שרים, תיקים, וסגנים

נושא מרכזי במשא ומתן הקואליציוני להקמת הממשלה ה-33 היה גודל הממשלה.  מצד אחד קיים רצון (או צורך?) לתגמל חברי קואליציה רבים ככל האפשר.  מצד שני יש רצון (ושוב, יש שיאמרו צורך) להקטין את הבזבוז ולהגדיל את היעילות של עבודת הממשלה.  מעניין לכן להסתכל על השינויים בגודל הממשלה ובפרט על שרים ללא תיק, סגני שרים, וסגנים לראש הממשלה, כפי שהיו בממשלות קודמות.  בפוסט קודם כבר ערכתי גרף כזה, אבל ברמת פרוט נמוכה — כל ממשלה יוצגה על ידי גודל "מאפיין", בלי לעקוב אחרי השינויים במהלך הקדנציה.  הפעם החלטתי להתחקות אחרי כל הפרטים.  זה היה (הרבה) יותר עבודה ממה שצפיתי.  התוצאה לפניכם.

govsz

"חברי הממשלה" כולל את כולם: ראש הממשלה, סגניו למיניהם, והשרים, כולל אלה בלי תיק.  זוהי ספירה של אישים, כך שאם מישהו החזיק במספר תפקידים הוא נספר רק פעם אחת.

"סגני ראש הממשלה" כולל גם ממלאי מקום ומשנים לראש הממשלה במידה והיו כאלה, אבל לא "שרים במשרד ראש הממשלה".  "שר במשרד ראש הממשלה" נספר כשר בלי תיק, כיוון שלא היה ממונה על משרד ביצועי.

"משרדים" סופר את המשרדים הביצועיים, בין אם היה להם שר ממונה או אם היו מופקדים בידי ראש הממשלה.

הדברים שניתן ללמוד מהתרגיל הזה הם:

  • בהרבה ממשלות היו שינויים תכופים באיוש המשרות, בניגוד לתדמית שנוצרה מהשימוש בערך מאפיין בגרף הקודם.  כשמסתכלים על כל תולדות המדינה, נראה שכל הזמן שרים מתפטרים, מפוטרים, או נפטרים, ומצד שני אחרים ממונים, בין כתוספת ובין כתחליף לאלה שעזבו.  במספר ממשלות, בפרט אלו של ברק ושרון, היו תהפוכות של ממש באמצע הקדנציה.
  • מספר השרים עולה בממשלות אחדות, כי כצפוי יש יותר אינטרסנטים שצריכים לקבל תפקידים. כיוון שמספר המשרדים כרגיל לא עולה, לפחות לא באותה מידה, עולה מספר השרים ללא תיק.  מספר סגני השרים דוקא לא מגיע תמיד לערכים חריגים בממשלות אחדות.
  • הממשלה הקודמת (הממשלה ה-32 בראשות נתניהו) היתה חריגה במספר השרים, ועוד יותר מכך, במספר המשרדים החדשים שהומצאו בשבילם.  על התהפוכות בהגדרת משרדים אנסה לכתוב בפעם אחרת.
  • הממשלה הנוכחית (ה-33) אכן מהווה הקטנה משמעותית ביותר מבחינת מספר השרים, חזרה לקצה העליון של הטווח שהיה מקובל לממשלות שאינן ממשלות אחדות בכל התקופה מסוף שנות ה-60 עד תחילת שנות ה-2000.  אבל לא היתה ירידה תואמת במספר המשרדים, כך שלא ברור כלל אם באמת יהיה כאן חיסכון כלשהו, שכן המנגנון הבירוקרטי של המשרדים עלול להשאר בעינו גם אם השר עצמו משותף עם משרד אחר.  לגבי סגני שרים, הממשלה הזו היא במקום טוב באמצע בהשוואה לממשלות קודמות.

מקורות

שני המקורות העיקריים הם אתר הכנסת וויקיפדיה.  באתר הכנסת יש דף על כל ממשלה מאורגן לפי משרדים, כשבכל אחד מצויינים השרים וסגני השרים שכיהנו בו.  בויקיפדיה גם יש דף על כל ממשלה, אבל הארגון הוא פרסונלי: לכל שר וסגן שר מצויינים התפקידים בהם נשא ומתי התחיל וסיים כל תפקיד.  משני אלה ניתן להרכיב את התמונה שבגרף לעיל.

במספר קטן של מקרים היו סתירות בין הנתונים בשני המקורות, בעיקר לגבי זמני התחלה וסיום של תפקידים.  ניסיתי לפתור אותן על ידי חיפוש מקור שלישי או שימוש בשכל ישר, תוך העדפה מסויימת לאתר הרשמי של הכנסת.  מקרים בהם שר הוגדר כממונה על תחום מסוים מבלי שיהיה לו משרד (למשל "ממונה על ענייני ירושלים" או "ממונה על קשר עם התפוצות"), וכן "שרים במשרד ראש הממשלה", נספרו כשרים ללא תיק.  מקרים מיוחדים ואנומליות ראויות לציון כללו את המקרים הבאים:

  • ממשלת האחדות של שמיר (23) נפלה בעקבות "התרגיל המסריח" ופרישת חברי המערך ב-15.3.90.  עם זאת המקורות טוענים שדווקא יוסי ביילין נשאר לכהן כסגן שר האוצר עד סיום כהונת הממשלה ב-11.6.90.  אני מניח שזו טעות ושהוא פרש עם האחרים.
    [עדכון: בבירור איתו אישר שאכן זו טעות, והוסיף כי על פי חוק יסוד הממשלה סגן שר מסיים את תפקידו עם התפטרות השר שהוא משמש כסגנו. אז תיקנתי את הכתוב בוויקיפדיה, אבל אתר הכנסת נשאר בטעותו.]
  • בממשלת נתניהו הראשונה (27) סילבן שלום כיהן כסגן שר הבטחון, ולאחר מכן מונה לשר המדע והטכנולוגיה.  אבל לא מצויין שהמינוי כסגן שר הבטחון נפסק.  אני הנחתי שהמינוי הכפול כשר וסגן שר אינו סביר, ושהמינוי לסגן שר הבטחון אכן הופסק.
    [עדכון: לאחר בירור קיבלתי אישור מלשכתו שאכן כך היה.]
  • בממשלת ברק (28) חיים רמון היה שר במשרד ראש הממשלה, ומונה לאחר מכן גם לשר הפנים.  עם מינוי זה הפסקתי לספור אותו כשר בלי תיק.

לגבי משרדי הממשלה, הנחתי המשכיות גם כאשר לא היה שר ממונה על משרד מסויים והמקורות לא ציינו במפורש שהוא היה מופקד בידי ראש הממשלה.

מודעות פרסומת

טרקבאק אחד

  1. מאת המפתח לקואליציה « נתונים ביום 11/05/2016 בשעה 18:42

    […] התופעה הבולטת ביותר היא הנטיה כלפי מעלה עם השנים.  בשנות ה-50 כל 5-6 חברי כנסת הניבו שר אחד.  מאז תחילת המאה כ-3 חברי כנסת מספיקים כדי לקבל שר, עם הבלחות לכיוון 2.  זה קשור כמובן לעליה במספר השרים. […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s