מי צומח?

הנחה מקובלת בכלכלה, ועל פניה סבירה, היא שיש קשר הפוך בין צמיחה לאבטלה.  כשהמשק צומח בקצב גבוה יש יותר עבודה ולכן האבטלה יורדת.  לעומת זאת כשהצמיחה נמוכה מגידול האוכלוסיה המשק לא מייצר מספיק מקומות עבודה, ולכן האבטלה גדלה.  מעניין לכן להשוות את האבטלה והצמיחה, לראות אם הן באמת מתנהגות באופן הפוך זו לזו.  התוצאות בגרף שלפניכם. "צמיחה" כאן זה צמיחה לנפש, לא הצמיחה הכללית, כי מעניין אותנו איך הצמיחה מיתרגמת לתעסוקה, וזה תלוי כמובן בגודל האוכלוסיה.  אבל התוצאות עם הצמיחה הכללית בעצם מאוד דומות.

comp

דבר ראשון שרואים כאן הוא שהצמיחה משתנה בקצב הרבה יותר מהיר ותזזיתי מהאבטלה.  אבל צריך לשים לב שחלק מזה הוא שנתוני האבטלה ניתנים ברזולוציה נמוכה יותר בצד שמאל של הגרף (עד סוף שנות השבעים) — נקודה רק פעם בשנתיים שלוש, ולא כל שנה.

אשר לקשר בין הצמיחה לאבטלה, אכן במקרים של מיתון עמוק האבטלה קופצת.  זה קרה באופן בולט במיתון של סוף שנות ה-60, ובמידה מסויימת גם במיתון של תחילת שנות האלפיים בזמן האינתיפדה השניה.  אבל מצד שני שיא האבטלה היה בשנת 1992, בתקופה שבה לא היה שום מיתון נוראי, והירידה הדרמטית באבטלה בתקופת ממשלת רבין לא היתה מלווה בצמיחה דרמטית באופן דומה.  עדכון: זה קשור כנראה לגל העליה הגדול מרוסיה, והצמיחה שאחריו "נבלעה" באוכלוסייה שכבר הייתה גדולה יותר.

כדי לנתח את הנתונים בפרוט רב יותר, נשתמש בגרף פיזור כדי להמחיש את המתאם האפשרי בין הצמיחה לאבטלה בכל שנה.  בגרף הזה הציר האופקי ייצג את אחוז הצמיחה, והאנכי את אחוז האבטלה.  כל שנה שעבורה יש נתונים עבור שני המדדים תיוצג על ידי נקודה, כאשר מיקום הנקודה מתאים לאחוז הצמיחה ואחוז האבטלה באותה שנה.  אם אכן יש קשר הפוך בין צמיחה ואבטלה, הרי ככל שהצמיחה גבוהה יותר (צד ימין בגרף הפיזור) נצפה שהאבטלה תהיה נמוכה יותר.  זה יגרום לפיזור אלכסוני של הנקודות, משמאל למעלה לימין למטה.  תוצאות האמת נתונות בגרף משמאל.  הגרף מימין הוא אותו דבר אבל עם שנת הפרש: הוא מראה את הקשר בין הצמיחה בשנה אחת לאבטלה בשנה שלאחריה, מתוך הנחה שלוקח זמן לצמיחה להשפיע על התעסוקה.

cor

התוצאה הבולטת ביותר היא שאין תוצאה: הפיזור של הנקודות נראה אקראי, ואין שום מגמה ברורה — משמע אין קשר מובהק בין צמיחה לאבטלה.  אם מבצעים על הנתונים האלה רגרסיה לינארית (שיטה סטטיסטית למציאת הקשר בין שני משתנים), מתקבל שאכן איכות התוצאה נמוכה ביותר (R2=0.06, כלומר באופן מעשי אין קשר).  כאשר מתמקדים בגרף השני, המתאר את המתאם בין הצמיחה בשנה אחת והאבטלה בשנה אחריה, אפשר אולי להבחין בקשר חלש (מקדם מתאם של 0.34-, R2=0.12).  הרגרסיה במקרה הזה מצביעה על ירידה של כמעט רבע אחוז באבטלה עבור כל עליה של אחוז בצמיחה, אבל התוצאה הזו היא ממוצע בלבד.  התוצאות האמיתיות בכל שנה יכולות להיות הרבה יותר גבוהות או נמוכות, כי הפיזור מאוד גדול.  ואפילו התוצאה החלשה למדי הזו תלויה במידה רבה באותן שנים ספורות שבהן היה קשר חזק כתוצאה ממיתון עמוק.  אם מוחקים את השנים האלה מהנתונים, בשנים הנותרות לא מוצאים קשר משמעותי.

מקורות

נתוני האבטלה מבוססים על לוח 12.1 מהשנתון הסטטיסטי לישראל של הלמ"ס.  למרבה הצער הלמ"ס חוסך מקום על ידי השמטת שנים מהעבר הרחוק יותר, אז השתמשתי בשנתונים של 1996 ו-2012 ביחד כדי לאסוף מידע על יותר שנים.

נתוני התמ"ג לנפש נלקחו מלוחות 14.1 ו-14.2 של השנתון של שנת 2012.  למרבה המזל כאן לא חסכו מקום, ויש נתונים עבור כל השנים.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s