מיסים

לתקציב המדינה יש שני צדדים: הכנסות מול הוצאות.  ההכנסות מתחלקות למיסים, אגרות, מילוות, מענקים, תמלוגים, ועוד.  הרכיב הגדול ביותר הוא המיסים והאגרות שהאזרחים משלמים.  בפרט, מעניין לראות את החלוקה בין מיסים ישירים ועקיפים.  יש לעיתים דעות שונות על ההגדרה של מס מסוים, אבל לרוב מדובר במיסים שחלקם בסך הכל קטן ולכן הסיווג שלהם לא כל כך חשוב.

למה זה מעניין? כי מיסים ישירים, ובפרט מס הכנסה, הם מיסים פרוגרסיביים, ונחשבים לכאלה המשפרים את הצדק החברתי: מי שיש לו יותר משלם יותר.  לעומתם המיסים העקיפים, ובפרט המע"מ, הם מיסים רגרסיביים, ונחשבים לכאלה הפוגעים בצדק החברתי.  ליתר דיוק, מיסים עקיפים הם בעצם ניטרליים: כולם משלמים אותו דבר.  אבל לעניים התשלום הזה הוא חלק גדול יחסית ממה שיש להם, בעוד שאצל עשירים זה חלק קטן יחסית.

אנחנו נשתמש בסיווג הכללי המופיע בתקציב המדינה, המבחין בין מיסי הכנסה ורכוש (מיסים ישירים) לבין מיסי הוצאה (מיסים עקיפים).  הרשימה המפורטת היא:

  • מיסי הכנסה ורכוש
    • מס הכנסה
    • מע"מ על מלכרים ומוסדות פיננסיים (בעבר נקרא מס על הוצאות שכר)
    • מס רכישה
    • מס שבח (מס על עלית ערך מקרקעין)
    • מס מעסיקים
    • מס מכירה
    • מס רכוש
  • מיסי הוצאות:
    • מס ערך מוסף (מע"מ)
    • מס קניה
    • מס דלק
    • מכס והיטלים על יבוא
    • בלו על טבק
    • מס בולים

בנוסף יש תשלומים עבור אגרות ורישיונות, ובפרט אגרת רכב.  יש המחשיבים אותם במסגרת מיסי ההוצאה, אבל אנחנו נשאיר אותם בנפרד כפי שנעשה באתר החשב הכללי.  החלוקה בין סוגי המס השונים בעשרים השנים האחרונות היא כמתואר בגרף הבא [עודכן עד תקציב 2017].  השינויים נובעים משינוים בשיעור המע"מ ומשינוים במדרגות של מס הכנסה.

tax-plan-pct

מה שניתן לראות זה קודם כל שמס ההכנסה הוא הדומיננטי בין המיסים הישירים, ומס ערך מוסף הוא הדומיננטי בין העקיפים, אם כי בהפרש יותר קטן. החלק היחסי של המס על הדלק גדל פי 2 ויותר בתקופה הזו ואז ירד קצת, ומס קניה גם ירד במקצת.  אגרות הן די זניחות.

ההבדלים בחלוקה בין סוגי המיסים הם לא דרמטיים, ועם זאת בהחלט יש הבדלים.  בפרט ניתן לראות עליה בחלק היחסי של המיסים הישירים בתקופות ממשלת רבין וממשלת ברק, עליה המשקפת כצפוי השקפת עולם סוציאליסטית יותר.  השיא נרשם בתקופת שרון מיד לאחר ממשלת ברק (תקציב 2002), אז היו 56.9% מיסים ישירים ורק 40.3% עקיפים (שעליהם ראוי להוסיף אולי 2.8% אגרות).  עליה בחלק היחסי של המיסים העקיפים קרתה בימי ממשלת שרון ובעיקר בתקופה שבה רוני בר-און היה שר האוצר בממשלת אולמרט.  בתקופות שבהן נתניהו היה ראש ממשלה או שר אוצר לא היו שינויים משמעותיים, למרות כל הדיבורים על הקטנת מס ההכנסה לעשירים.  אבל כיוון שממשלת נתניהו השניה הוקמה מיד אחרי הקדנציה של אולמרט ובר-און, שיא המיסים העקיפים נרשם בשנת 2010 ועמד על 51.3% עקיפים לעומת רק 46.1% ישירים.

מה זה משנה אם יש יותר מיסים ישירים או עקיפים?  מבחינה חברתית ההבדל הוא שמיסים ישירים הם פרוגרסיביים ועקיפים הם רגרסיביים כמו שהוסבר לעיל.  מבחינת משרד האוצר יש העדפה למיסים עקיפים משתי סיבות: קל להעלות אותם, וקשה להתחמק מהם.  העלאת שיעור המע"מ נעשית בהחלטת שר האוצר ואישור ועדת הכספים של הכנסת, וזו הצורה הפשוטה ביותר לסתום חור בתקציב.  וכיוון שהמע"מ נגבה על ידי הסוחרים ונותני שירותים, האזרחים לא יכולים להתחמק ממנו (לעומת זאת קל להם להתחמק ממס הכנסה פשוט על ידי כך שהם לא מדווחים על ההכנסה).  מצד שני השאלה היא אם יעילות הגביה הזאת היא באמת מציאה כזו גדולה, בהתחשב בכך שמי שסובלים יותר (באופן יחסי) מהמס הזה הם העניים.  הרי לא סתם בעלי ההכנסות הנמוכות פטורים ממס הכנסה — פשוט אין להם ממה לשלם.  ומעניין יהיה לראות, לשם השוואה, כמה הכנסה המדינה מאבדת כתוצאה של "תכנוני מס" של העשירים ביותר.  אבל לך תמצא נתונים על זה…

מקורות

הנתונים נלקחו מאתר התקציב הפתוח, ובפרט מהסעיף של הכנסות המדינה.  השתמשנו בערכים נומינליים של הקצאה נטו; אין צורך לתקן עבור אינפלציה כי מה שמעניין אותנו הוא רק החלק היחסי של כל סעיף.  ההקצאה נטו משקפת את כוונות הממשלה, בעוד הביצוע בפועל יכול להיות שונה במידת מה.  כיוון שהעניין שלנו כאן הוא היחס בין מיסים ישירים לעקיפים, התעלמנו מסעיפים של מלוות פנים וחוץ (כולל מהמוסד לביטוח לאומי), מיני תמלוגים ודיווידנדים, הכנסות הון, ריביות, וכו'.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s