בוא לגדול איתנו

המדד העיקרי המשמש להערכת מצב המשק הוא לא המדד (והשינוי במדד, כלומר האינפלציה, למרות שזה כמובן חשוב גם), אלא הצמיחה.  משק צומח זה טוב, כך אומרים, לפחות מימין.  בשמאל פחות בטוחים, ושואלים מה המחיר של הצמיחה הזו, ואולי יש מדדים אחרים.

מה שאמור לצמוח זה התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) — הסך של כל המוצרים והשרותים שנוצרו בשטח המדינה.  בישראל התמ"ג אכן גדל במרץ מאז קום המדינה, וברוב הזמן יותר מאשר במדינות מערביות ומפותחות אחרות.  אבל יותר נכון להסתכל על התמ"ג לנפש, כלומר התמ"ג מחולק לגודל האוכלוסיה.  זה חשוב במיוחד במדינה כמו ישראל שבה האוכלוסיה גדלה בקצב גבוה יחסית, כי אם התמ"ג גדל יותר לאט מהאוכלוסיה אז בעצם זה לא כל כך טוב.  הגרף הבא מראה את התמ"ג לנפש במחירים נוכחיים (כלומר כמה זה באמת שווה, אחרי התאמה לאינפלציה).

מה שרואים מיד הוא שגם התמ"ג לנפש גדל יפה, חוץ מבתקופות קצרות במיתונים של תחילת שנות החמישים ואמצע שנות השישים, במשבר העולמי האחרון ב-2008, ובעיקר בתקופת האינתיפדה השניה (שגם באה מיד אחרי פיצוץ בועת ההיי-טק).  הגידול הזה רציף ועמיד במידה רבה לתופעות כלכליות שונות, כולל האינפלציה המטורפת של אמצע שנות השמונים והתכניות הכלכליות השונות שגרמו לה וריסנו אותה.  ההשפעות הרציניות יותר הן מגורמים חיצוניים ומדיניים, ובפרט עינייני מלחמה ושלום.

הצמיחה עצמה היא בעצם הנגזרת של הגרף הזה: כמה התמ"ג השתנה כל שנה, באחוזים, יחסית לשנה הקודמת.  את זה רואים בגרף הבא:

כאן רואים שבעצם הגידול אינו כל כך רציף, אלא יש הרבה פלקטואציות.  ואכן העיניינים די מסובכים, ויש המון גורמים שמשפיעים על הצמיחה לטוב ולרע.  למי שמעוניין בפרטים, הגרף הזה מדגים די טוב את התאור בויקיפדיה של כלכלת ישראל.

ובהערת אגב – מה האלטרנטיבה לשימוש בצמיחה כמדד ל"טוב"?  הבעיה בצמיחה של התמ"ג כמדד היא שזה כולל דברים שהם לא בדיוק משקפים טוב, כגון פשיעה ומלחמות, ולא כולל דברים טובים כמו פנאי וטבע.  אז אלטרנטיבה היא לבנות מדד שלוקח בחשבון בריאות, השכלה, שיוויון, וקיימות בנוסף להיבטים כלכליים כמו הכנסות.  מדד כזה הוא מדד הפיתוח האנושי של האו"ם (Human Development Index).  על פי מדד זה ישראל נמצאת במקום מצויין, דומה לשל הכלכלות המפותחות ביותר, וקצת מעל הממוצע של ה-OECD.  וגם אין פלקטואציות חזקות שנובעות ממצב המשק או הכלכלה העולמית.

מקורות

הנתונים על התמ"ג, התמ"ג לנפש, והצמיחה נלקחו מטבלאות 14.1 ו-14.2 מהדו"ח השנתי של הלמ"ס לשנת 2012.  התמ"ג עד 1995 ניתן במחירי 1995, ומאז במחירי 2005.  השנים 2008-2011 ניתנתו גם במחירים שוטפים.  החפיפות בין הנתונים השונים מאפשרות לשקלל אותם ולהציג את כולם בבסיס אחיד של מחירים שוטפים.

הנתונים על גידול האוכלוסיה חושבו מתוך נתוני אוכלוסיה המובאים בטבלאות 2.1 ו-2.2 של הדו"ח השנתי של הלמ"ס לשנת 2011.

מודעות פרסומת

3 מעקבי קישורים

  1. מאת התקציב: גדל אך מצטמק « נתונים ביום 09/11/2012 בשעה 23:01

    […] שני מעניין לבדוק את היחס בין התקציב לתמ"ג: אחרי הכל, אם התמ"ג גדל והמשק צומח, זה יכול לאפשר […]

  2. מאת הפנסיה והבועה « נתונים ביום 14/01/2015 בשעה 17:21

    […] של 5.4% בממוצע, אחרי המיתון הקשה בתחילת שנות ה-2000, אבל זה לא היה יחודי.  בשנת 2000 למשל היתה צמיחה של 8.7%, ובשנים 1994-1996 היא היתה […]

  3. מאת 40 שנה למהפך « נתונים ביום 21/06/2017 בשעה 13:31

    […] הצמיחה במשק: אמנם במקרה הזה נקודת המפנה לא הייתה בדיוק במהפך אלא 4 שנים קודם, אבל עדיין במבט על כל שנות המדינה זה מאוד קרוב.  לפני זה הצמיחה ירדה אל מתחת ל-7% רק בשנים של מיתון עמוק, אחרי זה היא עברה את ה-7% רק בשיא בועת הדוט-קום. […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s