התקציב: גדל אך מצטמק

תקציב המדינה הוא כמובן אחד המסמכים החשובים ביותר שיש.  אבל כגודל חשיבותו כך גם הקושי להבין אותו.  החדשות הטובות הן שבזכות אתר התקציב הפתוח ניתן לקבל כיום נתונים מפורטים של 20 השנים האחרונות.  החדשות הרעות הן שהנתונים הם ברמת כותרות של סעיפים, ולך תבין מה בדיוק זה אומר ואיפה כל מיני דברים מתחבאים.  ובכל זאת, צריך לנסות.  נתחיל מהפשוט ביותר: גודל התקציב בכללותו.

מיד ניתן לראות שהתקציב (במונחים ראליים, כלומר תוך התחשבות באינפלציה) גדל עם הזמן.  אבל הגידול אינו רציף.  בפרט, ממשלות שבהן נרשם גידול הן ממשלת ברק ו–הפתעה!–ממשלת נתניהו השניה.

אבל מה שבאמת מעניין הוא היחס בין התקציב לבין דברים אחרים.  מצד אחד קיים היחס בין התקציב לבין האוכלוסיה שאותה הוא משרת.  על ידי חלוקת התקציב בגודל האוכלוסיה ניתן למצוא את התקציב לתושב.  כאן מסתמנת מגמת ירידה מסויימת, אבל שוב, יש עליות בממשלות ברק ו(במידה פחותה יותר) נתניהו.

מצד שני מעניין לבדוק את היחס בין התקציב לתמ"ג: אחרי הכל, אם התמ"ג גדל והמשק צומח, זה יכול לאפשר לממשלה אמצעים לממש את מדיניותה בתחומים שונים.  אלא מאי, מסתבר שעיקר מדיניות הממשלה נתון לקיצוץ התקציב.  כך–חוץ מבתקופת ממשלת ברק–אנו רואים שהתקציב גדל הרבה יותר לאט מהתמ"ג, ולכן היחס בין התקציב לתמ"ג יורד בהתמדה.

לירידה הזו יש הסבר בחוק הפחתת הגרעון והגבלת ההוצאה התקציבית, שנחקק בשלהי ממשלת שמיר בשנת 1992, ומאז עבר תיקונים רבים.  החוק הזה קובע שתי מגבלות על תקציב המדינה:

  • הגרעון בתקציב לא יכול לעבור סף מסויים.  לכן אם אין מספיק הכנסות יש לקצץ את התקציב.  עיון ביעדי הגרעון המצויינים בחוק מציג תמונה קומית מעט.  למשל תקרת הגרעון של שנות 1992-1996 תוקנה בשנת 1997, וגם תיקונים המתיחסים לעתיד מצביעים על כך שיעדים קודמים ככל הנראה לא תמיד קוימו בלשון המעטה.
  • מעבר למגבלה הנובעת מתקרת הגרעון, יש גם מגבלה ישירה על הגדלת התקציב: לא יותר מ-1% בשנה באופן ריאלי (כלומר מעל למדד המחירים לצרכן) בשנים 2005-2006, ולא יותר מ-1.7% בשנה בשנים 2007-2010.  כיוון שהגידול באוכלוסית ישראל ובתמ"ג (ברוב השנים) גדולים יותר, נובע שהתקציב לנפש והתקציב יחסית לתמ"ג ירדו. (מאז 2010 הגידול המקסימלי אינו קבוע, ומחושב כל שנה על סמך שאיפה להגיע לחוב שהוא 60% מהתוצר.)

מקורות

נתוני התקציב נלקחו מאתר התקציב הפתוח.  האתר מאפשר לבחור בין נתונים נומינליים (בשקלים של שנת התקציב) לבין ריאליים (מתוקנים לאינפלציה), ואנחנו השתמשנו בריאליים.  כמו כן ניתן לבחור בין הקצאה, הקצאה מעודכנת, ושימוש, כל אחד מהם נטו או ברוטו.  אנחנו בחרנו בהקצאה נטו מתוך הנחה שזה משקף את הכוונות המקוריות בעת הנחת התקציב.

נתוני האוכלוסיה והתמ"ג הם אלה ששימשו ברשומות קודמות.

מודעות פרסומת

5 מעקבי קישורים

  1. מאת תקציב החינוך « נתונים ביום 04/12/2012 בשעה 14:35

    […] שהסתכלנו על תקציב המדינה בכללותו, הגיע הזמן להסתכל על הסעיפים העיקריים.  נפתח […]

  2. מאת הקיצוץ האמיתי « נתונים ביום 20/12/2012 בשעה 17:41

    […] צד שני למטבע: בעצם מה שקרה הוא במידה רבה שתקציב המדינה קוצץ באופן רשמי ולכן הביצוע הצליח להדביק […]

  3. מאת הקיצוץ האמיתי | המשמר החברתי ביום 07/02/2013 בשעה 8:53

    […] צד שני למטבע: בעצם מה שקרה הוא במידה רבה שתקציב המדינה קוצץ באופן רשמי ולכן הביצוע הצליח להדביק […]

  4. מאת הקיצוץ האמיתי • מחאת הדיור ביום 12/02/2013 בשעה 11:01

    […] צד שני למטבע: בעצם מה שקרה הוא במידה רבה שתקציב המדינה קוצץ באופן רשמי ולכן הביצוע הצליח להדביק […]

  5. מאת עולה אבל יורד « נתונים ביום 12/03/2017 בשעה 17:45

    […] היה מעל 9% בשנת 1992, וכיום הוא פחות מ-5%.  אבל זה קשור לכך שכל התקציב הוא אחוז קטן והולך מהתמ"ג.  מה שמעניין הוא שגם יחסית לשאר התקציב החלק של משרד […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s