מי ביקש משרד ולא קיבל?

עוד ספיח להקמת הממשלה החדשה ולמשא ומתן הקואליציוני, והפעם: ההיסטוריה של משרדי הממשלה השונים. המטרה היא לראות אם באמת צריך את כל המשרדים האלה, ולנסות להבין מה השרים וראשי הממשלה השונים עצמם חושבים על כך.  האמצעי: אם משרד מאוייש ברציפות על ידי שרים שזה כל עיסוקם, כנראה הוא באמת חשוב ומצדיק זאת.  לעומת זאת אם יש תחלופה גבוהה ותקופות רבות בהן אין שר שזה כל עיסוקו, אולי באמת לא צריך משרד כזה בתור ישות נפרדת ברמה המיניסטריאלית.
הגרף מראה קו עבור כל משרד ממשלתי. הצבע מציין אם המשרד מוחזק על ידי ראש הממשלה, או יש לו שר במשרה מלאה, או שר שמחלק את זמנו בין שני משרדים או יותר; במקרים בודדים משרד הופקד גם בידי סגן שר. הפסקות ברציפות הקו מצביעות על ביטול המשרד והקמתו מחדש מאוחר יותר. שינויי שמות מצויינים בתנאי שלא היו תכופים מידי. שינויים במיקום הקו מצביעים על איחוד עם משרד אחר.
govmin

כיוון שכידוע יש מאבקים קשים על משרות שרים, מפתיע אולי לראות עד כמה יש מצבים שבהם משרדים "מבוזבזים" ונותנים לאותו שר לאייש מספר תפקידים, או שלא נותנים אותם לאף שר והם ממולאים על ידי ראש הממשלה עצמו.  על פי חוק משרד שאינו מאוייש הוא באחריותו של ראש הממשלה, ולכן תקופות קצרות שבהן ראש הממשלה מחזיק במשרד אחד או יותר מצביעות כרגיל על חילופי שרים ועל תהפוכות פוליטיות (הכנסתי לגרף רק תקופות כאלה שאורכן יותר מחודש).  החריג היחיד אולי הוא משרד הבטחון, שראשי ממשלה שונים בחרו להחזיק בו בגלל חשיבותו ולא בגלל בעיות איוש.

תופעות מעניינות וראויות לציון הן:

  • כמעט עד המהפך משרד העבודה היה היחיד שתמיד אויש על ידי שר במשרה מלאה, כפי שניתן אולי לצפות מממשלות שמקורן בתנועת העבודה.  בגין איחד אותו עם משרד הסעד, ואצל שרון הנושא הזה עבר למשרד התעשיה והמסחר.
  • הריקוד המתמשך בין חינוך, תרבות, ומדע: במשך שנים תחום התרבות עבר מצימוד לחינוך למדע וחזרה, עד שאצל נתניהו הוחלט לנצל אותו למתן תפקיד נוסף והוקם משרד נפרד לתרבות וספורט.
  • קשה לבטל משרדים.  המשרד היחיד שבאמת בוטל לגמרי הוא משרד הקיצוב מתקופת הצנע.  משרד קליטת העליה שבוטל דוקא בתחילת שנות ה-50 הוקם מחדש בסוף שנות ה-60, וממשיך לתפקד גם כיום כשזרם העליה דעך קשות.  משרד המשטרה שבוטל על ידי בגין מטעמים אידיאולוגיים הוקם מחדש בממשלת פרס-שמיר.
  • הדבר נכון במיוחד במשרדים הקיקיוניים המוקמים לצרכים קואליציוניים: הסברה ותפוצות, ירושלים, ושיתוף-פעולה אזורי כולם בוטלו וחזרו, לעיתים יותר מפעם אחת.
  • ולמי שהספיק איכשהו לשכוח: לא פחות מ-7 משרדים הוקמו או שוקמו ב-4 השנים האחרונות, תחת שרביטו של נתניהו הדוגל בממשלה קטנה, קיצוצים, והפרטה (ועוד 3 אצל אולמרט לפניו).  ובהחלט אפשר ללמוד מהם משהו על תחומי העניין והפיתוח של ממשלות נתניהו, אם כי בחלק מהמקרים מדובר כנראה בחוש מפותח לאירוניה: תרבות, הסברה, מודיעין, אסטרטגיה, ירושלים, שיתוף-פעולה אזורי, ואחרון חביב הגנת העורף.

ונקודה לסיום: הגרף הזה לא משקף את כל התהפוכות שמשרד יכול לעבור.  ניתן להניח שכדי להיות אפקטיבי שר צריך ללמוד את החומר, ואם שרים מתחלפים בתכיפות רבה זו אינדיקציה נוספת לחוסר חשיבות שמיחסים למשרד.  אבל אם החילופין הם בין שרים באותו סטטוס (למשל שניהם מחזיקים בו זמנית במשרד נוסף) לא נראה אותם בגרף.  למשל, זה המצב עם משרד הדתות בממשלת נתניהו הראשונה: הוא הוחזק בידי ראש הממשלה במשך חודש וחצי לאחר הקמת הממשלה, הועבר לשר אלי סויסה למשך שנה, לשר זבולון המר למשך כחצי שנה (עד פטירתו), ליצחק לוי לחצי שנה הוספת, ולבסוף חזרה לאלי סויסה. כל השרים האלה החזיקו במשרד נוסף בו זמנית.

מקורות

הנתונים לוקטו בידי עמל מדפי ממשלות ישראל בויקיפדיה ובאתר הכנסת.  בחלק מהמקרים, בעיקר בעשר-עשרים השנים האחרונות, קשה לפעמים לדעת מה הם המשרדים הממשלתיים (עד כמה שזה נשמע מוזר).  המדובר במקרים ששר מוכרז כאחראי על נושא מסויים, למשל ירושלים, ולפעמים ממש מקימים משרד לצורך העניין אבל בפעמים אחרות האחריות הזו אינה מלווה בהקמת משרד ממשלתי.  ניסיתי לברר, אבל יתכנו טעויות.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s