שפל היסטורי

נגידת בנק ישראל הורידה את הריבית של בנק ישראל ל-0.25%, הנמוכה ביותר שהיתה אי פעם.  אז הנה הנתונים על הריבית מאז 1988, שזה מה שאפשר למצוא באתר הבנק.  בעצם ריבית מוצהרת כזו קיימת רק מאז 1993, ולפני זה הנתונים מתייחסים לריבית אפקטיבית (שמתקבלת אם מייחסים אותה רמת ריבית לתקופה של שנה תוך חישוב ריבית דריבית, אבל לא מצאתי אם זה חודשי או שבועי או יומי).  כפי שניתן לראות ההתנהגות של שתי הגרסאות דומה, וההפרש, שפרופורציוני לגובה הריבית, קטן יחסית לשינויים שנעשים כחלק מהמדיניות.  אפשר לראות שבשנות ה-90 רמת הריבית טיילה לה בתחום 10-20%, עם שתי עליות חדות לטווח קצר שהגיעו ל-34.6% ול-24.1% — ערכים שנשמעים דמיוניים כיום, אבל צריך לזכור שגם האינפלציה היתה גבוהה אז הריבית הזו לא בהכרח הובילה לרווח משמעותי.  מסוף שנות ה-90 היתה מגמת ירידה כללית בעקבות ירידת האינפלציה, ובשנים האחרונות היא מדשדשת לה באיזור האחוזים הבודדים.

ribit

בנק ישראל משנה את הריבית כדי להשפיע על הכלכלה בכיוון שנראה לו נחוץ.  בעקרון, ככל שהריבית גבוהה יותר כדאי יותר להשקיע כסף בפקדונות, ואז יש פחות כסף שמסתובב לו במשק.  כתוצאה הפעילות הכלכלית מרוסנת והאינפלציה אמורה לרדת, אבל זה עלול להיות במחיר עליה באבטלה.   לעומת זאת ריבית נמוכה, כמו שיש כיום, אמורה לגרום לבעלי ממון להשתמש בו ולהגדיל את הפעילות הכלכלית, כי לא כדאי להפקיד את הכסף בבנק בריבית כל כך נמוכה.  זה אמור להגביר את הפעילות במשק ולהלחם בסכנה של מיתון,  אבל זה עלול גם לגרום לשימוש מוגבר באפיקי השקעה אחרים, כמו למשל נדל"ן, מה שגורם לעלית מחירי הדירות (ובפרט זה מה שקורה בשנים האחרונות).  כך שהריבית היא בעצם כלי גס למדי שקשה להעריך את השפעתו האמיתית על מה שקורה במערכת מורכבת כמו המערכת הכלכלית.

כדי לראות איך זה עובד בפועל צריך להשוות את הריבית עם מדדים אחרים כגון אינפלציה וצמיחה.  השוואה עם האינפלציה ברזולוציה חודשית מראה כמה מקרים שבהם נראה שהיתה עליה באינפלציה, ומיד אחר כך העלו את הריבית, ואז האינפלציה נפלה חזרה ואפילו לרמות נמוכות יותר משהיתה.  דגם כזה מסביר למשל את ההעלאה החדה של הריבית בסוף 1991 (החץ היורד השמאלי בגרף).  בכמה מקרים אפשר גם לראות שהעליה באינפלציה עצמה נבעה מהורדה קודמת של הריבית (חיצים עולים).  למשל על המקרה של 2002 (זוג החיצים הימני) כתוב בויקיפדיה, בערך על הנגיד דוד קליין, "בינואר 2002 ביצע הורדת ריבית פתאומית בשיעור של כ-2%, בלחץ שר האוצר דאז סילבן שלום. ההחלטה הביאה לזינוק מהיר בשער דולר וגררה סדרה ארוכה של העלאות ריבית אשר הסתכמה בכ-5.5% בתוך חצי שנה בלבד בנסיון למזער את הנזק".  אבל היו גם הרבה שינויים באינפלציה שלא נענו בשינויי ריבית, ושינויי ריבית שלא השפיעו יותר מדי על האינפלציה.  (שימו לב לסקאלה: שיעורי האינפלציה החודשיים מוגדלים פי 12 כדי להציג שיעור אינפלציה שנתי, שהוא בר-השוואה לריבית שגם היא מוצגת במונחים שנתיים.)

ribit-inf

לגבי הצמיחה ועוד יותר מכך האבטלה קשה לראות קשר לריבית.  נראה אפילו שלאבטלה יש מתאם הפוך עם רמת הריבית, בניגוד לתיאוריה.  ההורדה החדה בריבית ב-2002 לא יצרה צמיחה, וכאמור נשארה בתוקף רק זמן קצר בגלל שכן גרמה לאינפלציה.  ההורדה הדרמטית של הריבית ע"י הנגיד פישר בעקבות במשבר הכלכלי של 2008-2009 אולי הצילה את הצמיחה שנשארה חיובית ב-2009 ועלתה בחזרה ב-2010.  אבל ההשפעה לא היתה דרמטית.  והנגידה הנוכחית הגיעה למצב שאין לה יותר לאן לרדת.

ribit-growth

מקורות

המידע על הריבית מאתר בנק ישראל.

המידע על האינפלציה, האבטלה, והצמיחה מהלמ"ס.  בפרט נתוני האינפלציה מידי חודש נמצאים בירחון המחירים.

מודעות פרסומת

2 מעקבי קישורים

  1. מאת שוק הדיור: מי, כמה, איפה « נתונים ביום 03/02/2015 בשעה 15:24

    […] בצד הביקוש יש את הבעיה של דירות שנקנות להשקעה כי הריבית כל כך נמוכה.  בצד ההיצע יש לממשלה אפשרויות שונות, והשאלה היא האם […]

  2. מאת בר השגה « נתונים ביום 08/02/2015 בשעה 20:31

    […] גדולות בלבד (לעיל) + האפקט המצטבר של בניה בקצב נמוך + ריבית נמוכה וחוסר אפיקי השקעה גורם לעליה מטאורית במחירי הדירות […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: