על מכללות ואוניברסיטאות

האוניברסיטאות והמכללות מגיעות לחדשות לאחרונה מסיבות של תקציב ותחרות: יש חוסר תקציב, ותחרות על הסטודנטים.  ואכן בעשרים השנים האחרונות התחוללה בשדה ההשכלה הגבוהה מהפכה.  הנתונים הבסיסיים ביותר הם מספר הסטודנטים במוסדות השונים.  הגרף הבא מתמקד בסטודנטים לתואר ראשון, אבל כולל לשם השוואה גם את מי שלומד במוסדות השכלה על-תיכונית שאינם מעניקים תארים אקדמיים כלל.  מקור הנתונים בשנתונים הסטטיסטיים של הלמ"ס. [עודכן עד 2015]

stud-pop

צריך לציין שהנתונים עד שנות ה-80 הם חלקיים ביותר, וצריך להתייחס אליהם בערבון מוגבל.  למרות זאת קל לראות את העליה במספר הסטודנטים סך הכל.  שימו לב שמדובר בסטודנטים לכל 100,000 נפש, כך שהעליה הזו היא לא תוצאה של גידול האוכלוסיה אלא משקפת גידול אמיתי בצריכת השכלה גבוהה.  עם קום המדינה זה היה אחד משני דברים: לימודים אקדמיים באוניברסיטה או הכשרה על-תיכונית, למשל לטכנאים, הנדסאים, אחיות, ומורים.  חלק מהמקצועות עברו אחר כך אקדמיזציה וכיום נלמדים לתואר אקדמי.

נתונים על סמינרים יעודיים למורים מתחילים מ-1970, ועל האוניברסיטה הפתוחה מ-1980 (הלימודים בה התחילו ב-1976).  אבל רוב האקשן מתחיל משנות ה-90, עם ההקמה של המכללות האקדמיות (ויחד עם הנתונים המפורטים יותר).  ואכן, מאמצע שנות ה-90 יש ירידה במספר הסטודנטים לתואר ראשון האוניברסיטאות, במקביל לעליה דרמטית של הסטודנטים במכללות.  ניתן גם לראות שרוב המורים לומדים כיום במכללות אקדמיות לחינוך, אם כי יש גם לא מעט שממשיכים לקבל הכשרה לא אקדמית, ויש גם עליה מסויימת במספר הפונים להשכלה על-תיכונית שאינה אקדמית.  מספר הלומדים בשלוחות של אוניברסיטאות מחו"ל הוא נמוך יחסית, אם כי יתכן שהמידע אינו מלא.

עדכון: לאחר המשכת הנתונים עד 2015, נראה שיש הפסקה בגידול ואולי אפילו שנת 2010 הייתה השיא.

לשם השוואה, סוג המוסד שבו יש את מספר התלמידים הגבוה ביותר הוא ככל הנראה ישיבות — ישיבות על-תיכוניות, ישיבות גבוהות, כוללים, ישיבות הסדר, ואולפנות לבנות.  עם זאת יש להסתייג מנתון זה, שכן אברכים בכוללים בעיקר יכולים להשאר שם כל חייהם, ולכן המספרים מצטברים ואינם בני השוואה למוסדות שבהם לומדים לתקופה מוגבלת.  ברור גם שעולם הישיבות לא קם יש מאין בסוף שנות ה-90; פשוט בשנתונים הסטטיסטיים אין נתונים המתייחסים לשנים לפני 1997.

בדומה לישיבות, גם מספר הלומדים באוניברסיטה הפתוחה יכול להיות מנופח, כי סטודנטים עשויים ללמוד באופן חלקי ולא לסיים את התואר.  מעניין לפיכך גם לעקוב אחרי מספר התארים המוענקים על ידי המוסדות השונים.  את זה רואים בגרף הבא:

deg-pop

ואכן מסתבר שהמספר היחסי של תארים המוענקים על ידי האוניברסיטה הפתוחה נמוך בהרבה מהמספר היחסי של הסטודנטים הלומדים בה [מ-2013 והלאה אין נתונים נפרדים על הפתוחה].  המכללות, מצד שני, מנפקות תארים במספר המשקף את מספר הסטודנטים, ובשנת 2011 מספר התארים המוענקים על ידי מכללות עקף בפעם הראשונה את מספר התארים המוענקים על ידי אוניברסיטאות (בלי הפתוחה) — שלוש שנים אחרי שמספר הסטודנטים במכללות עקף את מספר הסטודנטים באוניברסיטאות.

מקורות

הנתונים באים ממגוון לוחות בשנתונים הסטטיסטיים לישראל של הלמ"ס.  באתר יש שנתונים מאז 1996, והשתמשתי בחלק ניכר מהם, כי בהרבה מקרים יש נתונים מפורטים רק לשנתיים שלוש אחרונות.  יש טבלאות נפרדות לאוניברסיטאות, למכללות, לאוניברסיטה הפתוחה, ועוד.  בכמה מקרים היה צורך בפעולות חשבון.  למשל בטבלאות נתון סך מספר הלומדים בחינוך על-תיכוני וכן הפרוט למקצועות שונים; בגרף יש את הלומדים הוראה ואת כל השאר, שהתקבלו על ידי הפחתת מספר לומדי ההוראה מהסך הכל.

מודעות פרסומת

הערה אחת

  1. יאיר
    פרסם את 26/06/2014 ב-0:57 | Permalink | הגב

    מעניין מאוד.
    קצת חסר ניתוח ו"מה זה אומר לנו"

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: