על שכר ואפליה מגדרית

בהמשך לעיסוק בתעסוקה ושכר, נהוג לחשוב ששכר קשור לרמת ההשכלה, ושנשים מקבלות שכר נמוך מגברים.  נתונים מפורשים נמצאים בלוח 12.45 של השנתון הסטטיסטי לישראל של הלמ"ס.  הנתונים האלה הם לגבי שכירים בלבד,  שהם כ-87% מכח העבודה.  בכל אופן, מהנתונים שיש (לשנת 2010) ניתן לצייר את ה-spie chart הבא:

spie

תזכורת: גרף כזה משמש להשוואת שתי חלוקות.  במקרה שלנו, החלוקה הבסיסית שמתוארת על ידי גרף עוגה רגיל היא החלוקה של השכירים במשק לפי קבוצות מגדר (גברים מימין בתכלת, נשים משמאל בורוד) ורמת השכלה (שנות לימוד כמצויין בתויות של הפרוסות).  ניתן לראות שיש טיפה יותר גברים מנשים, ושהנשים נוטות להיות משכילות יותר: לפחות מהן יש רק 0-12 שנות לימוד, וליותר מהן יש השכלה על-תיכונית.  מעל העוגה הבסיסית הזו אנחנו מראים את החלוקה של ההכנסה ברוטו לאותן קבוצות אוכלוסיה.  קבוצה שמקבלת יותר מהממוצע מיוצגת על ידי פרוסה שבולטת החוצה, בעוד קבוצה שמקבלת פחות מיוצגת על ידי פרוסה קצרה יותר.  המעגלים האפורים מייצגים כפולות של 20% מהממוצע.  כך אנו למדים שנשים עם 11-12 שנות לימוד מקבלות כ-40% פחות מהממוצע, ונשים עם 16+ שנות לימוד מקבלות כ-10% יותר מהממוצע.  גברים עם 16+ שנות לימוד, לעומת זאת, מקבלים כ-80% יותר מהממוצע.

הגרף מראה כצפוי את שתי התופעות: רמת השכלה גבוהה יותר מובילה להכנסה גבוהה יותר, ונשים מקבלות פחות מגברים.  אבל האם זה נובע רק מאפליה?

צריך לשים לב שרמת הכנסה היא מכפלה של שני גורמים: שכר לשעה ושעות העבודה (אם עובדים יותר שעות בשבוע, השכר עולה).  מהנתונים של הלמ"ס מסתבר שיש הבדל בין גברים ונשים בשני הגורמים האלה:

hr wage

ואכן, נשים עובדות כ-12% פחות מגברים בממוצע (או אולי אחוז יותר גדול מהן עובדות במשרה חלקית).  זה יכול להעלות שאלות, אבל ניתן לשער שמדובר בבחירה (או צורך) לטפל במשפחה ולא באפליה.  מצד שני, נשים מקבלות כ-16% פחות כסף עבור שעת עבודה בממוצע — ויתרה מזאת, הפער גדל עם שנות הלימוד: נשים עם 0-8 שנות לימוד מקבלות 12% פחות לשעה מגברים עם אותה רמת השכלה בממוצע, אבל אלה עם 16+ שנות לימוד מקבלות 23% פחות לשעה בממוצע.  אמנם גם זה יכול בעקרון להיות מוצדק, כי אין לנו נתונים מצליבים עם סוג העבודה, אבל זה עושה רושם די מסריח.

עדכון: הדס פוקס ממרכז טאוב כתבה מחקר שמנתח בדיוק את זה (מופיע כפרק בדוח מצב המדינה 2016).  המסקנה שלה היא שאכן חלק גדול מפערי השכר נובע מהבדלים בשעות עבודה, ועוד חלק נובע מעבודה במקצועות שונים.  רק חלק קטן נשאר לא מוסבר ויכול אולי לשקף אפליה.

מקורות

הנתונים נלקחו מלוח 12.45 של השנתון הסטטיסטי לישראל של 2012 — אבל הם מתייחסים לשנת 2010.

האחוז של השכירים מכח העבודה מבוסס על השוואה של מועסקים ושכירים מטבלה 12.12, שם הנתונים מתיחסים ל-2011.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s