשים בערים השונות הם חלק מהפרופיל הבריאותי-חברתי שפורסם על ידי הלמ"ס.

מודעות פרסומת

3 תגובות

  1. חש
    פרסם את 29/11/2014 ב-20:29 | Permalink | הגב

    עבודה יפה גרפים מאוד מעניינים ותמוהים עבורי במיוחד בציר Y; קו המגמה בין ההכנסה הממוצעת לפער זה הדבר הכי מעניין בגרף הזה. מעניין – מה הסיבות? האם כי הנשים עובדות פחות? כי הגברים עובדים יותר? כי יש פחות כושר מיקוח?
    הגרף הזה יותר מסקרן מאשר מלמד.
    לגבי ציר X מצביע על פער עצום ואפילו שסע מפחיד בין אוכלוסיות מבחינת הכחולים לעומת הירוקים והשחורים. שני סיגמנטים נפרדים. לדעתי הגזענית והארצ׳י-באנקרית יש לקחת בחשבון דיווחים חלקיים ועבודה בשחור והעדר שלטון חוק. למשל לשים בציר Y כמה פעמים יחסית לאוכלוסייה חוקרים של מס הכנסה וביטוח לאומי מבקרים עסקים בערים הנ״ל. למשל מה הסיכוי של מספרה לעבור ביקורת.
    מעניין לשים על הגרף בציר Y גם את הפער בין צריכה והוצאה בפועל לבין הכנסה מדווחת. או לשים הכנסה נטו אחרי מיסים ותשלומי העברה וקיצבאות כמו ביטוח לאומי.
    לגבי מודיעין עיר של יאפים האם הרכב ליסינג מגולם בהכנסה?

    • פרסם את 29/11/2014 ב-22:42 | Permalink | הגב

      אכן כמו בהרבה מקרים אחרים זה מעלה הרבה שאלות ותהיות. הבעיה שקשה עד בלתי אפשרי למצוא את הנתונים כדי לענות עליהן.

      • חש
        פרסם את 30/11/2014 ב-10:08 | Permalink

        הפער בין גברים לנשים נראה פה לא כמו גחמה של מעסיק בודד אלא כמו חוק פיזיקלי שמחכה שיגלו אותו (או לפחות נושא לתזה), כי כל שוק העבודה בכל המדינה מתיישר לפיו.

        האם מספר הרכבים במשפחה / היקף שימוש בתחבורה ציבורית / יחס הניידות של האשה מול הגבר הוא הפרמטר ?
        (הרכב נמצא אצל הגבר והאישה פחות תרצה לעבור בין מקומות עבודה ברגע שנוח לה גיאוגרפית להגיע לעבודה הנוכחית שלה ?)

        האם הנשים יותר רגישות לטיב התחבורה הציבורית וזה יכול למשל להסביר את ההבדלים בין חולון לכפר סבא ובין מג'אר לנצרת ?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: