ממה אנחנו מתים

רשומה קודמת עסקה בתוחלת החיים.  הרשומה הזו משלימה אותה ועוסקת בסיבות מוות.

צורה מעניינת אחת להסתכל על זה היא איך סיבות מוות משתנות עם הזמן.  הלמ"ס אוספת נתונים על זה (עותק מכל תעודת פטירה מגיע אליהם), ומסווגת את סיבות המוות לפי סטנדרט בינלאומי לפחות מאז 1979.  הסטנדרט הזה מכיל כ-80 סעיפים לבחירה, אבל אפשר גם לקבץ אותם לקבוצות של סיבות מוות קרובות.  התוצאה לפניכם.  שימו לב שהגרף מנורמל למיתות לכל 100,000 תושבים. [עדכון: הגרף עודכן עם נתונים לשנים נוספות, והעלייה הקטנה בסוף היא לא בהכרח אמיתית – ראו במקורות]

death-time

מה שהפתיע אותי בגרף הזה היא הירידה הדרמטית בסך הכל עם הזמן.  הרי אלה נתונים מנורמלים לגודל האוכלוסיה!  אמנם תוחלת החיים עלתה בכ-10 שנים מאז סוף שנות ה-70, אבל עדיין מספר של 522 מתים לכל 100,000 תושבים הוא נמוך להדהים.  אפשר להדגים זאת בחישוב הבא:  אם תוחלת החיים היא 80 שנים, אז בממוצע ניתן לצפות שכל שנה 1/80 מהאוכלוסיה ימותו, ואם רוצים את מספר המתים לכל 100,000 תושבים אז 1/80 של 100,000 זה 1250.  המסקנה: כל שנה מתים 730 פחות מידי!  לחילופין, אם כל שנה רק 522 מתוך 100,000 מתים, אז תוחלת החיים צריכה להיות משהו כמו 190 שנים!

הבעיה עם החשבון הפשטני הזה היא שהוא מניח מצב יציב.  כלומר האוכלוסיה לא גדלה או קטנה, והתפלגות הגילים גם לא משתנה, ולכן כל שנה 1/80 מהאוכלוסיה צריכים למות.  אבל האוכלוסיה בישראל היא במגמת גדילה משמעותית: הפריון הממוצע הוא בערך 2.7 ילדים לאישה, הרבה יותר מה-2.1 המוביל למצב יציב.  וכיוון שהאוכלוסיה גדלה על ידי ילודה גבוהה, התפלגות הגילים מוטה חזק לכיוון של גילים נמוכים.  במילים אחרות, יש הרבה ילדים ומעט זקנים.  וכיוון שעיקר המתים הם זקנים, ואפילו הם מתים פחות בגלל העליה בתוחלת החיים, מקבלים את התוצאה דלעיל.

אוקיי, אז מספר המתים לכל 100,000 תושבים הולך ויורד.  עדיין ניתן היה לצפות שהירידה הזו תתחלק שווה בשווה בין סיבות מוות שונות.  אבל לפי הגרף זה ממש לא כך: רוב הירידה היא במוות כתוצאה ממחלות לב ודם.

צורה נוספת להסתכל על הנתונים היא סיבות המוות בגילים השונים.  הלמ"ס מפרסמת גם נתונים אלה, אם כי ברזולוציה נמוכה למדי (למשל שתי הפרוסות הראשונות הן עבור גילים 0-24 ו-25-44).  הנתונים עבור שנת 2011 ניתנים בגרף הבא.

death-age

מזה מתקבל הרושם שסרטן הוא הגורם היחיד המשמעותי ביותר בגיל המבוגר (50-70), אבל מגיל 80 והלאה מחלות לב ואחרות תופסות את הבכורה.  לגבי צעירים, גורם התמותה הראשון הוא תמותת תינוקות שנכללת כאן תחת "מחלות שונות".  לגבי בנים הגורם השני הוא הצרוף של תאונות, התאבדויות, ואלימות.  אצל בנות הצרוף הזה קטן יותר באופן משמעותי, כך שבממוצע הוא עדיין בעצם פחות משמעותי ממוות כתוצאה מסיבות בריאותיות שונות.  אבל הוא תופס יותר כותרות.

מקורות

השנתון הסטטיסטי של הלמ"ס לשנת 2013 (המכיל נתונים לשנת 2011 או קודם לכך), לוחות 3.29 ו-3.31. [עדכון מלוח 3.29 משנתונים נוספים]

לוח 3.29 מכיל נתונים עבור פרוסות של 3 עד 5 שנים כל אחת. הנתונים יוחסו לנקודת האמצע של הפרוסה, וכך נוצר גרף רציף יחסית.  בקצוות עשיתי אקסטרפולציה ריבועית שממשיכה את המגמה מ-3 הנקודות האחרונות, כדי שהגרף אכן יכסה את כל טווח השנים. [והעלייה הקטנה בסוף היא תוצאה של האקטרפולציה הזו – בנתונים המקוריים יש התייצבות, בלי עלייה.  אבל עלייה כזו צפוייה כשקצב גדילת האוכלוסייה מתמתן.]

לוח 3.31 מכיל נתונים עבור פרוסות של 10 עד 24 שנים כל אחת.  שוב יחסתי אותם לנקודת האמצע, אבל הוספתי אקסטרפולציה רק בקצה התחתון (כלומר הנתונים בגיל 12.5, שמייצגים ממוצע על כל הפרוסה מ-0 עד 24, הומשכו עד 0).  בנוסף, טבלה זו הייתה כאב ראש רציני כי הנתונים המקוריים אמנם מנורמלים ל-100,000 תושבים, אבל הנירמול הזה נעשה עבור כל פרוסת גילים בנפרד.  במילים אחרות, מספר המתים מסיבות שונות בגילים 55-64 למשל ניתן עבור 100,000 בני הגילים האלה, לא עבור 100,000 תושבים באוכלוסיה הכללית.  מה שאני רציתי להציג הוא נירמול משותף לכל הגילים.  לשם כך נאלצתי להשתמש בנתונים על התפלגות הגילים כדי לחשב את מספר המתים האבסולוטי לכל קבוצת גיל וכל סיבת מוות, ואז לבצע נירמול משותף של הכל ל-100,000 תושבים.

מודעות פרסומת

טרקבאק אחד

  1. מאת פרופורציות « נתונים ביום 25/12/2015 בשעה 10:27

    […] המתים מסיבות טבעיות — מחלות לב, סרטן, וכו' — הוא הרבה הרבה יותר גבוה).  מצד שמאל מתוארת שנת 2002, שהיא השנה המדממת ביותר של […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s