על יוקר מחיה ושכר

יש כל מיני צורות למדוד את רמת החיים, אבל באופן בסיסי זה עניין של כמה כסף יש לנו, ומה אפשר לקנות איתו.  הלמ"ס אוסף את הנתונים האלה:  כמה כסף יש לנו יכול להיות מיוצג על ידי השכר הממוצע במשק, ומה אפשר לקנות איתו מיוצג על ידי הסל שמשמש לחישוב מדד המחירים לצרכן.  על ידי השוואת השינויים בשכר עם השינויים במדד אפשר לראות עד כמה המצב משתפר (או נהיה יותר גרוע).  כיוון שאנחנו מתבססים על שכר ממוצע, זה מייצג בעיקר את מעמד הביניים: אין כאן הכנסות מהון, עצמאים, או מובטלים.

ההשוואה הבסיסית ניתנת בגרף הבא, החל מ-1977 (כי לא מצאתי נתוני שכר מוקדמים יותר):

wages-inf

כפי שניתן לראות, השכר הממוצע עוקב פחות או יותר אחרי האינפלציה, ובפרט עשה זאת לא רע בתקופת האינפלציה המשתוללת שאחרי המהפך הכלכלי של בגין וארליך.

אבל ההבדלים הקטנים עושים את כל ההבדל.  כדי לראות אותם יותר טוב, נחשב את השינוי בכח הקניה.  כח הקניה יוגדר להיות כמה סלי מצרכים ושרותים (כפי שהם מוגדרים לצורך מדד המחירים לצרכן) ניתן לרכוש במשכורת ממוצעת.  בהנתן כוח הקניה כל שנה, נחשב את השינוי באחוזים, כלומר כמה כח הקניה גדל או קטן משנה לשנה, וגם באופן מצטבר לאורך זמן (כלומר יחסית לנקודת ההתחלה של הנתונים בשנת 1977).  התוצאות לפניכם:

wages-inf-ratio

אפשר להבחין כאן בשתי תופעות עיקריות:

  • יש פלקטואציות בכח הקניה של משכורת ממוצעת: לפעמים המשכורות עולות יותר מהאינפלציה ולפעמים פחות.  את רוב הנפילות הגדולות בכח הקניה אפשר לקשר למאורעות כלכליים משמעותיים, כמו תכנית הייצוב הכלכלית של 1985 והמיתון של האינתיפידה השניה. המשבר העולמי של 2008 גרם לירידה קטנה יחסית.
  • ברבע האחרון של המאה הקודמת (בשנים 1977-2000) היתה מגמת עליה כללית בכח הקניה.  כאמור זה כלל גם את תקופת האינפלציה המשתוללת של תחילת שנות ה-80 בזכות מנגנוני ההצמדה.  אמנם היו נפילות, אבל הגידול היה חזק יותר.  באופן מצטבר כח הקניה של משכורת ממוצעת (ואיתו רמת החיים) עלה בכ-60% לאורך התקופה הזו במונחים ריאליים.  מאז תחילת המאה הזו, לעומת זאת (כלומר מאז שנת 2000), יש מגמה של חוסר שינוי: הגידול בקושי מפצה על הנפילות, וכח הקניה הגבוה ביותר נרשם ב-2001 ומאז לא חזר על עצמו.

מקורות

נתוני השכר הממוצע נלקחו מהשנתון הסטטיסטי לישראל.  כיוון שכל שנתון מכיל רק תקופה מוגבלת, השתמשתי בשניים: שנתון 2012 שהוא העדכני ביותר (לוח 12.34), ושנתון 1996 שהוא הישן ביותר שנמצא באתר (לוח 12.24).  הנתונים הם שכר ברוטו, והממוצע הוא למשרה, לא לשכיר.  המשמעות היא שאם מישהו מחזיק בשתי משרות הוא יספר בתור שתי משכורות נמוכות במקום אחת יותר גבוהה, מה שמוריד את הממוצע (אבל לא הרבה, בהנחה שאין הרבה אנשים כאלה).

נתוני מדד המחירים לצרכן גם הם מאתר הלמ"ס.  כיוון שנתוני השכר הם ממוצעים לשנה, השתמשתי גם במדד הממוצע לכל שנה ולא במדד מדצמבר לדצמבר.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s